האם הבית היהודי היא מפלגה מגזרית?

הרב יחזקאל קופלד מסביר למה מפלגת הבית היהודי היא לא מפלגה סקטוריאלית.

הרב יחזקאל קופלד , כ"ח באדר ב תשע"ט

דעות הרב יחזקאל קופלד
הרב יחזקאל קופלד
עצמי

אחד הטיעונים שנשמעים בציבור הדתי ביחס למפלגת הבית היהודי (עם כל השותפים, ולמען הקיצור נכנה אותה כך), הוא שזוהי מפלגה מגזרית וסקטוריאלית, ורבים אומרים שזוהי הסיבה שבגללה הם לא רוצים להצביע לה.

נראה שזה מה שעומד מאחורי מהלך הפרישה של הקמת "הימין החדש". בנט הסביר, שאין אפשרות להגיע במסגרת הבית היהודי להישגים שהוא שואף אליהם, מפני שזוהי מפלגה מגזרית וסקטוריאלית.

יש מגדילים לומר שבכלל אין צורך במפלגה דתית לאומית בכנסת, ואפשר לפעול ולהשפיע בעד כל מה שאנו רוצים גם במפלגות אחרות, וכך טוב וראוי יותר ואף אידאלי יותר.

אם כך יש לברר, האם למה ולמען מה, צריך שתהיה מפלגה דתית לאומית?

ישנם לא מעטים שחושבים שהצורך במפלגה דתית-לאומית הוא בשביל הדאגה למוסדות החינוך שלנו, לתנועות הנוער ולשירות הלאומי לגרעינים התורניים, ולכל הגופים החשובים והיקרים שקיימים בציבור הדתי-לאומי. ואם כך אפשר לומר שאכן זוהי מפלגה סקטוריאלית, כלומר שמטרתה היא לדאוג לסקטור מסוים בעם.

כנגד זה יש המסבירים שאף שזהו הייעוד העיקרי של המפלגה, זו איננה מפלגה סקטוריאלית, מכיוון שהפעילות של הרבה מהמוסדות והארגונים הללו תורמות לכלל הציבור במדינה. יתכן שזה טיעון נכון, אם כי אני אישית לא אוהב את נימת ההתנשאות שנשמעת בדברים האלה.

אם אכן זו המטרה, אפשר אולי להבין גם את הגישה שלא צריך בכלל מפלגה כזו, כפי שטוענים הח"כים הדתיים בליכוד (ובעוד מפלגות), שאת כל זה הם יכולים לפעול ולא פחות טוב מתוך המפלגה שלהם.

אבל לעניות דעתי, לחלוטין לא זו היא הנקודה העיקרית שבשבילה צריך מפלגה דתית-לאומית. כלומר לא בשביל הסיוע למוסדות "שלנו", ואני מעז לומר שאף לא בשביל לדאוג למינוי רבנים ודיינים "משלנו", אף שזה בוודאי דבר חשוב ולדעתי בכלל לא סקטוריאלי. אם כך אז מה היא הנקודה?

הכנסת היא מקום שבו נחתכים ענייני העם ודרכה של המדינה - לפחות כך צריך להיות - על פי מפתח של חילוקי הדעות האידאולוגיים והערכיים שבעם. ובהתאם לכך, כל תנועה ערכית אידאולוגית שיש לה השקפה שיש בה ייחוד מובנה ומשמעותי, שאמורות להיגזר מזה השלכות ומסקנות על דרך ניהול המדינה, רשאית ואולי אף מחויבת להיות מיוצגת בכנסת.

לצערנו בבחירות האלו וגם כבר במערכות קודמות, יש כמה וכמה מפלגות שכמעט או בכלל אינן מציגות דרך ואידיאולוגיה, אלא קוראות להצביע להן בגלל הדמויות שיש ברשימתן, מפלגות של אנשים ולא של דרך.

לדעתי זה אולי מתאים למדינות אחרות אבל לא לעם ישראל ומדינת ישראל, שכאן עומדות על הפרק שאלות גדולות ומשמעותיות לגבי המשך דרכה של המדינה, ויש בהם הרבה עניינים של התלבטויות ערכיות ואידיאולוגיות ולא רק שאלה של "כשרון ניהול מוצלח" וכד'.

אינני יודע, אם יש עוד תנועה בעלת השקפת עולם כל כך מובנית וייחודית לגבי עניינה ודרכה של המדינה, כמו התנועה הדתית-לאומית כבר מאז הקמת תנועת המזרחי. לכן יש עניין גדול שהשקפה זו תיוצג בכנסת באמצעות מפלגה שזו השקפתה, והיא תוכל לפעול לכך שהובלת המדינה תהיה מושפעת (גם) מזה.

לפי זה בוודאי לא מדובר במפלגה מגזרית וסקטוריאלית, כי עיקר קיומה הוא כדי להשפיע על הדרך של כל העם והמדינה, באופן הנראה לה ובכלים שקיימים במערכת הפוליטית.

