להיות עצמאי

הרב חגי לונדין , ג' באייר תשע"ט

אופטימיות. הרב לונדין
אופטימיות. הרב לונדין
צילום: קהלים

פרשת אמור עוסקת בשני נושאים מרכזיים - קדושת הכהנים וקדושת הזמנים. ישנו מכנה משותף לשני הנושאים הללו - השאיפה לעצמאות!

בחלק הראשון של הפרשה התורה מלמדת אותנו שלכהנים אסור להיות שום מגבלה בחייהם - לא מגבלה גופנית ולא מגבלה רוחנית. הכהן אמור להיות אדם שאינו משועבד לא לצרכי הטבע (פגם גופני) ולא לצרכי הנפש הנמוכים (טומאה).

לכהנים גם אין נחלה ספציפית בארץ ישראל - הם אמורים להיות כל העת בתנועה; לא כבולים לכלום; עצמאיים לחלוטין בכל מובן המילה.

גם סבב הזמנים ומועדים של עם ישראל כולו משדר עצמאות, חופש ותנועה - החל משבת שבה אדם משוחרר משיעבוד המלאכה; המשך דרך שלש רגלים שבהם האדם משתחרר ממקומו הגאוגרפי ועולה לרגל; וכלה בימים הנוראים שבהם אדם משתחרר מצרכי הגוף.

יום העצמאות שבו זכינו בדורות שלנו - עיקר משמעותו איננו רק החופש הלאומי אלא בעיקר - החופש הרוחני. על מנת לפתח את עולם הרוח, על מנת לבנות את בית המקדש - חייבים להיות ככהנים ועולי הרגלים - אנשים עצמאיים, מלאי תנועה ואופטימיות, שמשועבדים רק למישהו אחד - לאבינו שבשמים!