מה רוצים מעוצמה יהודית

בעז שפירא , כ"א באדר תשע"ט

דעות בעז שפירא
בעז שפירא
צילום: עצמי

זר כי יגיע מן המאדים ליורה המקומית של ערב הבחירות לכנסת יהיה מוכן להישבע בנקיטת חפץ שבין המפלגות המתמודדות יש אחת שהיא קיצונית והזויה, גזענית ומחרחרת ריב, כוחנית, מפלגת ומטיפה לאלימות. כזו שהמכוננים את קיומה וערכיה הם פשיזם רדיקלי, שנאת הזר ורחמנא ליצלן... תורת הגזע המזכירה את זו של גרמניה הנאצית.

למי שלאור התיאור הנ"ל טועה לחשוב שבמפלגת בל"ד הערבית על בוגדיה עסקינן, או שבזו של הצורר ומהלל השאהידים אחמד טיבי שישב עם ערפאת במוקטעה עת שלוחיו  פוצצו אוטובוסים ורצחו יהודים רבים... טעות בידו. התיאור הנ"ל הוא זה בו מנסים גורמים שונים לתאר את מפלגת עצמה יהודית.

על מה ולמה תשאלו? התשובה פשוטה בתכלית – נוח מאד לשמאל הישראלי לתייג את אנשי עצמה יהודית כאנשים מסוכנים ואלימים שהרי מי ירצה לבחור בפראי אדם (או "חיות אדם" לפי המקובל לאחרונה לומר במקומותינו) ולהציבם בבית המחוקק הישראלי?

ומי שלא סר למרותם של מפיצי הדיבה ובוחן את פעילות אנשי עצמה לאורך שנים ייווכח במהרה לדעת את גודל השקר ועד כמה גדול הלעז ועצומה הצביעות. קחו למשל את גישת התנועה לטרור הערבי. אמנם הפוסט מודרנה ותיאוריות "ההכלה" הרחיקו אותנו מהתנהלות נכונה ומתבקשת אל מול חיות אדם ערביות השוחטות ילדה במיטתה או מפוצצת אוטובוס על יושביו, אלא שנותרו עדיין לא מעט יהודים שדעתם לא השתבשה והדורשים להחזיר את היד הקשה מול הטרור. חברי עצמה יהודית פועלים על מנת לשנות התודעה ולהחזירה למקום הנכון.

קחו כדוגמה את פעילות עצמה למניעת התבוללות. נישואין בין יהודים לגויים נחשבו מאז ומעולם לאסון המאיים על עמנו ומכאן היחס הבלתי מתפשר של חז"ל ושל ההלכה לסוגיה זו. ממשלות ישראל מאז הקמתה פעלו במרץ ובשקדנות למנוע את התופעה, בארץ ומחוצה לה. הסוכנות היהודית פועלת בעניין עד היום. אבא אבן עליו השלום היה הראשון לכנות את ההתבוללות "שואה שקטה", בשל הסכנה אותה היא מהווה להמשך קיום העם היהודי. ולהווה ידוע שאנשי עצמה יהודית, בנצי גופשטיין בראשם, פועלים נמרצות בכל ימות השנה להציל בנות ישראל מהתבוללות כזו.

ומה בדבר שמירת אופייה היהודי של מדינת היהודים, לחימה נגד אימוץ מנהגים ותרבויות נוכריות כאן בארץ הקודש, מאבק עיקש עבור ערכים יהודיים, שבת קודש, קדושת המשפחה היהודית (אבא ואמא הם משפחה...) ועוד עניינים רבים? בדרך כלל תמצאו את אנשי עצמה בחזית המאבקים הללו, בראש חוצות, בלי מורא ובלי ניסיון לרצות מאן דהוא.

מי החוטאים בהשמצות, בשקרים ובהפצת הדיבה? נמצא שיש מכנה משותף לרובם: כל אלה המבקשים לחסל את אופייה היהודי של מדינת ישראל ולכונן חלילה תחתיה את "מדינת כל אזרחיה" – ידם במעל. השמצות, צביעות, שקרים- הכול כשר ובלבד שאנשי עצמה לא יפריעו, יזוזו הצידה, יוקעו כלא לגיטימיים בציבוריות הישראלית והעולמית.

לשמאל ולשוחרי מדינת כל אזרחיה יש כוח רב. תקשורת מגויסת ועוינת, פוליטיקאים נטולי יושרה, בורים ומפוחדים, אנשי "משפט" "נאורים" בעיני עצמם הדואגים ל"תרבות הרצויה" במקומותינו  ועוד שופרות המשמיעים קולם ברמה. השפעתם מגעת, כפי שנוכחנו בעת האחרונה, גם לחוץ לארץ ומשם עולים הקולות הבורים, המסיתים, הצבועים – כולם זוכים כאן להד גדול (תקשורת עוינת כבר אמרנו?...). ומה יותר מתחסד שקרי וצבוע מגוף יהודי מוביל בארה"ב המסית נגד אנשי עצמה מחד, כאשר הוא שולח משלחות לכלות פני הארכי מחבל מחמוד עבאס שידיו מגואלות בדם יהודים רבים מספור?

ועוד יותר חמור מזה (בעיני ובעיני רבים על פי התרשמותי) הוא כאשר מתוך המחנה ממש, מליבה של הציונות הדתית, קמים אנשים המכנים עצמם רבנים, ובשצף קצף, בשנאה תהומית, באדיקות ובלהט, ממהרים להוקיע, לגנות ולהוציא דיבה רעה ושקרית על אנשי עצמה יהודית שכל פועלם בעד המדינה, בעד היהדות ובעד היהודים?

יכול אדם להתנגד לסגנון, להעדיף מסרים רכים יותר, פחות פעלולים ומעשים הנתפשים "מחוץ לקופסא", זה בסדר. אלא שלהגיע לרמה כזו בה מהין "רב" בישראל להשוות את אנשי עצמה ודרכם לחוקי נירנברג ולגרמניה הנאצית? זו חצייה של כל הגבולות של השיח בין יהודים.