יחידים אינם 'כובשים' ואינם יוצרים בעלות
יחידים אינם 'כובשים' ואינם יוצרים בעלות

שאלה

מה דעת הרב על כניסת יהודים היום להר הבית, הן מצד הודעה לכולם שהר הבית שלנו והן מבחינה תורנית?

תשובה

עיין רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ו והלכות ביאת מקדש פ"ג. דעת הרמב"ם מקובלת על כל הפוסקים ואין מערער על פסקיו. הבעיה היא שאיננו יודעים בודאות את הגבולות בין הר הבית לעזרות, לכן פוסקי דורנו הסתייגו מכניסה המונית לרחבת הר הבית, משום שאזור זה אינו מתוחם בצורה המונעת כניסה לאזורים אחרים אליהם הנכנסים חייבים כרת, וא"כ יצא שכר העולה בהפסדו.

מה גם שרוב העולים להר הם תיירים הנכנסים לעזרות, וגם להר הבית הם באים לא לבושים כהלכה, לא טובלים וכדאי בזיון וקצף. יש דרכים רבות להדגיש את בעלותנו על ההר, כגון הצבת משמרות קבועים יומם ולילה על פתחי ההר וכמו כן ישנו בנין ה"מחכמה" המשקיף על הרחבה ואף הוא באוירו של הר הבית ואליו ניתן להיכנס לאחר טבילה וכו' ולהתפלל על בית מקדשנו (עיין באהלה של תורה ח"ד סי' כד).

באשר לבעלות עם ישראל על הר הבית. אין להפריד בין הבעלות המדינית לבין מצות התורה. גם אם המקדש חרב לדאבוננו, חובתנו לשמור על כבודו. חובה זו ניתנת לקיום ע"י הציבור ולא ע"י יחידים. יחידים אינם 'כובשים' ואינם יוצרים בעלות, אלא רק כלל ישראל באמצעות שלוחותיו, כגון המשטרה. ואכן יש ללחוץ על המשטרה שתשמור יותר על כבוד ההר הקדוש לנו. לדוגמא, עליה למנוע את חילול הקודש הנעשה ע"י נערים המשחקים שם כדורגל (בהסכמתו ובשליחותו של הוואקף הטוען שהמקום 'חארם' דהיינו הוא 'קדוש' להם...).  

הכרזות ומעשים מיותרים על 'כיבוש' כביכול אינם תורמים לזיקתנו העמוקה והאמתית לבית מקדשנו. הם רק יוצרים פרובוקציות מזיקות ומרחיקים אותנו מבניינו. בית המקדש לא זקוק לכיבוש. משום כך דוד המלך לא כבש אותו (ראה 'מנחת חינוך' מצוה רפד: "כי היה רצון השי"ת, שהמקום הקדוש הזה, שבו השראת שכינה לעולמי עד, לא יהיה [בידינו] בחזקה, אפילו בהיתר, על ידי כיבוש..." והאריך בזה, ע"ש) וגם לא יכול היה לבנותו. בית המקדש השלישי, שייבנה במהרה בימינו, צריך לשמש  מוקד של השראה לעולם כולו. "כי מציון תצא  תורה ודבר ה' מירושלים... לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".  

יהי רצון מלפני ה' אלקינו ואלקי אבותינו שיעלנו בשלום ובשמחה לבית מקדשנו, במהרה בימינו אמן.

בצפיה לישועה

לחוברת המלאה לחצו כאן