חשש לדמוקרטיה ולשלטון החוק
חשש לדמוקרטיה ולשלטון החוק

כשמפלגות מסוימות, מכל קצוות הקשת הפוליטית, מדירות משורותיהן אוכלוסיות שלמות רק בגין מגדרן, מוצאן, אמונתן וכיוצא בזאת הגדרות- כדאי לחשוש לדמוקרטיה ולשלטון החוק.

כשחברי כנסת עבריינים מורשעים, חוזרים לכנסת ואף לכהונה בתפקידים רמים בממשלת ישראל, כשראשי ממשלה מורשעים מטיפים מוסר בכל הזדמנות, במקום להתכנס בביתם בשקט, צניעות וענווה. כשהתקשורת עוסקת רק בכתבי אישום של אדם אחד מסוים, שהציבור בחר בו שוב ושוב ושוב- כדאי לחשוש לדמוקרטיה ולשלטון החוק.

כשחברי כנסת אשר הדמוקרטיה אינה בדיוק נר לרגליהם. שלמושג דמוקרטיה נחשפו במדינת ישראל ולאו דווקא במקום מוצאם או בזכות השכלתם שם. כשתומכים הם בציבור שמונהג עדיין באופן דיקטטורי, העוין לא אחת את מדינת ישראל וערכיה. כשמדברים ומטיפים הם לדמוקרטיה, לזכויות אדם ולשלטון החוק, מתוך רצון עז להשפיע על אורח החיים של הרוב- כדאי לחשוש לדמוקרטיה ולשלטון החוק כמו גם לביטחונה וציוויונה של מדינת ישראל.

כשמפלגות מסוימות מציבות בראשן יחידים או קבוצה נבחרת של מפקדי צבא בכירים מאד ודוחקות לשוליים אזרחים שהיו בסך הכל חוגרים, אך עם ניסיון אזרחי ופוליטי רב לא פחות. עלול הדבר להזכיר מעין הפיכה צבאית במסווה אזרחי חלילה וחס, המעלה חשש לדמוקרטיה ולשלטון החוק.

כשחברי כנסת הנבחרים על ידי העם בבחירות דמוקרטיות מחוקקים חוקים ואלו נפסלים על ידי שופטים, ששיטת בחירתם עודה מצויה במחלוקת ציבורית. הרי ברור לכל בר דעת שהכנסת הנחושה להעביר את החוקים, תמצא מסלול עוקף בג"ץ ותתגבר על בית המשפט שהערים עליה מכשול- או אז כדאי לחשוש לדמוקרטיה, להפרדת הרשויות וגם לשלטון החוק.

כשמתקיימות בחירות וישנן מפלגות קטנות, או כאלו שכוחן קטן ומנהיגיהן כשלו בתפקידם, המאיימות ואף סוחטות לכאורה, את מפלגת הרוב ואת ראשה האמון על הרכבת הממשלה, כמשל הזנב המקשקש בכלב או המלפפון שמכה את הגנן. כשמדובר במפלגה קטנה שברצונה להשתלט על תיקים משמעותיים (כמו תיק הביטחון אותו זנחה בטריקת דלת) ולהכתיב חוקים העלולים לקטב את העם ולפגוע במצביעי הרוב- כדאי לחשוש מאד לדמוקרטיה, לשלטון החוק ולאחדות העם.

כשיש מפלגות שחושבות לחולל שינוי תרבותי מיידי בקרב אוכלוסיות שלמות, אך רק ממגזר מסוים (חרדים ולא ערבים לדוגמא), בזכות הסכמי הרכבת ממשלה מאולצים. משלות הן את העם, מעוררות הן ריב ומדון, ופוגעות בתהליכים חברתיים שקטים, הקורמים עור וגידים מתחת לרדאר התקשורת הקופחת או המקפחת- כדאי לחשוש לדמוקרטיה, לשלטון החוק ולשכל הישר.

כשגורמים בתקשורת מדברים או שמא משתלחים בבוטות, בזלזול וללא רסן במנהיגים נבחרים, ואינם מתביישים עוד לנצל את מקום העסקתם על מנת להביע את דעתם האישית בגלוי באמצעי התקשורת כאילו היו אלו בבעלותם האישית – כדאי לחשוש לדמוקרטיה ולשלטון החוק.... וגם למקצוע העיתונות ולתרבות השיח במדינה הזאת.

כשישנו מיעוט בעם המיוצג על ידי מספר חברי כנסת, הזועקים לאפליה אך בפועל אינם נוטלים חלק בעשייה משמעותית למען ציבור בוחריהם או רחמנא ליצלן הכלל במדינה, יותר מאשר לפלסטינים העוינים אותה- כדאי לחשוש לדמוקרטיה, לשלטון החוק....וגם למדינה.

כשמיעוט במדינה חש בטוח לפעול נגד הרוב באלימות פיזית ומילולית קשה, לצרוך ולהשתלט על משאביה ללא בושה, ולפעול נגדה ללא חמלה - כדאי לחשוש לדמוקרטיה ולשלטון החוק...וגם לחיינו על פני האדמה.

כשמפלגות קטנות סוחטות ושוחטות לכאורה, גוררות את העם כולו לסבב בחירות נוסף בעלות של מיליארדי שקלים במקום לקבל את דין הרוב במחיר סביר וטוב- כדאי לחשוש לדמוקרטיה, לשלטון החוק ולטובת העם הזה על נזקקיו האמתיים, שתקציב זה היה יכול להיות עבורם חמצן ועורק חיים!

ואולי כדאי ללכת לבחירות ולשלם את מחיר היוהרה, השחץ והאיוולת של חלק ממנהיגי העם שלנו, על מנת שתשתנה השיטה ואולי העם יבחר במפלגות הגדולות כך שיווצרו פה שתיים או שלוש מפלגות מרכזיות ומשמעותיות, במקום אסופה של קטנות עם אגו נפוח שגוזלות משאבים, מסכסכות לא אחת ומנווטות את המדינה... אם כי לא בהכרח למחוז חפצה ועל פי צורכה. אולי יש לנו עוד מה ללמוד על דמוקרטיה ושלטון חוק מכמה בנות ברית מערביות, ותיקות ומנוסות?!

עד לבחירות הקרובות- כולנו נשלם את המחיר, נעשה טוב ונסור מרע, כי אין לנו ארץ אחרת או ברירה. ונזכור כי עם או בלי בחירות - זו ארצו של העם הנבחר!