הזדמנות עסקית בפרשת חוקת

שמעון וולף , ל' בסיון תשע"ט

יהדות שמעון וולף
שמעון וולף
צילום: באדיבות המצולם

בפרשתנו פרשת חוקת מופיעה מצוות פרה אדומה שאין אנו יודעים את טעמה.

ישנם שני סוגי מצוות. הראשון מצוות שטעמן מפורסם ופשוט הוא שצריך לעשותן אף אם לא היו נכתבות בתורה. השני, מצוות שטעמן נסתר מעין רוב ואלמלא נצטווינו עליהם לא היינו עושים אותם מדעתנו. בלשון חכמים מסווגים שני מצוות אלו לקטגוריות, מצוות טבעיות ומצוות שמעיות ובלשון התורה משפטים וחוקים.

אין ספק שמצוות פרה אדומה היא המצווה ה'שמעית' ביותר שבתורה ומנגד מצוות כיבוד הורים היא המצווה הטבעית ביותר. הסיפור המפורסם אודות דמה בן נתינה במסכת קידושין (ל"א ע"א) מחדש לנו נדבך על הקשר בין שתי המצוות, שכן השכר על מצוות כיבוד הורים (המצווה הטבעית) היה פרה אדומה (השיא של המצווה השמעית).

נדמה שהמסר העולה מכך הינו, שהאדם נתון למרותו של הקב"ה בכל תרי"ג המצוות, גם במצוות שמעיות וגם במצוות טבעיות. כדברי הגמרא 'שלשה שותפין הן באדם: הקב"ה, ואביו, ואמו, בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקב"ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני (קידושין ל' ע"ב).

ברור לכל אדם שהוא צריך לכבד את הוריו גם ללא הציווי של כבד את אביך ואת אמך. הקשר בין השכר על כיבוד הורים שהתבטא בפרה אדומה לו זכה בן נתינה, מחדש לנו שעלינו להפנים לקיים את המצוות השמעיות באותה בהירות כמו הטבעיות. הקב"ה נמצא באותה מידה היכן שאנחנו מבינים מה שאנחנו עושים וגם שאנחנו עושים ללא הבנה מוחלטת. לכן, גם שמגיעה לפתחנו הזדמנות עסקית מצוינת צריך לשאול את עצמנו בראש ובראשונה מה הקב"ה רוצה מאיתנו.

נדבך נוסף שניתן ללמוד מהסיפור הוא כיצד לגשת ל'עסקה מזדמנת'? האם להקשיב לתחושת הבטן, הקול הפנימי שלנו, האם יש לנו מיומנות מספקת להוציא עסקה כזו לפועל? מה הסיכון, רווח והפסד וחלופות שעומדות בפנינו?

דמה בן נתינה ללא ספק שקל את כלל הדברים ובחר בקול הפנימי שלו שאמר לו להישמע לערכיו. כאמור, על כך הוא זכה משמיים להזדמנות עסקית חוזרת והפעם היא השתלמה מכל הבחינות. עלינו ללמוד מכך לא להיות פזיזים בקבלת החלטות גם ברגעים של הזדמנות עסקית. אלא לחכות לשעת הכושר המתאימה בו הראש והלב יחדיו יתנו 'אור ירוק' להשקעה אליה אנחנו מעוניינים לגשת.