הצדק לא ייפגע: כן לחסינות

מערכת אכיפת החוק בישראל מצויה בימים אלה במשבר קשה וחמור, מהקשים בתולדות המדינה.

הרב ד"ר חיים שיין , ט' באייר תשע"ט

דעות ד"ר חיים שיין בקרית שאול
ד"ר חיים שיין בקרית שאול
צילום: חזקי ברוך

בין סיעות הקואליציה העתידית מסתמנת הסכמה באשר לחוק החסינות, חוק שיהיה ביטוי לרצון העם שקיבל ביטוי בבחירות דמוקרטיות.

אין בהצעה שמץ כוונה להחליף את ההכרעה המשפטית בהכרעת הציבור. בתי המשפט הם שקובעים אשם או זכאי, ואין מדובר במתן מקלט מפני העמדה לדין. 

לפני הבחירות פרסם היועץ המשפטי את החשדות לכאורה נגד ראש הממשלה. הפרסום היה בולט ומפורט. היועץ המשפטי הסביר שמהראוי שהציבור יידע את פרטי החשדות בבואו להצביע. הציבור קרא, הבין, הפנים - ורוב גדול מאוד ביקש לראות את נתניהו ראש ממשלה.

אשר על כן, לא יגרם כל נזק אם הבחינה המשפטית של החשדות תיעשה בתום הכהונה, כך גם מקובל במדינות נאורות בעולם. גם זו ממהות הדמוקרטיה, שהרי המשפט נועד לשרת את החברה ולא החברה את המשפט. 

מערכת אכיפת החוק בישראל מצויה בימים אלה במשבר קשה וחמור, מהקשים בתולדות המדינה. אמון הציבור המהווה מרכיב מרכזי בעוצמת המערכת נפגם משמעותית ונסדק.

ראשי המערכת והעבדים הנרצעים שלהם בתקשורת, מתוך קלות דעת וחוסר אומץ ציבורי, ממהרים להאשים עולם ומלואו, באובדן האמון. אך כל הפוסל - במומו פוסל. נדרש להישיר מבט אל המציאות ולערוך בדק בית יסודי. ללא מורא משפט איש את רעהו חיים בלעו.

הנשיא לשעבר אהרן ברק הבהיר במחקריו כי שיפוט הנו אורח חיים. פעם שופט תמיד שופט, גם אחרי פרישה מכס המשפט. השופט בדימוס אליהו מצא, שהפך להיות פרשן בכיר בתקשורת השמאל, גורם נזק ממשי לאמון בבית המשפט העליון. בפרשנותו הוא הצדיק את תחושת רבים מאזרחי המדינה, שבבית המשפט העליון יושבת אליטה פוליטית, שכוונתה לנווט את החברה הישראלית על פי דרכה, תוך שימוש בכוח המשפט.

מי שטען שראש הממשלה פועל כראש ארגון פשיעה, מוכיח שלשופטים יש אג'נדה שאותה הם רוצים לקדם, מבלי שנבחרו לכך. דמוקרטיה - אין משמעותה לעשוק את הרוב על ידי מיעוט קטן. ההתבטאות האומללה של השופט בדימוס אליגון היא המשך מובהק לדרכו של מצא. האין בכך פגיעה ממשית באמון הציבור?!

מי אחראי לפגיעה באמון הציבור

אינני יודע אם היועץ המשפטי ד"ר מנדלבליט נפגש עם דנה ויס לפני הראיון בטלוויזיה. לא ברור אם מדובר היה בראיון "מזדמן" או בכזה שנערכו אליו. אם אמון הציבור חשוב ליועץ המשפטי, היה עליו לחשוף את פרטי הפגישות ולא להסתתר מאחורי חופש העתונות.

אם לא היו פגישות כאלה, שיבהיר. אם היו מספר פגישות, ייתכן שיש בכך ניסיון מצידו למסור הדלפות ובתמורה לקבל סיקור אוהד. מנדבליט לימד אותנו שסיקור אוהד יכול להיות שוחד. התנהלות מוזרה ובעייתית שלו גם על רקע דרישתו לחשוף פגישות של ראש הממשלה עם גורמים בתקשורת. האין בכך פגיעה ממשית באמון הציבור?!

השבוע התפרסם דו"ח חמור במיוחד של השופט דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, בעניין פרקליט המדינה שי ניצן. השופט רוזן קובע כי ניצן חסם הלכה למעשה בירור וחקירה בנוגע לחשדות בעניין התנהלות המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו - מעשה חמור לכאורה שנותן ביטוי לחקירות בררניות, שיבוש חקירות ואכיפה סלקטיבית על פי המוטיבציה של שי ניצן ואולי גם חבריו בפרקליטות. האין בכך פגיעה של ממש באמון הציבור?!

ההגנה על הדמוקרטיה תיעשה ביושר

בידוע הוא שהיהודים הם מהחכמים שבאומות. בזויה בעיניהם התנהלות צבועה ומתחסדת מתוך חוסר אמון בתבונתם. הישראלים לא קונים אטריות (לוקשים, בלע"ז).

מי שמניף את דגלי הערכים ושלטון החוק, מתוך צביעות התחסדות וטהרנות, לעולם לא יוכל לזכות באמון הציבור החיוני כל כך כשמדובר בהטמעת ערכים. ההגנה על הדמוקרטיה תעשה ביושר, בהגינות תוך כיבוד רצון הרוב שקיבל ביטוי בבחירות חופשיות.

באדיבות "ישראל היום"