שלוחו של אדם כמותו

הרב יוסי יזדי , ט"ו בסיון תשע"ט

הרב יוסי יזדי
הרב יוסי יזדי
צילום: באדיבות המצולם

בתחילת פרשתנו נאמר "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען". ה'שפת אמת' זיע"א (שלח, תרל"ח) מביא בשם 'החידושי הרי"מ' זיע"א "כי גם אדם המקיים מצות בוראו שנשתלח בעולם הזה כדי לעשות רצונו יתברך, נקרא שליחי מצוה בודאי".

תכלית בריאת האדם היא, שיהיה כלי וצינור להופעת מלכות ה' בתוך עולם החומר. כל יהודי נושא עליו שם שמים, והוא נשלח דווקא לעולם שיש בו הסתרה והעלמה של נוכחותו של בעל הבירה, וזאת, כדי שעל ידי קיום מצוות התורה הוא יגלה את אור האמונה, שיש מלך לעולם. 

נאמר בתורה (בראשית ג, כג) "וישלחהו ה' אלוקים מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לקח משם", 'השפת אמת' (בראשית, תרס"א) פירש כי 'וישלחהו' הוא עניין שליחות, שהקב"ה שלחו לאחר החטא לתקן את חלק האדמה בבריאה. ולמרות שזו העבודה הקשה ביותר לזכך את עולם החומר, אומר ה'שפת אמת' (שלח, תרל"ב) שהדרך לכך היא "ורק קודם כל דבר, צריך האדם ליתן נפשו בשליחותו, והיינו שיאסוף כל רצונות שלו לבטלם רק לקיים רצון עליון, ועל ידי זה מצליח בשליחותו".

בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם אביו הצדיק 'האור גדליהו' זיע"א, שפירש באופן נפלא את דברי חכמינו הקדושים שחילקו בין 'מי שמצווה ועושה לבין מי שלא מצווה ועושה' (ב"ק לח, ע"א). וזה לשונו: "כי מעלת 'המצווה ועושה' הוא, שיש לשליח הכוח של המשלח לעשות הדבר. ואין צורך לבאר ולתאר מה מרוויחים כאשר אנו עושים מצוות עם כוח הבורא עולם שציוה עליהם, מה שאין כן ה'אינו מצווה ועושה', הוא עושה בכוחות עצמו".

האדם שואל פעמים רבות איך יוכל להתגבר על חומריות הגוף, הלא הוא מלא תאוות. האדם מביט סביבו ונחלש מהמחשבה שצריך לנצח כל כך הרבה ניסיונות מצד היצר הרע שנראה שהם מעל הטבע. ואיך יכול לקיים את 'השליחות' שלו, שלא רק שלא יקלקל בשליחותו, אלא גם יתקן את החומר, יעלה וירומם את הגשמיות לעבודת ה'. 

והתשובה היא- "שלוחו של אדם כמותו" (מכילתא משפטים, ב), יהודי חייב לזכור שאת כוחו הוא מקבל רק מ'המשלח' שהוא הקב"ה בעצמו. על ידי כוח 'המשלח' יכול יהודי לעשות הכל ולנצח כל ניסיון שיהיה, כי כמו שהקב"ה יכול לעשות הכל ואין אצלו שום מגבלה, כך אין אצל שום איש ישראל מגבלה בעבודת בוראו.

לפי זה נוכל להבין את דברי הגמרא (נדה ל, ע"ב) שכשהאדם יוצא ממעי אמו לאוויר העולם משביעים אותו, "ומה היא השבועה שמשביעין אותו- תהי צדיק ואל תהי רשע".

ולכאורה לא מובן, שהרי ידוע שכל תכלית ביאתו של היהודי לעולם הזה היא בשביל הבחירה, שיבחר בטוב וימנע מהרע. ואיך אפשר להשביע אדם שיבחר בטוב ולקחת ממנו את כוח הבחירה שהיא תכלית בריאתו.

ועוד נשאלת השאלה על מעשה אברהם אבינו בפרשת 'חיי שרה' (כד, ב), שהשביע את אליעזר עבדו לקחת לבנו יצחק אישה. מה מקום לשבועה זו, וכי אברהם אבינו חשד בעבדו הנאמן שלא יקיים את בקשתו כראוי.

אלא שעל פי פשט, הצורך ב'שבועה' היא בגלל ספק של המשלח בנאמנות של השליח. אבל מחדש ה'שפת אמת' (חיי שרה, תרל"ו) שמכאן אנו למדים 'יסוד' חדש במושג 'שבועה'. והיא- 'נתינת כוח'. אברהם אבינו ידע את הקושי שיהיה לעבדו במציאת זיווג לבנו יצחק, ובכדי שלא יתייאש ולא ירפה ידיו מהשליחות, העניק לו אברהם אבינו כוח על ידי השבועה בחינת "שלוחו של אדם כמותו" כנ"ל.

לפי היסוד הזה נוכל להבין את השבועה שמשביעים את התינוק שיוצא לאוויר העולם. צפה הקב"ה את החולשה והרפיון שעלולים לעלות מהנסיונות והקשיים שיעבור יהודי במשך חייו הן ברוחניות הן בגשמיות, ומפני שכך, 'השביעו אותך' נתנו לך חוזק ותוקף שתוכל לעמוד מול כל מכשול ולעשות את המוטל עליך.

הרבה פעמים האדם לא מאמין שיש לו את הכוח להתמודד מול קשיי החיים, יש פעמים שיהודי נתקל מול יצר הרע גדול וחושב לעצמו שזה מעל לכוחותיו לנצח אותו. העצה היא להיזכר בכך שנשלחת לכאן על ידי מנהיג העולם ו'שלוחו של אדם כמותו', מה הוא 'כל יכול' כך אתה 'כל יכול'. 

זה מה שדוד המלך אומר בתהלים (קיט, קה) "נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי, נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך". תהיה שייך ודבק 'בשבועה- נתינת כוח' שנתנו לך משמים, האמן בכוחות ועוצמות הנפש שנטעו בך, כך תוכל להוציא מהכוח אל הפועל את שליחותך, לגלות ולפרסם שמו יתברך בזה העולם.