ניצוצות לל"ג בעומר

הרב יעקב ידיד , י"ז באייר תשע"ט

יהדות מדורה אש ל"ג בעומר
מדורה אש ל"ג בעומר
באדיבות המצולם

אומרים שמטוסים החגים מעל שמי מדינת ישראל בליל ל"ג בעומר מרגישים את ענני העשן העולים מהמדורות. למרות הצווים והאזהרות והניסיונות לאחד ולמזער את מדורות ל"ג בעומר, אש החג המיוחד הזה בוערת, ומדליקה עצים ואנשים בכל אתר.

יש משהו בלילה הזה וביום הזה שמצליחים להבעיר בלבבות של רבים מאיתנו ערגה וציפייה מיוחדת, ערגה השייכת לכלל הציבורים והמגזרים בישראל. ונדמה שמדור לדור ובעיקר בזמן הזה, מנהגי המדורות וציון היום הולך ומתעצם, שלא לדבר על העלייה ההמונית ושוברת השיאים לציונו של ר' שמעון בר-יוחאי במירון.

נראה שלא הדלקת האש או השירה הן שמעצימות את היום. יש ליום הזה בערה פנימית, צימאון פנימי החושף תביעה להיכרות עם מהות החידוש בפנימיותה של תורה. רבים סקרנים לתורת הסוד, בחלקה זו סקרנות חיצונית, למיסטיקה, לקבלה, לידיעת הנסתרות. אבל מבקשי אמת פנימית, ארוכי מחשבה מבקשים ללמוד, לעיין, להבין ולהתחבר לעולמה הפנימי של התורה.

הראי"ה קוק זצ"ל תבע מאיתנו לעסוק בכך: "כי הלא ידעתם, אחי הנעימים, שאם אך היה בכוחי לא הייתי פוסק אפילו רגע מלקרוא בגרון בקול גדול, לכל עבדי ה' הנאמנים בבריתו, לכל חכמי התורה, בפרט ליושבי ארץ הקודש....לשוב אל החלק הנעזב הזה שבתורה שהוא בית חיינו שדווקא עמו ועל ידו ישוקה כל עץ החיים של כללות עסק התורה והעבודה..." (אגרות ראיה, אגרת צ"ה).

כיום נראה שיש ב"ה רבים המקשיבים לקריאת כל גדולי המחשבה בישראל, לעסוק בתורה הפנימית על אף ייחודה. פנימיות התורה דורשת הדרגה, לא נכנסים לסתרי תורה קודם ש"מילא את כריסו ש"ס ופוסקים". יתר על כן, כל לימוד תורה צריך מסורת ובלימוד החכמה הפנימית נכון הדבר עוד יותר. ככל שהתורה פנימית יותר, כך ביטוייה החיצוניים ערפיליים יותר, וההבנה בהם צריכה יותר עדינות רוחנית, והדרכה צמודה יותר ממעבירי המסורת - הרבנים.

כל תלמוד תורה מרומם את הנפש העוסקת בו, אך העיסוק ברזי תורה מוסיף קומה ומרומם את האדם בסוג חדש של רוממות העוטפת את כול מהותו: "אחת מהנפלאות של תלמוד רזי תורה היא, שבזמן שהאדם לומד את העניינים הנישאים הללו מתוך אהבה ורגש פנימי, אע"פ שאיננו יכול לתפוס את העניינים בהבנה שכלית בהירה, מכל מקום הם מרוממים את כל מהותו, ואחר כך מבהיקים העניינים עליו את אורם, עד שנחלי נהרי חכמה מתפשטים עליו..." (אורות התורה, פרק י', י').

דורו של רשב"י חי בעניות גדולה. סיפורי התלמידים במירון, הם קשים לקריאה. הדוחק הכלכלי שלהם הביאה אותם לפרישות וחיי רוח עמוקים שהעולם החומרי לא משפיע עליהם. זכינו וב"ה בדורנו לא צריכים חמישה תלמידים לבגד אחד, והעולם מרווח יותר. דווקא מתוך הרווח הזה עולה השאלה על עומק החיים, על רוממות הרוח החסרה, על הרצון להתנתק מהציניות והרדידות.

דווקא בשל כך מוצאים בני דורנו יותר ויותר עניין בתורה הפנימית. מורגש צימאון עז לרוממות הרוח, ורואים בעיניים רצון כנה להגיע למשהו אמיתי ויציב המעניק לחיים שלנו תוכן גבוה יותר. דווקא בדורות של שפע, שיש אפשרות להשיג הכל, כשהטכנולוגיה כבר פיתחה כל דבר שהדמיון ביקש, ואפשר ללמוד על הכל, מבקשת הנשמה את העומק הפנימי האמיתי שלה.

וזה סודו של ל"ג בעומר שנחשף על ידי ניצוצות המדורות. סוד החיפוש אחר העומק והסוד. רבי שמעון בר יוחאי תלמידו של רבי עקיבא מגלה בישראל את מסירות הנפש המתחבאת במערה, אבל כשהיא יוצאת משם בהארה מותאמת לחיים היא מעדנת את ריח החיים שלנו, ומעמיקה אותם ברוח נכונה.