ארץ ישראל אינה ישות גיאו-פוליטית

צבי פישמן , ו' באב תשע"ט

יהדות צבי פישמן
צבי פישמן
צילום: עצמי

הרב הראשי לשעבר של אנגליה, הרב יונתן זקס, כתב מאמר מעורר השראה, "המשמעות הדתית של ישראל", מלאים בשבחים רבים של ארץ ישראל.

עם זאת ברצוני להוציא חריג לאחד מהנחות היסוד העיקריות שלו. הרב זקס מצטט כתבים נבחרים של הרמב"ן, ושל רבי יהודה הלוי, מחבר הספר המפורסם, "הכוזרי", ששניהם הפגינו את אהבתם לארץ ישראל ולמצות ישוב בארץ המובטחת על ידי עלייתם עצמם, בתקופה הרבה יותר מסוכנת מהיום, כשיש לנו חברת תעופה יהודית כדי להביא עולים ארצה וצבא יהודי שיגן עלינו.

אחרי שהרב זקס מתאר כיצד שני ענקי התורה הללו מסבירים את התכונות הרוחניות הנעלות של ארץ ישראל, מה שהרב זקס מכנה "גיאוגרפיה מיסטית", הוא ממשיך להציע הסבר פוליטי-גאוגרפי אמפירי, "לא-מיסטי" כדי להסביר הבחירה האלוהית של ארץ ישראל כמולדת הנצחי של היהודים, הסבר גיאו-פוליטי המתרכז במיקומה האסטרטגי של ישראל כנקודת הצומת של שלוש יבשות, ועל פגיעותה האקולוגית בכך שהיא תלויה בגשם לאספקת המים שלה - סיבות שלא לגמרי הבנתי. הרב זקס כותב:

"מכאן אפשר להבין למה דרושה, מבחינה דתית, מדינה יהודית; למה צריך להיות מקום על פני אדמה שהיהודים מקיימים בו ממשל עצמי תחת ריבונות האל. אבל למה דווקא ארץ ישראל?

"ארץ ישראל נמצאת במיקום אסטרטגי של מפגש בין שלוש יבשות – אירופה, אפריקה ואסיה. אין בה מישורים פוריים רחבי ידיים כגון אלה שבדלתת הנילוס ובעמק הפרת והחידקל (ובימֵינו: אין בה שדות נפט עצומים כגון אלה שבארצות המפרץ), ולכן אין בה כדי להצמיח אימפריה – אך בשל מיקומה, אימפריות תמיד לטשו אליה עיניים. משום כך, לאורך כל הדורות היא הייתה נתונה לתגרת ידן.

"לצד פגיעוּת בינלאומית זו סובלת ארץ ישראל גם מפגיעוּת סביבתית. מקורות המים שלה תלויים בגשם, והגשם בה אינו מובטח (ומכאן מקרי הרעב השכיחים הנזכרים בספר בראשית). הקיום בה אינו מובן מאליו אף פעם. פעם אחר פעם יימצאו תושביה במצוקה, וכשייחלצו ממנה יחוו זאת כנס. כדי שתתקיים בארץ הזו מדינה עצמאית לאורך זמן יידרשו תושביה להישגים מזהירים – מדיניים, צבאיים וכלכליים. הישגים כאלה אפשריים רק מתוך אמונה בדרך ותחושת שליחות. על כן ידעו הנביאים, מפי האל וגם מהגיון ליבם, שבלי צדק חברתי ובלי תחושה של ייעוד אלוהי סופה של אומה זו ליפול ולִגלוֹת. זוהי, אפשר לומר, התשתית האמפירית למיסטיקה של ריה"ל והרמב"ן."

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שעלה לישראל בתקופה בה ערבים שחטו יהודים ללא צה"ל כדי להגן עליהם, מלמד שכל הסבר חילוני, היסטורי, פוליטי, גיאוגרפי, אקולוגי, אמפירי או פילוסופי על הייחודיות האלוהית של ארץ ישראל:

"אין לה הפרי הראוי לקיום, כי היסוד הזה הוא רעוע בערך איתן הקודש של ארץ ישראל".

בתחילת ספרו, "אורות", כותב הרב קוק: "ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה. ומתוך כך אי אפשר לעמוד על התוכן של סגולת קדושת ארץ ישראל, ולהוציא לפועל את עומק חבתה, בשום השכלה רציונלית אנושית כי אם ברוח ד' אשר על האומה בכללה, בהטבעה הטבעית הרוחנית אשר בנשמת ישראל".

הרב קוק מסביר: "לא שוללים אנחנו כל מין ציור והבנה המיוסד על ישרות ורגשי דעה ויראת שמים באיזו צורה שהיא, רק את אותו הצד ששיטה כזאת תחפוץ לשלול את הרזים ואת השפעתם הגדולה על רוח האומה, כי זהו אסון שאנו חיבים ללחום אתו, בעצה ובתבונה, בקדושה ובגבורה".