לוחם בדעות ולוחם במעשים

תגובה למאמר – 'תנועת חזון – ייאוש מחזון הרב קוק' של הרב ישראל מלמד.

דודי וכטל , ו' באדר ב תשע"ט

דוד וכטל
דוד וכטל
עצמי

"נראה ש'תנועת חזון' זנחה את חזונו הגדול של הרב קוק... במקום זה 'תנועת חזון' מצאה לה רב אחר, את רבי יואל מסאטמר..." (הרב ישראל מלמד).

ישנן כמה נקודות במאמרו של הרב ישראל מלמד בהן הייתי רוצה לגעת, אך כיוון שאין כאן המקום להאריך, אתייחס רק לזו האחרונה.

הרב ישראל היקר, תנועת חזון קיבלה את ברכתם ועידודם של גדולי הלומדים והמלמדים של משנת הרב קוק זצ"ל. הרבנים התומכים בתנועה הם תלמידי חכמים שמִשְנות העשרה לחייהם ועד היום, חלקם כבר למעלה משישים שנה, עוסקים בבירור, מחקר וליבון של משנת הרב.

חייהם סבבו וסובבים סביב דברי הרב והם לא עזבו את בית המדרש, אפילו לא לטובת תואר בחינוך מיני מאוניברסיטת בר אילן. הם לומדים ומלמדים כבר עשרות שנים ואלפי תלמידים.

האם יכולים להיות דברים בכתבי הרב קוק זצ"ל שהם למדו ואתה פספסת. יכולים להיות.

ואולי כלל לא על תנועת חזון תלונתך, כי אם על הרב בעצמו. אותו רב שכתב את כל אותם דברים מרוממים על הדור ועל החובה למצוא את 'נקודת האמת' הקיימת בכל דעה, בעצמו היה מגדולי הלוחמים על זהותה היהודית של ההתיישבות החדשה בארץ ישראל. לוחם בדעות ולוחם במעשים.

מי אמר למי ומתי –

 "הרעותם אשר עשיתם, אתם הנכם הולכים בדרך רעה כזאת שסוף כל סוף עלולה היא להפיר את כל האחווה שבין כל קהל עם ישראל וביניכם";

"האם מומרים להכעיס נפַטֵם מכספי הקרן הקיימת לישראל... אני אהיה מוכרח לפרסם את הנבלה בכל העולם, אם לא ישובו ויקבלו עליהם שלא לחרף מערכות ישראל... יש כאן שריפת גוף ונשמה ביחד, חורבן של מרשיעי ברית כבימי אנטיוכוס";

"דרישתי מההנהלה הציונית להתרות בהזדונים הללו, שאם לא יחדלו מלכת בדרכם הרעה ולהוסיף ולחלל כל קודש באומה להכעיס, אנו נהיה מצדנו מכירים אותם לא כאחים, לא כבני ישראל, אלא כגויים גמורים לכל דבריהם, חוץ ממה שנגזור חרם גמור וחמור על כל התוצרת שלהם";

"אם הדבר יהיה ככה – הלא בצדק יהיה נידון יישוב כזה כעיר הנידחת, ואוי לה לאותה בושה";

אלו הינם רק מעט ציטוטים, כולם פרי עטו של 'רואה האורות', אוהב ישראל האמתי, הראי"ה קוק זצ"ל. כולם כוּונו כלפי אלו שניסו לנרמל אורח חיים גויי במושבות החדשות. הרב לחם, איים, לחץ והפעיל את כל הכוחות שהיו ברשותו, והכול מבלי להזכיר אפילו במילה אחת את 'נקודת האמת' אשר בהתנהגותם של החוטאים.

האם הרב קוק זצ"ל שכח לרגע את כל אותם דברים עמוקים אותם הוא כתב במאמרים 'הדור', 'מלחמת האמונות והדעות' ו'נחמת ישראל'?

כדי לומר משהו בשם הרב קוק, כדי להיות דובר של משנתו, לא די בהכרת כתביו הרעיוניים. כדי להידבק מעט בדמותו ראוי להקיף את כל כתביו, החל מתשובותיו ההלכתיות המרובות, דרך כתביו הרעיוניים, ועד לספרי איגרותיו וכרוזיו. זו הדרך בה זוכים להכיר דמות שלמה, לדרך הזו קוראים 'שימוש תלמידי חכמים' באמת.

בדומה לסוגיות הלכתיות, גם בסוגיות הרוחניות שבכתבי הרב, נדרשת עבודת מחקר מעמיקה להעמיד כל מאמר על מקומו הראוי לו. מה נכתב עבור הרבים ומה נכתב לצדיקים. מה נכתב לצדיקים ומה נכתב עבור יחידים בדור. מה נכתב מבחינה רעיונית ומה נכתב כהלכה למעשה. כשאותו מחקר מעמיק חסר, הכול מסולף ומעוות, מגלים פנים בתורה שלא כהלכה, ותורה עליונה הופכת לפִּתְגמים ריקים על קירות בתי ספר.

בנדון דידן, אפילו 'מחקר' לא נדרש כדי לעמוד על ההבדלים בין נקודת הטוב אותה מצא הרב בחלוצים, לבין נקודת הטוב אותה מבקש הרב ישראל מלמד למצוא בנושאי הדגלים הליברליים.

באחת מאיגרותיו, העוסקות במידת הסובלנות והחשיבות לאחוז בה במלחמת הדעות והאמונות, הוסיף הרב: "הסבלנות הבאה לחסום את הדרך של עוז החיים לעמוד על ידו נגד כל מהרס עד היסוד את נשמת האומה, ומכניס רוח תוהו במערכת חייו, היא דומה לאותה הסבלנות של האיש הרואה שכבוד ביתו ומשפחתו נתון הוא למרמס כל פריץ והולל, והוא ברפיונו מעמעם ומחשה".

רוצה לומר – מי שלביתו מתקרב אדם קל דעת האוחז בידו האחת פח בנזין ובידו השנייה לפיד, לא מתחיל להסביר לו מהיכן נחצבה נשמתו, הוא לא מספר לו על כך ששורשיו עמוקים ואברהם אבינו ראש שושלתו, הוא אפילו לא מבקש יחד אתו לנסות ולמצוא את נקודת האמת שבמעשיו. מי שרואה כיצד אדם קל דעת עומד להעלות את ביתו באש, עושה כל שביכולתו על מנת לעצרו.

אולי נזכה ותנועת חזון, מלבד כל השינויים המעשיים שבעזרת ה' תוביל, גם תגאל אותנו מהתפיסה השטחית והחד ממדית של הרב וכתביו, "עד יצא כנוגה צדקה וישועתה כלפיד יבער"