דברים שצריכים גלילה

אוהד דהן , ז' באדר ב תשע"ט

אוהד דהן
אוהד דהן
צילום: עצמי

אם לרגע לגלול אחורנית, לפני כמה וכמה פרשיות נוכחנו לראות דבר מעניין. כאשר משה מנסה לסנגר על העם שיצר עגל זהב, הוא פונה לה' ואומר : וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ (שמות לד ט).

במבט ראשון, נראה כאילו הסניגור הפך להיות קטיגור מבלי להרגיש. משה שרוצה שה' יסלח לעמו, מנמק זאת בכך שהעם הזה הוא 'עם קשה עורף'. זו הסיבה היחידה כרגע שאתה צריך להבחין בה - ורק בגללה לסלוח. לא בגלל שום סיבה אחרת.

פלא.

על פניו, קשיות עורף נתפסת כמידה שלילית. והלא היא זו שהביאה עם שראה אינספור ניסים ויצא באותות ובמופתים, כאילו לשכוח הכל - וליצור עגל. סוג של 'ראש קשה' המבטא עקשנות והפניית עורף.

אלא שבפועל קורה כאן משהו אחר. משה רבינו בא ומחדש בתוכן פנייה זו, שקשיות עורף איננה מידה שלילית או חיובית. היא בעצם כח. מגולם. והשאלה לאן הוא מנותב.

במילים אחרות משה אומר לה' - אותו עם שעשה את העגל בתופים ובמחולות, עתיד לתרום זהב לבניית בית המקדש - עד בלי די. ושוב בגלילה אחורנית - הוא אותו עם שהלך אחריך במדבר בארץ לא זרועה. אותו עם טוטאלי. שאמונתו זרועה בליבו. לטוב ולרע.

זו הסיבה שאתה צריך לסלוח. אין פשוט עוד עם כזה. מיוחד. מוחלט. שהולך עד הסוף.

ה'קשיות עורף' הזו, היא בעצם סוג של מסכה. מתעתעת יש לומר. הגורמת לנו להלין על כל הישראלים "החצופים" שמשתוללים בטיסות, או שסתם לא מצליחים לעמוד בתור בסופר מבלי לעקוף.

מבעד להתנהגות זו או אחרת, ישנו כח. שרוצה לפרוץ איכשהו. למצוא אפיק. וכשאינו מוצא את זה החיובי, הוא נע באפיק מקביל. פחות חיובי.

עלינו לאחוז ולאמץ את המבט הפנימי הזה, ודרכו לנסות להרים אחרים. להרים קרוב, חבר או תלמיד ששרויים במצב איקס כלשהו. לראות את הכוח הפנימי שבהם. להראות להם שאנחנו רואים. ולא נבהלים ממסכות.

מצחיק לומר, אך באופן פרדוקסלי יום פורים הוא היום היחידי בשנה שבו אנו לא מתחפשים. אם נעיין היטב בתחפושת של זה הניצב מולנו, נבחין במשהו באותה הדמות שהיה רוצה להיות. נקודה כלשהי המבטאת משהו מעולם החלומות האישי שלו. זו לא סתם תחפושת שמסתירה. זהו גילוי של הנסתר.

אותה מגילה, שכאילו בדרך אקראית וטבעית מופיע בה סיפור הצלת העם היהודי - כולה ניסי ניסים. כולה הסתר של ההשגחה הגלויה.

אותה השגחה מוסתרת הנוגעת לעם, כמו גם אותם כוחות נפש פנימיים הנוגעים לאדם הפרטי - צריכים גלילה.

לגלול את המגילה והאדם והנפש - החוצה.

לראות אותיות פורחות באוויר.