צרות עין

בלק רואה את עם ישראל מתחתיו ונכנס ללחץ עד כדי כך שהוא מבקש לשכור את שירותיו של בלעם כדי לקללם. מדוע עשה זאת בלק הלוא עם ישראל לא איים עליו כלל?

הרב משה כהן , ח' בתמוז תשע"ט

יהדות הרב משה כהן
הרב משה כהן
צילום: עצמי

פרקנו מתחיל בפסוק 'ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו'. המצב הוא שבני ישראל עומדים על סף המפתן לארץ בצפונה של ארץ מואב.

זאת, לאחר שסובבו את כל ארץ אדום ארץ מואב והספיקו להלחם במלכות סיחון ועוג ולכבוש את ארצם. כעת, אין להם כל כוונה לכבוש את מואב שהלוא הוזהרו על כך כפי שמעיד משה בספר דברים ב, ט: "אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה". הם ממתינים לאות לפיו ייכנסו לארץ כנען המיוחלת.

אם כך, מדוע מפחד מלך מואב? הלוא ראה שעברו בקצה ארצו במדבר מואב ולא נגעו בו לרעה? מדוע הוא מתנכל להם? מדוע הוא רואה בהם אוייב שעומד לכלות את כל ארצו ולכסות את עין הארץ(פס' ה)?

דומה שהסיבה היחידה לכך היא צרות העין של בלק. בלק, מלך מואב הפסיד חלקים גדולים מארצו במלחמתו עם סיחון (כא, כו-כט) והם עברו לשליטתם של ישראל כשנלחמו עם סיחון. כעת, רואה הוא את הצלחתם ועינו צרה בהם.

התורה אף מלמדת אותנו כי זו היתה תכונת נפש במלך ובעמו ועל כן אסרה גיור מאותה האומה לישראל: "לא יבוא...מואבי בקהל ה'... על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים... ואשר שכר עליך את בלעם... לקללך" (דברי כג, ד-ה). גם עמיתו הקוסם בלעם היה מאופיין בתכונה שלילית זאת כמבואר במשנה באבות ה, יט: "עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע".

מעניין כי דוקא ישראל שעליהם מוסבת כל הפרשה אינם מודעים כלל לכל מה שמתרחש (שכן כל הדיון נעשה בין בלעם לבלק) ואינם רואים דבר. הם סמוכים ובטוחים כי הראיה האלוקית המנהגת את המציאות היא שתגן עליהם ותושיע אותם מכל הצוררים והמשטינים שמנסים להשליט את ראייתם השלילית על המציאות. לא סתם אומר המדרש על הפרשה "נוח לרשעים להיות סומין שראייתם מביא רעה לעולם".    

החכמה הגדולה היא לא להתבונן תמיד על המציאות לפי הראיה הצרה והחומרית שלנו אלא לתת מקום לראיה רחבה ואלוקית לשלוט במציאות. כאשר אדם בוחר להתבטל לראיה האלוקית ולא לדון את המציאות או את הסביבה לפי ראות עינו הצרה הוא זוכה לישועה אלוקית. מי שיש לו עין טובה הוא מתלמידיו של אברהם אבינו (אבות שם).