ומדוע לא יראתם?

הרב עידו רוזנטל , י"ח בניסן תשע"ט

יהדות הר הבית
הר הבית
ערוץ 7

"אמר רבי יהושע בן חנניה, מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה, תינוק ותינוקת. תינוקת מה היא? פעם אחת הייתי מהלך בדרך, והיתה דרך עוברת בשדה, והייתי מהלך בה. אמרה לי תינוקת אחת: רבי, לא שדה היא זו?! אמרתי לה: לא דרך כבושה היא?! אמרה לי: ליסטים כמותך כבשוה" (עירובין נג:).

משום מה צפה מול עיני טענתה הניצחת של אותה תינוקת חכמה, למקרא הדברים שפרסם כאן אסף פריד, מראשי הפעילים בעידוד כניסת יהודים להר הבית, בתגובתו על דבריו של הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א.

השלט המוצב בפתחו של הר הבית, ובו מודיעה הרבנות הראשית את חומר האיסור על יהודים להכנס לכל שטח ההר - "מעיד בעיקר על חולשתה"(!) - כך סובר הכותב. שכן על פני השלט הזה חולפים מידי שבוע עשרות יהודים בדרכם להכנס להר הבית, ואינם נרתעים מהאיסור הנאמר בו.

אכן, שנים רבות עמלתם על ההישג הזה. יהודים רבים לימדתם להתעלם מן השלט, ולזלזל במי שהציב אותו, ובכל גדולי ישראל האחרים שהשלט מבטא את עמדתם התורנית וההלכתית. ליסטים שכמוך כבשוה.

אבל רבים הם עוד יותר, לאין ערוך, כל אותם רבבות יהודים טובים, שדבר גדולי ישראל קדוש להם. ופסק הרבנות הראשית לישראל, הסמכות היחידה הזכאית לקבוע בענין כלל ישראלי, הוא הקובע בעיניהם. והם נאמנים ומצייתים להוראתם, באים אל הכותל המערבי הקדוש ושם שופכים את נפשם לפני ה', שם מביעים את כמיהתם לשוב לחצרותיו.

ואולי עוד יותר מהחוצפה שבמילים, גרועה ההשלכה החינוכית שמסתתרת תחתיהן. הכותב ממשיך וטוען שהרבנים, חברי מועצת הרבנות הראשית, אמנם מפרסמים את הוראתם לאסור, כפי שהעיד הראשון לציון בשיעורו, אבל לשואליהם הם מורים לעשות אחרת, אלא שאינם יכולים לפרסם זאת, "ודי לחכימא ברמיזא".

טענה זו אנו מרבים לשמוע מפי שוחרי ההתפרצות להר הקודש. יש להם 'תורה שבעל פה' משלהם, הפוכה מזו שנכתבת ומתפרסמת ע"י גדולי ישראל. שמועות מתגלגלות, על פלוני ששמע אומרים שמישהו שמע מחבר שלו שגאון פלוני שמע מפיו שהוא נוהג להכנס להר, ושתק/לא מיחה/חייך/שמח/עודד.

כנראה שהלהוטים הללו מבינים שהצבור איננו לגמרי טיפש, ואיכשהו דברים ברורים כתובים וחתומים ומפורסמים לציבור ע"י הגדולים, עלולים לקבל משקל גדול יותר מכל תעשיית השמועות המפוקפקת הזו. צריכים, אם כך, להשחיל בין השורות, מסר של 'אל תאמינו למה שאומרים בגלוי', ודי לחכימא. החכימא הוא כמובן זה שיודע שהרבנים מפחדים לומר את אשר על ליבם. לכן הם לוחשים את דעתם האמיתית לשואליהם, ובגלוי, מצטרפים לאיסור הרווח.

בימים עברו, היה המדבר כך זוכה לנידוי, על פגיעתו בכבוד תלמידי חכמים. כיום הוא זוכה לבמה ציבורית באתרים לדתיים.

תיאמר מחאת יראי ה' ומורי תורתו ברורה וצלולה: איננו מקבלים את הנוסח הזה! גדולי ישראל אינם מפחדים בבואם להביע את דעת התורה שלהם, ואינם משקרים בשמה! נכון הוא שבמועצת הרה"ר ישנה דעת מיעוט שחפצה לרכך מעט את נוסח השלט, אולי מפאת כבוד מי שמתיר, אולם דעת הרוב הברור דחתה אותה, הכל כאשר העיד הראשון לציון שליט"א.

אשר לרב הראשי האשכנזי, הגר"ד לאו שליט"א, הוא הכחיש באזנינו, חברי תנועת 'מורא מקדש', כאילו הוא משאיר בידי כל אדם לעשות כדעת רבו בענין זה. מזכירו שלח לנו מכתב על שמועה זו, בזו הלשון: "שקר שחוזרים עליו הרבה פעמים אינו נהפך להיות אמת".

אולם כל השמועות הללו אינן נצרכות לאסף פריד עצמו. הוא, לפחות בכל הנוגע להר הבית, איננו זקוק לדעת רבנים בכלל. לפני כשנה עלה אל הרמה המוגבהת בהר הבית, מקום שלדעת כל הרבנים הוא אסור בכניסה. במדור שלהם בעיתון 'שביעי', ניתן לכך פרסום, ונטען לגיבוי של הגר"ד ליאור שליט"א, ושבוע לאחר מכן נאלצו להתנצל, לנוכח מחאת הגר"ד ליאור. אולם לדידו של פריד הדבר לא היוה בעיה. "מהישיבה בה למדתי", כתב, "יצאתי עם מסר אחד ברור, במקום בו יש חילול ה' אין חולקים כבוד לרב".

הוא פסק איפוא לעצמו והתיר, או חייב, את הכניסה אפילו למקום קדש הקדשים, מטעמי 'כיבוש'. נאמן למשנת 'אין חולקין כבוד' זו, הוא מעודד כניסת נשים שנאסרה גם ע"י הגדולים המתירים, וכניסת חילונים, שאינם טובלים לפני כניסתם.

כל הסגנון הזה מרעיל את האויר, מרעיל את הנוער שמתרגל לזלזל בפסקי גדולי ישראל ולהסתכל על נושאי התורה בעין חשדנית. עלינו להטהר מזה.

זלזול ברבנות הראשית, האשמת גדולי ישראל בהתקפלות, קריצה מעודדת לכל אחד לעשות מה שנראה לו לפי סברותיו, רגשותיו ונטיותיו הלאומיות, כל אלו לא מקרבים את ישראל לעלות וליראות בבית ה'. אל הקודש נבוא ובראשנו רועי ישראל.

ואתם, אחים יקרים, המרשים לעצמם להכנס אל מקום הקודש, אינכם פטורים מחשבון נפש, גם על אחריותכם למסר העובר אל הדורות הבאים, באשר לכפיפת ראש כלפי גדולי הדורות אשר לאורם נלך.

נכתב יחד עם הרב עמיחי אליאש