העיקר הוא הרצון

הרב יוסי יזדי , ז' בתמוז תשע"ט

יהדות הרב יוסי יזדי
הרב יוסי יזדי
צילום: באדיבות המצולם

בפרשתנו נאמר "ויאמר אלקים אל בלעם לא תלך עמהם". רבי נתן מברסלב זיע"א כותב בספרו 'ליקוטי הלכות' (ברכת השחר, ה): "ועקר כוח הבחירה רואין בפרשה זאת של בלעם, בענין הלוכו לקלל את ישראל חס ושלום, ואיך התנהג ה' יתברך עמו, כי היה רצונו חזק מאוד לקללם ואמר להם 'לינו פה הלילה', כי אף על פי שגילה שהכל ביד ה' יתברך, אבל הלך בדרכו שיוכל להמשיך רצונו כרצונו".

יהודי כשר שואף שרצונו יהיה כרצון אביו שבשמיים. מולו עומד בלעם הרשע שעושה כל שביכולתו כדי 'להתאים' את רצון ה' לרצון הפסול שלו. 

על מעלת הרצון לקרבת ה', אומר רבי נחמן מברסלב זיע"א (שיחות הר"ן קכ): "'חזקו ואמצו כל המיחלים לה'' (מלשון הכתוב בתהלים לא, כח), 'כל המיחלים' דיקא, אפלו אם אינכם זוכים לשום קדושה ועבודה חס ושלום, רק מיחלים לבד, אף על פי כן חזקו ואמצו ואל תפלו משום דבר שבעולם, יהיה איך שיהיה".

מובא ב'כוכבי אור' (עמוד שסד) מעשה שסיפרו לרבי נתן על יהודי למדן שיודע אלף דפי גמרא בעל פה. רבי נתן לא התפעל ואמר "תלמיִדי עוזר יכול לומר אלף פעם 'ריבונו של עולם'". ללמדנו שהקב"ה לא מתרשם מביצועים, אלא מהלב הכוסף והמתגעגע אליו בתשוקה ובכמיהה עד שיכול לצעוק בהשתוקקות נמרץ אליו יתברך 'ריבונו של עולם' אלף פעמים. 

הזוהר בפרשת שמות כותב שאם יהודי היה מרגיש את אהבתו להקב"ה ואהבתו של הקב"ה אליו, היה צועק והומה בקולו מרוב תשוקה וכיסופים. ואפשר לומר שזו כוונת רבנו הקדוש שאמר לאנשיו (שיח שרפי קודש ב, קכ) "נכון אתם אנשים כשרים, אך לא זאת הייתה כוונתי, רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים".

מובא בליקוטי מוהר"ן (חלק א, לא): "וזה בחינת 'נקודות הכסף' (שיר השירים א, יא), היינו שעל ידי הכסופין נעשין הנקודות, שהם בחינת נפש. היינו שעל ידי מה שהוא נכסף ומשתוקק לדבר, אם לטוב אם לרע, חס ושלום, אזי לפי הכסופין נעשו נקודות, ונצטירין האותיות שבתוך הדבר שהוא נכסף. 

כי כל דבר יש לו אותיות, אך שהאותיות בעצמן הם כגולם, ואין להם שום ציור ללא הנקודות. ולפי הכסופין וההשתוקקות של האדם, כך נצטירין האותיות על ידי הנקודות שהם בחינת נפש שמקבלין על ידי הכסופין. היינו, אם הוא נכסף לדבר טוב, נעשה מהכסופין נפש קדושה ונעשים נקודות בחינת 'נקודות הכסף', ואזי נצטיירו האותיות שהיו כגולם ונעשים כלי לקבל טוב, וכן להפך חס ושלום…".

משמעות 'נקודות הכסף' היא, שאין הבנה חד-משמעית למילה בלי ניקוד, כי כל אחד יכול לקרוא את המילה כפי מה שנראה לו, הניקוד קובע את קריאת המילה כפי רצון המנקד להבנת משמעות המילה. 

כך לגבי התורה, אנו יודעים שבתורה יש סם חיים וסם המוות, לומדים זאת מהמילה "ושמתם" (קידושין ל, ע"ב), התורה היא 'אור פשוט' וכמובא באיכה (ג, לח) "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב". הקב"ה הנחיל לנו את התורה כפי שהיא, והאדם בוחר איך 'לנקד' את התורה, לטוב או למוטב, באמצעות הגישה שלו ללימוד התורה, וליתר דיוק, הרצון שלו לתורה.

