מה מבטל נדר?

הרב יוסי יזדי , כ"א בתמוז תשע"ט

יהדות הרב יוסי יזדי
הרב יוסי יזדי
צילום: באדיבות המצולם

בתחילת פרשתנו נאמר "אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ, לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה". רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות, ברכת השחר ה') מסביר, שמכאן אנו למדים את כוח הדיבור של האדם, כי על ידי שאדם נודר נדר בפיו, הוא משנה מציאות ובורא מציאות חדשה, כי דבר מסויים היה מותר לו, ולאחר הנדר הדבר אסור. 

וזה לשונו: "שעל ידי מצוה זאת של נדרים רואים ומבינים גודל עוצם כוח הדיבור וכו', כגון שאוסר עליו דבר המותר בפיו, אזי תיכף נאסר עליו הדבר המותר באיסור תורה. והוא פלאי, הלא באמת זה הדבר אין בו שום איסור בשורשו, ואף על פי כן, תיכף כשאומר בפיו שיאסר עליו הדבר אפילו בלא הזכרת ה', נאסר עליו תיכף באיסור חמור מן התורה".

אך על פי דברים אלו קשה להבין את המשנה בנדרים (ט, ט): "פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו. אומרים לו, אילו היית יודע שלמחר אומרין עליך כך היא ויסתו של פלוני, מגרש את נשיו, ועל בנותיך יהיו אומרין בנות גרושות הן, מה ראתה אמן של אלו להתגרש, ואמר, אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר, הרי זה מותר".

המשנה מסבירה שהעיקרון על פיו מתירים לאדם את נדרו, הוא לברר האם היה רוצה בנדר למרות השלכותיו. כלומר, אם משום ידיעת תוצאות הנדר הוא לא היה רוצה לנדור, הרי שהחכם יכול להתיר בזה את נדרו. 

ונשאלת השאלה, איך יכול אדם להחזיר את אשתו אליו לאחר שנדר שהיא אסורה לו, הרי זה נדר, ולמדנו שהנדר גורם שינוי מהותי בחיים. ועוד, מפליא הדבר איך נדר מתבטל כולו אם אומר האדם שלא ידע מראש על השלכותיו, לכאורה הנדר מצטייר כדבר קל ופשוט שאפשר לבטלו בהינף יד. 

אלא, שכאן טמונה הבנה יסודית במהות הנדרים. עיקר עניין הנדרים הוא גילוי רצונו של האדם והבאתו מתוכו ופנימיותו לכדי ביטוי ממשי, זאת משמעותו של הנדר. לפיכך, פשוט הדבר שבלי רצון אמתי לא שייך לנדור, כל הנדר נובע מתוך הרצון. 

וזהו החידוש שעל פיו נבין את המשנה בנדרים, הרצון שלי הוא הקובע, אם היה ידוע לי אז מה יהיו ההשלכות לנדר לא הייתי רוצה לנדור. אם בשעת הנדר היתה לי דרך לראות מה יהיה בעוד עשרים שנה, שהבנות שלי יגיעו לפרקן למצוא זיווג, ושעצם הנדר ירחיק מבנותיי את האפשרות להקים בית בישראל, הרי בוודאי שלא הייתי נודר. כי איזה אבא רוצה ברעת בנותיו. 

למדים אנו ממשנה זו עצה גדולה וחשובה בעבודת ה'. האדם יכול על ידי כוח הרצון שלו לשנות את העבר. אם אחרי העבירה הוא מבין מה שגרם ופגם, יכול מתוך כך להיכנס לייאוש ולחשוב שהכול אבוד ואין אפשרות להתקדם הלאה, כי אין איך לתקן את מה שהיה. הרי כשעבר עבירה, יצר ח"ו במהות שלו מציאות של חטא, של טומאה ושל חילול ה', כמו שכתוב "וַתְּהִי עֲו‍ֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם" (יחזקאל לב, כז), כמו הנדר שקובע מציאות חדשה. 

אך ממשנה זו התחדש לנו מה היא כוחה של התשובה ומה גדלה ונשגבה מעלת הרצון, שעל ידו יכולים לעקור את העבר, לשנות את המציאות, ולאפשר לאדם להרים את עצמו לעבודת ה'. 

אדם בא לפני ריבונו של עולם, ואומר לו: "אבא, אם היית מראה לי בשעת החטא מה יהיו ההשלכות של החטא וכמה זה ירחיק אותי ממך, לא הייתי חוטא, לא הייתי רוצה לחטוא. אבא, אם הייתי יודע אז את מה שהווה עכשיו, כמה שאני רחוק ממך וכמה אני מרגיש רע עם עצמי והחטא טימא וטמטם אותי עד שאין לי חשק ללמוד ולהתפלל, ואני לא מצליח להבין את התורה ולהתרכז בה בעת הלימוד, לא הייתי חוטא, לא הייתי רוצה לחטוא, כי איזה אדם רוצה שיהיה לו רע וחשוך בחיים". 

וכך האדם מרחיב את דבריו לפני ה' יתברך אב הרחמים: "אבא, יצר הרע שיקר לי, ו'אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' (סוטה ג, ע"א). אם הייתי יודע מה יהיו התוצאות ומה יהיה נעשה מהחטא, לא הייתי חוטא, לא הייתי רוצה שום קשר עם החטא". וכמו שלמדנו במשנה שחז"ל התירו לו את הנדר, כך הקב"ה מתרצה לתשובתו של האדם ומשיב לו סלחתי, עוקר את החטא משורשו ונחשב לו כאילו לא חטא.