"להיות עם חופשי"

הרב נעם ולדמן , כ"ז באדר ב תשע"ט

יהדות הרב נעם ולדמן
הרב נעם ולדמן
צילום: איתמר סגל

דבר בעיתו מה טוב. על כן אין זה מקרי שדווקא בימים אלה, ערב חג הפסח, נצרכים אנו לעסוק בהבנת המושג 'חירות'.

בירור זה הגיע אלינו בזמן הזה בעקבות מפלגה שחרטה על דיגלה את המושג 'התקווה לחירות שלך'. הבירור להבנת משמעותה של החירות הינו בירור עתיק יומין ובדורנו עסק בו רבות מרן הרב קוק זצ"ל.

כל המשנה שאנחנו יונקים וסופגים מתורתו של מרן הרב קוק עסוקה בדבר עמוק ונעלה זה. התפיסה החדשה של מושג החירות אותה מנסה לשווק אותה המפלגה היא בעייני תפיסה הרסנית, והרב קורא לה 'שבתאית'.

היא איננה שבתאות מוחלטת, אבל היא כפסע מלהגיע לשם, והציבורים שהיא קונה בדרכה למה שהיא מכנה 'חירות' עלולים להביא אותה לשבתאות ממש, ועל כן צריך לעסוק בלהבין את שורשי הדברים.

בטרם ניגע בשורשו של מושג זה, נזכיר כי הרב זצ"ל במאמרי הראיה, במאמרו 'בין עבדות לחירות', מביא כי בעולם ישנם הבדלים מפורשים וישנם הבדלים שאינם מפורשים.

כדוגמא להבדלים מפורשים מביא הרב את האור והחושך, הקודש והחול, ישראל והעמים, מושגים אלו הגבול העובר בניהם הוא ברור. מנגד לניגודים אלו עומד הבדל שאינו מפורש, ההבדל בין העבדות לחירות שהוא ההבדל המסובך ביותר להבנה. המושג 'חירות' הוא מושג מורכב מאוד שהבנה שגויה שלו יכולה להוביל לשעבוד עמוק.

ישנה חירות מזוייפת, חירות שנותנת לכל אדם לעשות ככל העולה על רוחו, אבל דווקא החוטא ה"משוחרר" הוא משועבד. ישנה עבדות פנימית כמוסה שמצטיירת בצבעים חיצוניים של חירות, חירות בה כל אחד דואג אך ורק לנטיות נפשו, ונטיותיו האישיות.

חירות שדואגת לחיי הפרט מתוך רצון לאפשר לכל אחד להביא את יצריו לידי ביטוי. אין זה פלא שמפלגה זו קונה לעצמה אחיזה חזקה בקרב הצעירים.

תפיסה זו שמפתחת רק את האדם הפרטי משווקת תחת האמירה 'להיות יהודי חופשי', לא עוד 'להיות עם חופשי בארצנו' אין משמעות לעם יש משמעות רק לאדם הפרטי.

באיגרת ק"מ מאגרות הראיה, עונה מרן הרב קוק זצ"ל לרב שמואל אלכסנדרוב, אשר שאלו על היות התורה אנרכיסטית וכראיה לכך מביא הרב אלכסנדרוב את מימרת חז"ל כי 'מצוות בטלות לעתיד לבא'.

ומסביר שם הרב כי מאחר והמושג 'לעתיד לבוא' הוא מושג רחב, יש לעתיד לבוא בו אין המצוות בטלות ולאחריו יהיה לעתיד לבוא בו המצוות בטלות. אנו צריכים להיזהר שלא להקדים את המאוחר.

מסביר הרב כי כשם שבתהליכים הפרטיים אין האדם יכול לדלג שלבים ומוכרח הוא לפסוע בצעדים קטנים על מנת לעשות שינוי במידותיו, כן אצל ציבור אין יכולת לעשות קיצורי דרך. 

באיגרת זו מציין הרב כי בעבר היו רבנים גדולים אשר מצד מעלתם הגיעו למדרגה עליונה זו של ביטול המצוות, אך הם דנו מעצמם על הכלל והביאו אסונות גדולים.

בנוסף, היו רבנים אשר דנו מנקודות זמן של התעלות רוחנית של הכלל על שגרת היום יום שלו וחשבו אף הם לבטל את המצוות ובשל כך גרמו להרס רוחני גדול. 

המושג של חירות בתורה פירושו התבטלות. ככל שאדם מתבטל מהפרטיות שלו כלפי דבר נעלה וגדול יותר אז הוא משתחרר מהגסות, מהצרות, מהקטנות, מהתאוות, מהדברים הנמוכים, ומתחבר לדבר גדול יותר.

ככל שאדם יותר מתבטל לקב"ה הוא יותר בן חורין. העולם עתיד להגיע לרעיונות גדולים אלו של חירות. חירות זאת אמורה להגיע ממקום של אורגניזם לאומי ולא מתוך דאגות אנוכיות. זה הוא תהליך ארוך שאינו נגמר בפתרונות קסם. 

מסביר הרב כי בדורנו אנחנו נמצאים בתקופה 'מלאה שברון והתמוטטות', התקופה של המעבר מאלפיים שנות גלות לארץ ישראל והחזרה להיות עם אחד שאינו מפוזר ומפורד.

מעבר זה גורם לערעור של המוסכמות עליהם חיו אנשים במשך שנים רבות. ערעור זה מקנה לאנשים מסויימים היתר מצד עצמם לפקפק בצורך בתורה ומצוות. דווקא תקופה זו בה הכל מתערער צריכה חיזוק של חוקים על מנת לבנות את הבניין המדוייק של העם והארץ ולבסס בה את התורה ומצוותיה. 

שואל הרב כיצד נדע שהעולם נתעלה למדרגה עליונה של חירות וקרבת אלוקים עד כדי ביטול המצוות כחוקים?

ומבאר הרב כי רק כאשר יופיע אור כזה אשר לא יהיה ספק כלל כי הגיע העת הזאת נדע כי העולם אכן נמצא במקום נעלה זה, אך כל עוד לא הופיע אור זה, כל עוד אנו עדים ליצרים, רשעות וכוחות טומאה הנמצאים בעולם אל לנו לקפוץ למדרגה גבוהה זו.

דווקא מתוך נאמנות לתורה ולמצוותיה, דווקא המחויבות להלך בדרכי ההלכה היא זו שתשחרר אותנו מהעבדות בה אנו שרויים.

אל לנו להקדים את המאוחר. החירות מוכרחת להופיע, אך אין היא תופיע מתוך הדאגה האישית של כל אדם לעצמו, אלא מתוך אורגניזם לאומי. ההבנה של כל פרט כי הוא חלק מאומה אחת גדולה, חלק מעם ישראל תרחיב את הדאגה האישית מדאגה של כל אדם לעצמו לדאגה לאומה כולה.

סיכום מתוך שיעור שנמסר לבחורי הישיבה