אם תיגש ללימוד התורה מתוך רצון להתייהר, להתגאות ולחפש כבוד, אז התורה נעשית לך סם מוות ומורידה אותך לשאול תחתית. אך אם תבוא ללימוד התורה מתוך רצון להתחבר לרצונו יתברך שגנוז בתורה, ותכוון שהמאור שבה יחזירך למוטב, זה סם חיים! בלימוד זה אתה מתחבר לאילן החיים, "עץ חיים היא למחזיקים בה". באופן זה, התורה מרוממת אותך, מגדלת אותך ומאירה בך יותר ויותר את אור התשובה והרצון. אתה בוחר איך ללמוד את התורה וכיצד היא תפעל עליך! 

אכן, מה שמבדיל את האדם מן המלאך זו הבחירה. המלאך נברא באופן שיקיים את שליחותו בלי רצון או יכולת לבחור. לעומתו, האדם שתפארתו ויחודו על שאר הברואים בעולם, מתבטאים בכך שיש לו בחירה, יש בו את תכונת הרצון, הוא בוחר מה לרצות, ומתוך כך באיזה אורח חיים לחיות.  

לאור דברים אלו, ניתן לבאר לשון רבנו בשיחות הר"ן (נא): 

"ולעבוד ה', איני יודע מי הוא שיוכל לומר שיעבוד את ה' לפי גדולת הבורא יתברך, מי שיודע מעט מגדולתו יתברך, איני יודע איך יכול לומר שיעבוד אותו יתברך. ושום מלאך ושרף אינו יכול להתפאר על זאת שיוכל לעבוד אותו יתברך, רק העיקר הוא הרצון, להיות רצונו חזק ותקיף תמיד להתקרב אליו יתברך. ואף על פי שהכול חפצים ורוצים לעבדו, אף על פי כן אין כל הרצונות שוין. ויש חלוקים רבים ברצון. אפלו באדם אחד בעצמו בכל עת ובכל רגע יש חלוקים גדולים בין הרצונות. והכלל, שעיקר הוא הרצון והכסופין שיהיה כוסף תמיד אליו יתברך, ובתוך כך מתפללין ולומדין ועושין מצוות".

אם תלמד, תתפלל ותקיים מצוות בלי לב לה', בלי השתוקקות וכיסופין, הרי אתה בדיוק כמו המלאך. ואז מה הועלת ובמה קידמת את מפעל יוצר כל. הלא ה' ברא אותך עם לב, רצון וכוח בחירה, כדי שתבחר מרצונך לעשות את רצונו בבחינת "ומלכותו ברצון קבלו עליהם".

יש להדגיש שאנו לא מורידים חס ושלום מערך לימוד התורה. ידוע שהתבודדות ולימוד שולחן ערוך הן שתי הנהגות שרבנו ציווה את תלמידיו לעסוק בהן בכל יום (שיחות הר"ן קפה). אולם, על פי ההדרכה של הזוהר הנ"ל, רבי נחמן לא מסתפק רק בקיום הטכני של השולחן ערוך, אלא מעורר בנוסף לכך לעסוק בהתבודדות שעיקרה להרגיש את אהבתנו לה' ואהבתו אלינו בשלמות, ולהגיע לגילוי פנימיות הרצון עד שיצעק מרוב כמיהה וכיסופים. 

נסיים בסיפור שסיפר רבי לוי יצחק בנדר ז"ל על אימו של רבנו הקדוש (דיבורי אמונה, ב):

"אמו של רבנו, הצדקנית מרת פייגא עליה השלום, שאלה פעם אחת את רבנו, מדוע העריך והחשיב הבעל שם טוב הקדוש כל כך את ביתו, הסבתא הצדקנית מרת אדל עליה השלום, והפליג מאד בגדולתה עד כדי כך שהחשיבה במדרגה נעלה יותר מבנו, הלא הוא הצדיק הנסתר, רבי צבי זכותו יגן עלינו. השיב רבנו, הסבתא אדל התהלכה תמיד בלב מלא געגועים להשם יתברך, ולא הפסיקה לחשוב מה עוד הייתי יכולה לעשות שיהיה לרצון לפניו."

(מעובד מתוך ספרי 'לפתוח שערי רצונך')