מאין יהודי?

על הדברים הגדולים שאפשר לעשות במעשים הקטנים.

אבינועם הרש , ט' בניסן תשע"ט

אבינועם הרש
אבינועם הרש
עצמי

חוזר משבת אזכרה לסבא של אשתי שתחי' שמשון פוירשטיין ז"ל, חקלאי ממייסדי הארץ, 'כפר עציון, 'ניר עציון' ומושב 'נחלים' שבין יתר הדברים שאמרו עליו היה שהיה מקדים שלום לכל אדם ותמיד כשראה מתפלל נבוך וחדש בבית הכנסת שאף אחד לא ניגש אליו, היה ניגש אליו בעצמו עם חיוך לבבי ושואל אותו:

"מאין יהודי"?

והפסקתי לספור את הפעמים שבהם הגעתי בעצמי לבית הכנסת כאורח, לא מכיר אף אחד, עומד בכניסה נבוך והתפילה היחידה שכרגע העסיקה אותי הייתה שמישהו יבוא, יפנה אליי, ישאל לשלומי, יגאל אותי מהבושה הזו ומתחושת הזרות ויוביל אותי לאיזה מקום רק לא לעמוד כמו איזה גולם.

והפסקתי לספור את הפעמים שבהם זה לא קרה. ואף אחד לא ניגש אליי. ואני רק המשכתי לעמוד שם כמו גולם מתבוסס במבוכה ובבושה של עצמי.

ובכל פעם כזו אני כל כך מתגעגע לתכונה המקסימה הזו של סבא שמשון וחולם שאולי מאיפה שהוא, הוא יופיע פתאום, יגאל אותי מהמבוכה והבושה הזו, ילחץ לי את היד בחיוך לבבי וישאל אותי:

"מאין יהודי?" ויוביל אותי לעבר ספסל עם מקום פנוי.