אהבת חינם, דווקא עכשיו

סמיכות יום ההילולא של אהרון הכהן לימי "בין המצרים" אינה מקרית - סיבת חורבן בית שני היתה שנאת חינם, והתיקון הוא - אהבת חינם

הרב שמואל רסקין , א' באב תשע"ט

יהדות הרב שמואל רסקין
הרב שמואל רסקין
צילום: חב"ד קרן אור

בראשון בינואר צלצל הטלפון בכיסו של הרב אבי בידרמן, שליח חב"ד בווינה. מעברו השני של הקו היה הרב זושא זילברשטיין, עמיתו ממונטריאול שבקנדה. "אני זקוק לסיוע דחוף ממך", אמר הרב זילברשטיין, "אישה מהקהילה פנתה אליי בבקשה עזרה - שכן שלה, ניצול שואה, נפטר אחרי מחלה ממושכת. המנוח היה אדם גלמוד והיא הייתה האדם היחיד שעמד איתו בקשר".

"כעת היא מייחלת להביא את גופתו לקבורה יהודית מכובדת, אך הרשויות בקנדה דורשות שקרוב משפחה של הנפטר יגיש בקשה בשמו לקבורה יהודית. לנפטר אין קרובי משפחה כאן, אך לאחר חיפושים האישה גילתה שיש לו קרובת משפחה יחידה, גברת הילמן, המתגוררת בווינה. רק אם היא תחתום על הבקשה הרשמית, נוכל להביא את המנוח לקבר ישראל".

הרב בידרמן העריך שהצעד חסר סיכוי. חופשת החורף התחילה, וככל הנראה כמו רבים מתושבי העיר, היא כלל לא תמצא בביתה. למרות זאת, הוא החליט לעשות מאמץ, עזב את כל עיסוקיו וניגש לביתה. כשצלצל באינטרקום בכניסה לבניין, לא זכה למענה. הוא לא ויתר והמתין זמן רב בפתח, עד שאחד הדיירים פתח את דלת הבניין והוא נכנס בעקבותיו לחדר המדרגות. הוא צלצל בפעמון הסמוך לדלת ביתה, ללא מענה.

בצר לו החל הרב בידרמן לרדת בחזרה במדרגות, אז ראה אישה מבוגרת מטפסת בהן בכבדות. "האם גברתי מכירה את הגברת הילמן?" שאל. להפתעתו ענתה האישה "אני הילמן, מה רצונך?". הוא שיתף אותה בפרטי הסיפור, והגברת נקלעה לסערת רגשות, פנייה החווירו וכל גופה רעד. "תבין מה קורה פה - לא הייתה שום הסתברות הגיונית שניפגש. אני בחופשה ולא עונה לטלפונים. פתאום נזכרתי ששכחתי את המטריה בבית, והחלטתי לשוב לקחת אותה, למרות שלא יורד גשם היום. קפצתי הביתה רק לרגע, בדיוק בזמן הנכון...".

"מה שאינני מבינה", אמרה הגברת לרב בידרמן, "מדוע אתה ועמיתך במונטריאול מנהלים מבצע חובק עולם עבור בן דודי המנוח, אדם ששניכם כלל לא הכרתם?". "אמנם לא הכרתי אותו אישית", אמר הרב בידרמן, "אבל אני מרגיש שהכרתי אותו מאז ומתמיד - הרבי מליובאוויטש חינך אותי לחוש מחויבות לכל יהודי, ולראות את צרכיו הפרטיים כצרכים אישיים שלי".

בפרשת מסעי אותה אנו קוראים השבוע, מסופר על פטירת אהרון הכהן, סמל השלום. מדובר במקרה נדיר ומיוחד - הדמות היחידה שהתורה מציינת במפורש את יום פטירתה: "בחודש החמישי באחד לחודש" - ראש חודש מנחם אב. יום פטירת צדיק הוא זמן בכי ואבלות, אבל יחד עם זה, גם זמן ללמוד ממעשיו הטובים וללכת בדרכיו, שאז - "מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים".

כך גם חורבן הבית, עליו אנו אבלים בימים אלו. מצד אחד, יש חיוב להתאבל על ירושלים. מאידך, זהו זמן מיוחד לעסוק בהלכות "בית הבחירה" (בית המקדש), עליהם נאמר במדרש שהעוסק בהלכות הבית מעלה עליו הכתוב כאילו עוסק בבניין הבית. סמיכות יום ההילולא של אהרון הכהן לימי "בין המצרים" אינה מקרית - סיבת חורבן בית שני היתה שנאת חינם, והתיקון הוא - אהבת חינם: "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".

שבת שלום וחודש טוב ומבורך,
יהי רצון שיהפכו ימים אלו בקרוב ממש לששון ולשמחה,
הרב שמואל רסקין
בית חב"ד קרן אור בודפשט