גילוי השכינה במשכן ולעתיד לבוא
גילוי השכינה במשכן ולעתיד לבוא

היום השמיני למילואים, יום בו נחנך המשכן, הוא יומו הגדול של אהרון הכהן, שכל עניינו לזכות את ישראל, לכפר עליהם, להגן עליהם ולהשכין שכינה בתוכם על ידי עבודתו במשכן בכל יום וביום הכיפורים בפרט.

דווקא ביום זה עובר אהרן שני משברים ומתמודד עמם באופן שונה. המשבר האחד – מותם של בניו נדב ואביהוא כאשר "הקריבו לפני ד' אש זרה אשר לא צוה אותם" (ויקרא י א). תגובת אהרן לטרגדיה המשפחתית היא "וידום אהרן" (שם ג).

לעומת זאת, ברגעי השיא של עבודת המשכן, כאשר גמר להקריב את הקורבנות, והשכינה היתה אמורה להיראות לעיני כל ישראל, והעם עמד בציפייה עצומה, עצוב מול העובדה שהשכינה לא התגלתה לו "מצטער אהרון ואומר יודע אני שכעס הקב"ה עלי ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל. אמר לו למשה: משה אחי כך עשית לי, שנכנסתי ונתביישתי בו?! – מיד נכנס משה עמו וביקשו רחמים וירדה שכינה לישראל 'ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ד' אל כל העם... וירא כל העם וירונו" (עיין רש"י ויקרא ט כג כד).

בניגוד לשתיקתו במות בניו, לוקח אהרון אחריות על מצב האומה באומרו: בשבילי לא ירדה שכינה לישראל, ומבקש רחמים יחד עם משה באומרם "ויהי נעם ד' אלוקינו עלינו", יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם (ע' רש"י שם). אהרון הכהן הגדול, בעל הנשמה הכללית, אוהב ישראל הגדול, כואב את כאב האומה ואינו יכול להשלים עם צערה ומבקש רחמים על כלל ישראל שתתגלה לו השכינה.

לעומת זאת בעת מותם של בניו מתגלה אהבתו הגדולה לשי"ת ומתקיים בו "ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" – בכל מאודך "בכל מידה ומידה שמודד לך הוי מודה לו – בין מידה טובה בין מידת פורענות" (ברכות נד א, רש"י שם) ומתקיים בו, "בקרובי אקדש".

נכון לעכשיו, כשם שתכלית בניית המשכן היא גילוי השכינה לעיני כל ישראל, ויום הקמת המשכן היה רצוף קשיים ומשברים פרטיים וכלליים, כך גם בדורנו, בו אנו עסוקים בבניין 'הבית הלאומי', הוא מדינת ישראל. עלינו לזכור שאין זה מספיק להקים בית אלא יש למלא אותו בתוכן, במשמעות ובערכים שיאירו בתוכו ומתוכו.

'חזון הבית הלאומי', מדינת ישראל, אינו מסתיים בהקמת מדינה לתפארת כמקלט לעם היהודי, אלא יש ללמוד ולהכיר את החזון בשלמותו - והוא בניין ירושלים כהכנה לבניין בית המקדש השלישי שמתוכם תתגלה השכינה לעיני כל ישראל ולעולם כולו.

אנו מאמינים בני מאמינים שלמרות הקשיים והסיבוכים וההתנכלויות מבית ומחוץ, לבניין ארץ ישראל וירושלים, יתממש החזון במלואו, בבניין ירושלים ובבניין בית מקדשנו שייבנה במהרה בימינו.  ומתוך כך נזכה ותתקיים התפילה העתיקה שעם ישראל מתפלל יום יום "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, ברוך אתה ד' המחזיר שכינתו לציון".

מהמצפה לישועה שלמה

מתוך העלון "באהבה ובאמונה"