קיבלתי מוצר שביטלתי את הזמנתו. מה לעשות?

הרב ישועה רטבי , כ"ה בתמוז תשע"ט

יהדות הרב ישועה רטבי
הרב ישועה רטבי
צילום: יעקב אפללו

שאלה:

הזמנתי מוצר מאתר קניות סיני, לאחר חודשיים שהמוצר לא הגיע - שלחתי מייל שהמוצר לא הגיע. בעל החנות זיכה אותי בסכום ששילמתי, אך לאחר מספר שבועות המוצר הגיע לבית. האם צריך לעדכן אותם? 

תשובה:

נראה שיש איסור להשתמש במוצר שהתקבל, כי הקונה לא שילם את הסכום שהמוכר ביקש על המקח (כדברי מהרש"ל המובאים לקמן), כמו כן יש לחוש לחילול השם, שאם מקרה כעין זה קורה מספר פעמים - יתפרסם שלא כדאי למכור לישראל, בגלל ביטולים במכירה, בטעות או שלא בטעות.

אם כי מדברי הפתחי חושן (גניבה ואונאה פרק א הערה ג) משמע, שלא צריך לתקן את טעותו. הפתחי חושן הסביר, שמהרש"ל אסר רק אם לוקח מהמוכר בעל כורחו, שנראה כגזל, (כמו עולה ברכבת ללא רשות, או נכנס לבריכה ללא תשלום וכד'), אבל כאן שקיבל את המוצר בהיתר, ובתום לב ביטל את ההזמנה, ולאחר מכן קיבל את המוצר, זה לא נראה כגזל, ולפיכך אין צורך לתקן את טעות הגוי.

עקרונות לתשובה:

א)- יש איסור מהתורה לגנוב מגוי, כמו שקיים איסור לגנוב מיהודי. (שולחן ערוך סימן שמח סעיפים א-ב, וכן בסימן שנט סעיף א). וכ"פ הרדב"ז (חלק ד סימן רה): "ולענין הדין, הדבר ברור דגניבת הנכרים אסורה מן התורה". וכ"פ שולחן ערוך הרב (הלכות גזלה וגנבה סעיף א). אך לדעת רש"י (מס' סנהדרין דף נז. ד"ה ישראל), האיסור לגנוב מגוי הוא מדרבנן. כמו כן יש קניין פרטי לגוי, ואסור לגנוב ממנו. (תוספות מסכת ראש השנה דף יג. ד"ה ולא).

ב)- לדעת הרמב"ם (הלכות גניבה פרק ז הלכה ח) אסור להטעות גוי. אומנם לדעת רש"י (מסכת בבא קמא דף קיג עמוד ב ד"ה ואיבלע), התוספות (מסכת בבא קמא דף קיג עמוד ב ד"ה יכול) והטור (סימן שמח), מותר להטעות גוי. הרמ"א בסימן שמח סעיף ב הביא את שתי השיטות.

ג)- להלכה אסור להטעות גוי, כי רוב הפוסקים סבורים שיש איסור בהטעיית גוי. המאירי (מסכת בבא קמא דף קיג עמוד ב), המרדכי (סימן קנח), מהרש"ל (ים של שלמה מסכת חולין פרק ז בס"ק יט), הט"ז (יורה דעה סימן קכ ס"ק יא), שו"ת בנימין זאב (סימן תט), שולחן ערוך הרב (חושן משפט הלכות אונאה וגניבת דעת סעיף יא) וערוך השולחן (סימן שמח סעיף ב). וכך גם נראה להוכיח מדברי השולחן ערוך (חושן משפט סימן רכח סעיף ו) והרמ"א (יורה דעה סימן קיז סעיף א). 

ד)- גוי שטעה מעצמו - לא צריך לתקן את טעותו. אך בכדי שיהיה מותר לא לתקן טעותו של גוי, צריך שיתקיימו התנאים הבאים: א)- הגוי טעה מעצמו והיהודי לא הטעה אותו. ב)- הגוי לא תובע את החזר הטעות ואין כל חשש לחילול השם. ג)- היהודי אמר לגוי שהוא סומך על החישוב שלו. ד)- לא מדובר בטעות במקח, אלא מדובר על טעות בהלוואה, או במיסים, או בטעות בשכר עבודה, או בשכירות.

ה)- יהודי שעבר על איסור וגזל מגוי - בדיעבד הוא מחויב להחזיר את החפץ לגוי. כך פסקו הסמ"ג (לאוין סימן קנו-קנז), הש"ך (סימן שמח בס"ק ב), שער משפט (סימן שמח בס"ק ב), מהרש"ם (חלק ב סימן קיז) וערוך השולחן (סימן שס סעיף א). ולא כדעת הפתחי חושן (גניבה ואונאה פרק ד סעיף יט).

ו)- אומנם הנתיבות (סימן שמח ס"ק א) פסק: במקום שאין חילול השם - לא צריך להחזיר לגוי. אך הנתיבות עצמו בספרו קהילות יעקב (אבן העזר סימן כח סעיף א ד"ה קידשה בגזל) סייג: למרות שאין חיוב השבה בגוי, מדובר רק על החפץ עצמו, שהחפץ הגזול שייך ליהודי, אך עדיין יש חובה להחזיר לגוי כסף בשווי המוצר שגנב. כאמור לפי דעת רוב הפוסקים (כמבואר בסעיף הקודם), יש חיוב השבה גם לחפץ עצמו.

ז)- חיוב השבה לגוי חל רק בגניבה או בגזילה, אבל בהטעיית גוי - אין מצוות השבה, לכן למרות שלכתחילה אסור להטעות גוי, בדיעבד אם הטעה - לא צריך להחזיר לגוי, כי איסור הטעיית גוי נובע מגניבת דעת, והוא כבר גנב את דעתו, ולא ניתן להשיב גניבת דעת. (שער המשפט שם).

