צמרת המדינה דוגלת דורות בשוויוניות בין ערביי ישראל והיהודים. הקריאה היא אוניברסלית; יהודים כערבים מבחינה כלכלית, עבודה, שרות למדינה, תשלום מסים...

השאלה הנשאלת היא, עם הצמרת בעד, למה אין שויוניות היום? למה לא מגייסים את ערביי ישראל לצה"ל? מישהו חושב ברצינות שהסיבה האמיתית היא למנוע מערבי אחד להילחם באחיו ביש"ע, בסוריה, בלבנון...? למה לא מקבלים חוק שבות ערבית אם זה ניתן ליהודים? למה לא מקבלים תקציבים נוספים להקפיצם קדימה מהר מבחינה כלכלית, חינוכית...?

המדינאים מפחדים לומר האמת והיא שאין להם אמונה בנאמנותם של ערביי ישראל. הם מפחדים לתת להם נשק. השויוניות שלהם מתייחסת לענייני בריאות, רווחה, חינוך ומאלה לא מתקצבים כראוי ומסיקים המסקנות הנכונות. ריבוי הילודה הערבית בתוך הקו הירוק מסכן את הרוב היהודי. משכילים ערבים הם החומר שממנו נוצרות מהפכות, ובאיזורנו טרוריסטים מצליחים.

למרות הנאמר לעיל עלינו להתייחס לערביי ישראל ביושר וגם להבין שהם היו מעדיפים לגור בפלשתין "עד הים". אנו צריכים להיאבק בזה ללא אשליות ולשמור על חיינו ומדינתנו באמצעים הדמוקרטיים הנאורים ביותר. אין ספק שדרך אחת היא עידוד כספי לעליית ערבים למדינות אחיהם, פתיחת שערי המערב להגירה ערבית - במיוחד למדינות הרב לאומיות כארה"ב.

המשך התעלמות והכחשת הבעיה, חינוך לשויוניות אוניברסלית, היא הריסת עתיד בנינו כבר בדורנו ומדינת העם היהודי!

לו נולדתי ערבי!

לו נולדתי ערבי והתחנכתי על הבושה הגדולה - נצחון היהודים וגירושם של כ 600,000 אבותי ממולדתי - הייתי שונא את כולם.

כתוצאה מתרבות האיסלם המזרח תיכונית שבה התחנכתי, הייתי לוחם בהם כטרוריסט, כמתאבד. כל יהודי שרצחתי היה לתפארתי. כל נסיון יהודי להתפשר איתי, לתת לי קצת מה"קרם" הגנוב, הייתי מפרש כחולשה, כפגם בגבריותם וכהוכחה חוזרת של המנטליות הגועלית שלהם (שבעבור כסף ימכרו את אימם).

כחלש נגדם היום, הייתי משקר, מנשק ידיהם כדי להתחזק עד שיהיה בידי הכוח לא רק לרצוח כאן ושם אלא את כולם או לגרשם לים.

האם זה אינו המצב העומד בפנינו היום?

יש לנו היכולת לשנות את המצב ואין זו בפייסנות ונכנעות. הדרך שעובדת, שכל אדם ועם נורמלי מבינים, היא ניצחון שלם בשטח. ההיסטוריה באזורנו מלמדת זאת. שכחנו למשל את המרד הערבי נגד הבריטים כאן בשנות השלושים? בכוח מלא הבריטים חיסלו את המורדים והחזירו את השקט. עד שנבין לקח זה, פינג-פונג הרצח ימשיך להרוס את כולנו.

מי ישאר?

השאלה נשאלת מי ישאר כיהודי בעתיד? רוב יהודי העולם מתבוללים ללא חזרה. מדינת ישראל "המציאה" מאות אלפי יהודים בעליה הרוסית... רוב יהודי הארץ חיים כבר (או בדרך ל) חיים מודרניים ללא הבדל מהותי בינם והלא יהודים בארצות הרווחה.

השבת והחגים הופכים לימים רגילים שבהם רובנו לא עובדים. היחודיות היהודית-הציבורית נשמטת ותרבותנו היא תרבות המערב בשפה חצי אנגלית. נשארת רק הפוליטיקה היהודית; שנאת חינם, חוסר יכולת הכרעה במציאויות קשות, אנטישמיות פנימית, תקוות לשלום ללא ביסוס רציונלי, מוכנות מעל ומעבר לקבל מכות מוות כגורלנו, מנהיגות חסרת יושר...

בקיצור, דרכנו היום מוליכה לכישלון חרוץ בשילוב עברנו המפואר בחיים המודרניים במאה ה 21.

הרנסאנס היהודי, כרצון העם, מתמוטט למרות מאמציהם של החלוצים הנותרים בדורינו.

מי ישאר כממשיך ההיסטוריה המפוארת, הייחודית? החרדים שאינם מכירים במדינת ישראל?