ארה"ב בדרך הנכונה

אם הפלשתינים לא יעלו על עגלת שיתוף הפעולה, הם עלולים למצוא עצמם בצד הדרך כשישראל ומדינות המפרץ דוהרות לעבר יחסים דיפלומטיים. 

אופיר דיין , כ"ב בסיון תשע"ט

אופיר דיין
אופיר דיין
צילום: מורגן ראום

את הסמסטר האחרון הקדשתי לכתיבת עבודת מחקר מקיפה על תפקידן של מעצמות, ובפרט ארצות הברית, בכינון יחסים ושיתוף פעולה בין מדינות אויב. 

במחשבה ראשונה זה נראה נושא משונה למחקר ובכלל, למה שארצות הברית תרצה להתערב בין מדינות אויב? ובכל זאת, היא עשתה זו בעבר וממשיכה לעשות זאת כיום. 

הסכם השלום עם מצרים, ששימש כמקרה בוחן במחקר, הוא דוגמה מצוינת לניסיון שכזה שנשא פרי. ישראל ומצרים נלחמו אחת בשנייה מהמתקפה המצרית על ישראל ערב הקמת המדינה ועד מלחמת יום הכיפורים, אך ב-1979 פרץ שלום, שאמנם יש שיגדירו אותו כקר, אך מחזיק עד עצם היום הזה ואף מתגבר תוך שיתוף פעולה בנושאים ביטחוניים וכלכליים.

ארצות הברית הייתה מעורבת בתהליך זה מ-1948 ועודנה מעורבת בו היום, כאשר בכל עימות, עד השגת השלום, בחרה המעצמה לנקוט גישה אחרת בניסיון לגשר בין ישראל למצרים. ב-1948 וב-1967 בחרה ארה"ב לכפות עוצר על מכירת נשק לאזור על מנת להישאר ניטרלית, ב-1956 ובמלחמת ההתשה בחרה במגעים דיפלומטיים והבטחות לשמור על בטחונה של ישראל וב-1973 בחרה לספק נשק לישראל.

זו הייתה המלחמה האחרונה בין ישראל למצרים. לאחר המלחמה, נשלח מזכיר המדינה קיסינג'ר לשאת ולתת במגעים דיפלומטיים. עד היום, הצלחתו של הסכם השלום היא רבות בזכות הסיוע הכלכלי והביטחוני שמספקת ארה"ב לישראל ומצרים על מנת שישמרו עליו. 

באותה דרך, מעורבת ארה"ב גם בכינון היחסים בין ישראל למדינות המפרץ, נושא שנהיה רלוונטי מאוד בימים אלה, המובילים לוועידה הכלכלית בבחריין. על פי המחקר, היחסים בין ישראל למדינות המפרץ ראו עליות ומורדות. עליות אלה התאפיינו התקופות בהן הראייה הייתה רחבה והאמריקאים הסתכלו על פתרון הסכסוך במזרח התיכון לא רק כעניין ישראלי-פלשתיני, אלא כחלק מבעיה גדולה יותר הכוללת גם את מדינות המפרץ.

גם המרואיינים, השר צחי הנגבי, הרב מארק שנייר (רב יהודי-אמריקאי המקורב לשלטונות המפרץ) וחבר הקונגרס טד דויטש (חבר ועדת יחסי החוץ של ארה"ב) מסכימים עם טענה זאת. כמו כן, הם חושבים שעל ארה"ב לנצל את העובדה שמדינות המפרץ רואות בישראל דרך להתקרב לארה"ב ואת העובדה ששני הצדדים רואים באיראן איום קיומי על מנת לדחוף לשיתוף פעולה אזורי. 

מהמחקר עליו עמלתי בחודשים האחרונים עולה שארה"ב אכן בדרך הנכונה אם ברצונה לעשות שינוי במזרח התיכון, אולי קרובה יותר מאשר הייתה אי פעם. והפלשתינים, אם לא יעלו על עגלת שיתוף הפעולה, עלולים למצוא עצמם בצד הדרך כשישראל ומדינות המפרץ דוהרות לעבר שיתוף פעולה ואולי אף יחסים דיפלומטיים.