ח)- לדעת מהרש"ל (יש"ש מס' ב"ק פרק י בס"ק כ), גוי שטעה במכירת מוצר - היהודי צריך לשלם לגוי על הטעות, כי כל עוד והקונה לא שילם למוכר הגוי את כל מחיר החפץ - המוצר לא שייך לקונה, ואם בכ"ז הוא לוקח את החפץ נחשב לגזל גוי שאסור לפי ההלכה.

(ניתן לעיין במאמר המלא - באתר בית הדין של ישיבת מצפה יריחו).

איסור גזלה מגוי

המקור לכך שאסור לגזול גוי, הוא מדברי הגמ' במסכת בבא קמא דף קיג עמוד א. הגמ' חילקה בין גזל מהגוי ובין טעות של גוי: קיים אסור לגזול מגוי, אך גוי שטעה מעצמו - לא צריך לתקן את טעותו. (לקמן יבואר האם ניתן להטעות גוי).

בתשובות הגאונים (שערי צדק חלק ד שער א סימן ו) מובא: "לענין גזל - לא אמרינן חילול השם, אלא הלכה רווחת היא כל גזל גוי אסור". כלומר גם כאשר הגוי לא יודע, ואין בעיה של חילול השם, בכ"ז יש איסור לגנוב מגוי.

בתנא דבי אליהו אליהו רבה (פרשה כו) מובא: ירחיק אדם עצמו מן הגזל מישראל ומן הגוי, ואפילו מכל אדם שבשוק, שהגונב לגוי - לסוף שהוא גונב לישראל, והגוזל לגוי - לסוף שהוא גוזל לישראל, נשבע לגוי - לסוף שהוא נשבע לישראל, מכחש לגוי - לסוף מכחש על ישראל, שופך דמים לגוי - לסוף שהוא שופך דמים לישראל, ולא נתנה תורה על מנת כן אלא כדי לקדש שמו הגדול".

הבן איש חי (שנה ראשונה פרשת כי תצא הלכה ז) כתב: "אסור לגנוב או לגזול כל שהוא דין תורה בין מישראל בין מנכרי, בין גדול בין קטן, ואפילו אם הנכרי ציער את ישראל, וגזל הגוי קשה ביותר, חדא דודאי לא ימחול, ועוד דגורם שהשר של העכו"ם גונב וגוזל שפע קדוש הנשפע לישראל מלמעלה מדה כנגד מדה, ויש בזה עניינים עמוקים לכך צריך להזהר מאד".

להדר ולהחזיר טעות גוי

באר הגולה בס"ק ה כתב: "ואני כותב זאת לדורות, שראיתי רבים גדלו והעשירו מן טעות שהטעו העכו"ם, ולא הצליחו, וירדו נכסיהם לטמיון, ולא הניחו אחריהם ברכה, וכמ"ש בספר חסידים סימן תתרע"ד. (ולעומת זאת) רבים אשר קדשו ה' והחזירו טעויות העכו"ם בדבר חשוב, גדלו והעשירו, והצליחו והניחו יתרם לעולליהם".

כך מובא בספר חסידים (סימן אלף עד): "אל יעשה אדם עול אפי' לנכרי, ואלו דברים מורידים את האדם, ואין הצלחה בנכסיו, ואם השעה עומדת לו - יהיו נפרעין מזרעו".

בספר חסידים (סימן תרס"א) עוד מובא: "(אדם שנפטרו ילדיו אמר לחכם): "לא עשיתי לשום אדם רעה, אלא לאותו גוי הייתי מטעה אותו, ועושה לו עול, הרי כשמת - מלאכו הגיד לו, וצעק על זה, והקב"ה עושה משפט לעשוקים בין יהודי בין גוי. לכן לא יגנוב אדם לא ליהודי ולא לגוי, שלא יתחלל שם שמים על ידו".

וכך גם פסק ערוך השולחן (סימן שמח סעיף ב): "ובזמן הזה בכל מדינות אלו אסור מן התורה שום הטעאה והערמה, ואין שום חילוק בין ישראל לאינו ישראל".

וכן מובא בשו"ת בנימין זאב (סימן תט): "אמנם נראה לע"ד לומר, דמשום קדוש ה' - יש לכל א' וא' מישראל לחזור לגוי טעותו, אפילו דהוא עצמו טעה, משום דשארית ישראל לא יעשו עולה, ולא ידברו כזב, ולא ימצא בפיהם לשון תרמית".

"...ואין להטעות שום בריה, לא ישמעאל ולא גוי, כי כשיבוא הקדוש ברוך הוא להושיעם, יאמרו האומות: בדין עשה עמהם, והוציאם מתחת ידינו, כי הם אמת ותורתם אמת, אבל אם ח"ו יתנהגו ברמאות עם האומות, יאמרו: ראו מה בחר הקדוש ברוך הוא לחלקו גנבים ורמאים, ויש שם חילול השם ח"ו".

"והמעון, בדידי הדיוט הוה עובדא, עם גוי אחד שטעה מעצמו בסחורה שמכרתי לו, ונתן לי יתר, והלכתי אצל כמה גוים בתוך השוק, והחזרתים לו, ואמרו הגוים זה עם זה: ראו כמה אמונה יש לישראלים, ובודאי הוא אצלי שהיה שם קדוש השם יתברך ברבים, ולאו דוקא להטעותו, או אפילו טעה מעצמו דחייב אתה להחזירו, אלא אפילו לגנוב דעתו - אסור".

לשאלות בדיני ממונות - ניתן לשלוח מייל אל: bdmitzpeyeriho@gmail.com