חכמים, המירו דתכם

למלחמה כללים אחרים. ובמלחמה כמו במלחמה, טובים הם לנו הסוסים הדוהרים מחבורת השוורים העצלים.

תגיות: איתמר סג"ל
איתמר סג"ל , י"ב בתמוז תשע"ט

מי לא מכיר את כללי הפוליטיקלי קורקט? מי לא שמע על החוקים החדשים, על פיהם ידע כל אדם מה מותר לו לחשוב, ומה לא יעלה על לב ולא ישמע.

כל זאת כבר ידוע. לדת החדשה כללים נוקשים, עונשים חמורים, וכמו בכל דת ומדינה, גם חכמים ופוסקים.

בקיאים גדולים הם במקורות, אותם חכמים, בראשם עיתונאים דתיים ומספר רבנים צעירים. וכך משננים בעלי דת הפוליטיקלי קורקט: חכמים, הזהרו בדבריכם. ועוד נהגו לשוב ולומר: מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע, ובכלל כלל גדול בדין – סייג לחכמה שתיקה. ועוד פסקו גדולי חכמי ההכלה – חכם אינו נכנס לבור שפיקח יודע לצאת ממנו, וכן הלאה על זו הדרך.

צודקים הם, חכמי הפוליטיקלי קורקט, ומה חבל שלא היו בימים מקדם. כמה מבוכות היו נחסכות. אילו היו אז, ודאי היו מלמדים את פנחס כמה הלכות דרך ארץ. ודאי היה מבין כי חביב אדם שנברא בצלם, קל וחומר לאשה, קל וחמור לבת מיעוטים כאשה מדיינית. ובאמת כמה חבל. שאם היו אז, שמא היו מלמדים את משה רבינו פרק נוסף בכבוד האדם וחירותו. אחרת, מדוע כתב מה שכתב על השוכב את זכר משכבי אשה, וכי לא ידע כי אהבה זו אהבה זו אהבה?

אמנם, קושיה גדולה הקשה מאן דהו על חכמי הפי סי. שכך אמרה תורה, דבר מוזר, הוכח תוכיח את עמיתך. לא קשיא, ענו החכמים. שכבר אמרו חכמינו – גדול כבוד הבריות שדוחה את כל התורה כולה.

אך כעת אנו זקוקים לחכמים אמיצים. הבו לנו גיבורים, אנשים שמבינים את גודל השעה, שיודעים שעת גדולה לעשות לה', הפרו תורתך, ועל כן יש להפר גם את חוקי דת הפוליטיקלי קורקט. כאותה ערקאתא דמסאנא אותה יכולים להתיר בקלות, אך בכל זאת יש למסור עליה את הנפש בשעת שמד, כך היום מוטלים לפנינו ערכי המשפחה תחת זחלילי התותחים הכבדים ביותר של העולם המערבי הליברלי, חיילי דת ההכלה ומשטרת המחשבות האסורות, ומגן אין.

למלחמה כללים אחרים. ובמלחמה כמו במלחמה, טובים הם לנו הסוסים הדוהרים מחבורת השוורים העצלים. אכן, קשה להסביר, וקל לשתוק. באשר לי, טוב לי סמוטריץ' אחד שמדבר בגאון על המשפט העברי, ומדי פעם נאלץ להבהיר דבריו לאלו ששומעים מה שברצונם לשמוע, מעשרה חששנים שתקנים. טוב לנו הרב פרץ שלא חשש להביע דעתו למרות המחיר, גם אם זה בא עם טעות כזו או אחרת בסגנון ההתבטאות, מעשרה טהרנים שכל מלאכתם כולה הצדקת מעשי הצד השני, יהיו אשר יהיו.

אכן, מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע. אך במה דברים אמורים? כשיש מי שברצונו לשמוע. וכאן, במקרה שארע לרב פרץ, הוכח מעל לכל ספק שהם אינם רוצים לשמוע. התברר שלא מדובר בשוחרי שלום אלא בצבא שהידים שמבקש להשמיד ולעקור כל מי שאינו עומד בכללי הדת.

אינני יודע ענייני המרה מה הם ומה טיבם. אינני פסיכולוג, כפי שרוב המגיבים – הפוליטיקאים והעיתונאים, גם הם ככל הידוע אינם פסיכולוגיים מומחים או אנשי חינוך. רק זאת אדע נאמנה. כעת עלינו להמיר דתינו, לנטוש את דת הפוליטיקלי קורקט ולשוב לדת אבותינו. להניף את הדגל בגאון, ללא מורא וללא חשש. ללא חשש מה יכתבו, מה יאמרו, את מי יראיינו וכמה יפגינו. נשא בגאון את ערכי המשפחה והזוגיות, השפיות והנורמליות. לפני שבאמת יהיה מאוחר מידי.