זר קוצים

מדינת ישראל נמצאת במלחמה זה שלוש שנים , קוברת את הנרצחים ,דומעת , זועקת וברוב הזמן מבליגה , כי כך מצפה העולם שתעשה.

אל"מ (מיל.) משה לשם , כ"ז באלול תשס"ג

משה לשם
משה לשם
צילום: עצמי
מדינת ישראל נמצאת במלחמה זה שלוש שנים , קוברת את הנרצחים ,דומעת , זועקת וברוב הזמן מבליגה , כי כך מצפה העולם שתעשה.

ובשעות הקשות של מאבק נגד הטרור , של הישרדות במצב כלכלי קשה , מצאה ממשלת ישראל את הזמן לחגוג יומולדת לשמעון פרס . האיש שאחראי יותר מכולם למצב החמור אליו נקלעה מדינת ישראל .

זרים רבים הונחו על ראשו של חתן יום ההולדת , התקשורת יצאה מגדרה לתאר את מערכת האירועים . הדילוגים מקבר יצחק רבין המנוח לבית הנשיא ולהיכל התרבות . שם התאסף קהל רב וביניהם סלבריטאים משומשים כמו גורבצ'וב ,קלינטון ועוד כל מיני " אוהבי יהודים", שהגיעו לכאן על חשבוננו . מחמאות בלי סוף הייתה מנת חלקו של החתן , החל מתיאור חוכמתו , תעוזתו , חתירתו לשלום , פעילותו "לבנין מזרח תיכון חדש" ועד למחמאות על גבריותו המקרינה.

מחוץ להיכל התרבות במרחק ניכר בשדרות רוטשילד נערכה באותה שעה אזכרה לקרבנות הטרור , משטרת ישראל שהצטרפה לתזזית החגיגות דאגה שהמרחק יהיה מספיק רחוק כדי שלא יעיב על שמחת החתן , עירית תל אביב , שהעניקה שרותי חינם לחתן , דאגה בקנאות להסיר או למחוק כל שלט מחאה .

על כרזות של "פושעי אוסלו לדין" נמרח צבע אפור , בלונים שחורים עם אותה כתובת ,שנתלו בקרבה "מסוכנת" להיכל השמחה נתלשו בידי פקחי העירייה המסורים . בתוך מכלאה של גדרות משטרה נדחסו פעילי המחנה הלאומי , הפעילים האמיתיים שלא חששו לצאת נגד הסכם האסון שנחתם באוסלו גם כשהמדינה כולה נסחפה על גלי האופוריה של ה"שלום הממשמש ובא".

עמדו שם נשים מבוגרות חובשות כובעים ירוקים , וללא כובעים, נשים שהוכו בעבר בהפגנות סוערות על ידי משטרת ישראל ופרשיה. עמדו שם אנשי ציבור ופרופסורים , וביניהם בלט יהודי מבוגר לבוש בשק ,כך ראיתי אותו גם לפני 10 שנים ,אלא שביום א' הוא נראה זקן יותר וחולה יותר ," הגעתי לכאן מטיפול כימותרפי " ,אמר לי , ולחץ ידי בידו הרפה.

הם עמדו שם והקריאו את שמות הנרצחים והקהל הקדוש קרא " השם יקום דמו" ו"השם יקום דמה" . כך עמדו הם שעות כשרשימות הנרצחים -" קורבנות השלום " בשפתו של פרס מוקראות על ידי הנואמים .

ביומולדת נוהגים להניח זר פרחים לראשו של חתן יום ההולדת ואני אעניק לו כמה זרי קוצים .

כבר לפני 46 שנים כתב משה שרת ז"ל אז ראש ממשלה על שמעון פרס: " אמרתי כבר כי אני שולל את פרס תכלית השלילה ורואה בעליית קרנו קלקלה מוסרית ממארת ביותר . אקרע קריעה על המדינה אם אראנו יושב על כיסאו של שר בישראל ". (מתוך ספרו של משה שרת ,"יומן אישי" , כרך א',עמ' 2301 .)

שותפו לאסון אוסלו ,יצחק רבין המנוח כתב :" לא ראיתי בשמעון פרס איש מתאים ביותר לכהן כשר ביטחון.... עוד אצטער על כך . עוד אשלם במלואו את מחירה של טעות זאת ".

ובמקום אחר בספרו :" מיום שהפסיד בהתמודדות הראשונה איתי על ראשות הממשלה , ב-22 אפריל 1974 , היה ברור לי כי מנוי וגמור עם שמעון פרס ,כי הוא וראשות הממשלה בישראל ראויים זה לזה ואין להפריד . הנחת היסוד ה"מוצקה " ,שעליה ביסס חתרן בלתי נלאה זה את אשליותיו הייתה ,שבינו לבין ראשות הממשלה אין מחסום אלא יצחק רבין .... הלהיטות הזאת לא ידעה גבול ... הכול מותר .

הדלפות וחתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה וערעור מעמדה של הממשלה – לפי המשנה הבולשויסטית הנודעת : ככל שיהיה רע יותר ,יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמנהיגם " ( יצחק רבין , "פנקס שירות" ע"ע 421,534 ) .

על כך אמר ידידי שלמה באום ז"ל, שהכיר את שמעון פרס אישית מתקופת מפלגת רפ"י , "לשימון לא היה איכפת אם מדינת ישראל תהפוך לערימת אפר ,כל עוד הוא ישב על ראש הערימה."

אנשי מפלגתו שהובסה בבחירות תחת מנהיגותו העניקו לו את זר הקוצים "לוזר" , "מפסידן סדרתי" ועוד.

מה רבה האכזבה שמי שמחזר אחריו היום הם ראשי מפלגת השלטון ,חברי הליכוד , שמכנים עצמם מחנה הימין .הם נזהרים בכבודו ,הם לא מכנים אותו בשום כינוי גנאי, להיפך , מתרפסים בפניו ומרעיפים עליו מחמאות. חלחלה אחזה בי כשקראתי כי אריאל שרון ראש ממשלתנו קורא לו להצטרף לממשלתו .בחילה תקפה אותי למראה ההתרפסות של אהוד אולמרט סגן ראש הממשלה שהפך לאחראי לחגיגות. כאילו מצויים אנו בימי פומפי האחרונים .

אני והמוני נאמני ארץ ישראל כבר הענקנו לפרס את הזר המגיע לו יותר מכל : זר הקוצים של "פושע אוסלו ".

נאחל לעצמנו שתכלה שנה וקללותיה . ונשתחרר מקללות אוסלו ומפת הדרכים, ותחל שנה וברכותיה שנת בניין והתבססות בכל רחבי ארץ ישראל .

ואת פושעי אוסלו נראה עומדים לדין !