כך ראה את תפקיד המזרחי כבר מאז הקמתו, מי שנחשב על ידי רבים בציבור הדתי כמורה דרך ומברר ההשקפה והיחס למדינה והחיבור אליה - הרב קוק. באיגרת ששלח בשנת תרע"ג לתנועת המזרחי הוא כתב: "'המזרחי' צריך הוא להכיר בגאון את גדולת תעודתו... ליתן לתנועה הגדולה, רבת הצבעים ואדירת הפעלים והשאיפות, את דחיפת חייה היותר עצומה... ה'מזרחי' מוכרח להיות בציונות מה שישראל הוא בעמים: כוח של תסיסה תמידית, כוח שלא יחדל את עבודתו ואת סגולת הפרייתו."

"ישתמש המזרחי תמיד בכל האמצעים שיזדמנו לו כדי להוציא מן הכוח אל הפועל את הבעתו העמוקה של רוח האומה כולה. שמכל המפלגות הציוניות רק על-ידו יכולה היא להתגלות, מפני שהוא הכוח האחד בציונות הנושא עליו את שם ה', את קדושת אור התורה, מקור החיים, את יסוד השלום שמו של הקב"ה, שאך בו ייוושע ישראל לעולמים" (אגרות הראיה ב, אגרת תקעא).

הראיה הזו של משמעות הקמת המדינה ותפקיד תנועת המזרחי במהלך הזה, היא היסוד והבסיס לכל החינוך הציוני דתי במשך כל שנות המדינה. מתוך ראיה זו וחינוך זה צמחה כל העשייה המבורכת הגדולה והאידיאליסטית, של בני ובנות הציונות הדתית בכל תחומי החיים. נראה לומר גם, שראיה זו כוללת אנשים שיש ביניהם הבדלים באורח החיים הדתי שלהם, אבל כולם שותפים לאמונה בדרך זו.

כל מי שמתבונן במציאות המורכבת שאנו חיים בה, ובברורים הקשים שנעשים בעם סביב שאלות יסוד של מגמה וזהות ויעדים, מבין שהצורך ב"תפקיד" הזה לא נגמר ויש עוד הרבה מה לפעול בעניין.

מתוך כך הבית היהודי הוא אכן בית פוליטי לכל מי שמאמין בערכים אלו: בקב"ה ותורתו, בייעודו המיוחד של עם ישראל, בחשיבות ובמשמעות של היות המדינה מדינה יהודית, ובחשיבותה וערכה המיוחד של ארץ ישראל, וכל זה בלי תלות באופן שבו כל אחד מאלו חי את חייו שלו.

יתכן שיש שרואים את הבית היהודי כ"מפלגה מגזרית", מפני מהעובדה שרוב המצביעים לה, וכך גם הח"כים שנבחרו לייצג אותה, שייכים לאותו מגזר, ל"ציבור שלנו". אבל צריך להבין שזה שאנשים מאמינים באותם ערכים, ואפילו אם הם חברים באותן קהילות, ואפילו יש משהו דומה בלבוש שלהם (כיפה וכד') - כל זה לא הופך את המפלגה "שלהם" למפלגה מגזרית.

הדברים נכונים גם למפלגות אחרות, וניקח לדוגמה את מרצ. גם שם כל הבוחרים מאמינים באותם ערכים, האם מפני זה מישהו מכנה אותה "מפלגה מגזרית סקטוריאלית"?

אכן, צריך להבין שיכולתנו להשפיע על המדינה בכיוונים שאנו מאמינים בהם, תלויה במידת הכוח האלקטורלי שיש לנו, כלומר לפי מספר המנדטים "ששווה" הציבור שמאמין בדרך זו.

דווקא על פי זה, ולא על ידי הכנסת אנשים "משלנו" למפלגות אחרות כגון הליכוד. מטבע הדברים, מפלגות אלו אינן מיוסדות על ההשקפה הנ"ל שלנו, ויש בין חברי הכנסת שלהן - ויותר מכך בקרב בוחריהן - אנשים רבים וטובים, שחולקים על כמה וכמה מהעמדות הערכיות שלנו.

אם כן, מובן מאליו שיש עניין גדול שכל מי שאכן מאמין בחשיבות השפעת הערכים הללו על המדינה, יצביע דווקא למפלגה זו. מזה נובעת השאיפה שמונחת בקריאה שהשמיע הרב רפי פרץ "להחזיר את כולם הביתה", כלומר את כל הרבים מהציבור הדתי שהעדיפו בשנים האחרונות להצביע לליכוד וגם למפלגות אחרות. וזה לא כדי לפגוע במפלגות הללו, או לקנטר את הציבור הדתי שבחר בהן, אלא מתוך שאיפה כנה וחשובה שנצליח לגבש כוח פוליטי שנמצאים בו כל המאמינים בדרך הזו.

נראה שבשנים האחרונות יש גם יותר ויותר אנשים, שאינם "בציבור שלנו" ואף אינם מנהלים אורח חיים דתי, אבל הם מצביעים למפלגה זו מתוך הבנה של חשיבות השפעת ראיה זו על מדינת ישראל.

לכן, וכלל לא מעמדה מגזרית אלא מתוך אכפתיות לאומית וחיבור גדול לכלל, יש להצביע דווקא למפלגת הבית היהודי, שתישא בגאון ובקול צלול את הראיה הגדולה והאמירה הגדולה, שבעזרת ה' בעוז שכדאי שתתלוה לו הרבה הרבה ענווה, תלך ותתרום יותר ויותר את השפעתה לחיזוקה של מדינת ישראל, בדרך העולה אל ההמשך והשכלול של התחייה הלאומית של עם ישראל בארצו.