אנשי אמנה

על אי הארכת כהונתו של ראש החמ"ד אברהם ליפשיץ.

שרה אליאש , י' באב תשע"ט

דעות שרה אליאש
שרה אליאש
צילום: יח"צ

"כאילו נחרב בימיו", כל שנה מחפשת להבין מה משמעות היותו חרב היום, ולמה אנו מצפים בציפיית הבנין?

מרגישה שכציבור אמוני, לא הפנמנו מספיק את הפער שבין שאיפת הבניה הפיזית לבין המהות הרוחנית המחזיקה אותו. אגדות החורבן עוסקות בדיוק בנקודה זו. אז מה היה לנו שם?

חכמים שלא מוחים על עוולות, אליטות שלא מחוברות למציאות, חוסר יכולת דיאלוג (מרתה בת בייתוס), ענוותנותו של זכריה בן אבקולס שטהרנותו המופלגת אינה מאפשרת לו להכריע במציאות שצריך למצוא בה סדק שמאפשר הכרעה, חוסר ישרות הלב (הקדמת הנצ"יב לספר בראשית).

שפסקו מירושלים אנשי אמנה. ר' הלל משקלוב בספרו קול התור אומר: "אחת מדרכי הגאולה הלכה למעשה הינה להקים חבורות של אנשי אמנה בכל השלמות בעיר בעיר קדשנו כי בלעדי זאת אין ערך לכל פועלנו ועמלנו חס וחלילה".

עם כל הבלבול והכאב בהלקחו של דביר יהודה שורק, בן למשפחה אהובה שהכאב הקודם נטען בה מחדש ובעוצמה, אני מוצאת עצמי גם בלב סערה אחרת. הידיים מהססות על המקלדת - האם פוסט זה מוסיף חורבן או בנין? אבל אני חשה צורך למחות. להביע את הכאב של חוסר יכולת הדיאלוג בתוך חלק ממגזר שלא מצליח לנהל דיאלוג בינו לבין עצמו.

"יש פה פקיד שסיים הארכה שניה של תפקידו והוא עושה קמפיין נגד החלטת השר... כל הלהקה מימין היו צועקים 'משילות'"- אלו פנינים מציוץ הטוויטר הנלוז של דובר שר החינוך בערב ט' באב וקשה לומר שהתנצלותו המכובסת משכנעת.

פקיד? הציבור הפקיד בידיו של אברהם את החמ"ד, והוא עשה לילות כימים במסירות שאין כמותה, וביושר, בצניעות, "והשתוות עם הכלל שלא להתנשא ולא להתגדל על אחרים לא בגשם ולא ברוח" (מתוך תכונות אנשי חבורות האמנה עפ"י "קול התור")

יש פה פקיד? יש פה איש אמנה!!

משילות? האם השר הוא מושל או שליח?

השר נפגש עם מועצת חמ"ד שהיא כיום מורכבת חציה מרבנים ורובה ככולה מאנשים המסורים להנחלת התורה ולימודה בכל הפרישה הרחבה של מוסדות החמ"ד. כולם אנשי חינוך שעסקו בניהול מוסדות וצברו ניסיון רב. השר התבקש בצורה ברורה ע"י כל קשת המשתתפים להאריך את כהונת מנהל החמ"ד אברהם ליפשיץ לפחות עד אחרי החגים כדי לאפשר פתיחת שנה מסודרת. בקשה נוספת עסקה בהשארת מתכונת לימודי התנ"ך שעברה גלגולים רבים עד לתוצר היום שהעלה את קרן לימוד התנ"ך בחמ"ד.

"השר נפגש עם מועצת חמ"ד" - לא היה מפגש אמיתי, לא היה דיאלוג. היה מצג של הקשבה ואחריה הבקשה נדחתה בפועל, ללא נימוק משכנע, סטירת לחי מהדהדת לציבור החמ"ד ולנציגיו.

לכאורה ענין שולי, בעוד מספר חודשים ליפשיץ היה מסיים תפקידו ממילא. אבל מכיוון שאין נימוק פדגוגי הגיוני לאי הארכה ההתנהלות מדאיגה מאוד. יש ויכוחים על אופי החמ"ד, על הקמת תת מנהל נפרד לתתמדי"ים , על סדרי עדיפויות ערכיים, על לימוד תנ"ך.

המחלוקת היא לגיטימית וחשובה, אלא שיש להעלות אותה בישרות על השולחן ולא להסתתר מאחורי נימוקים פורמליים. מכיוון שלא כך נעשה יש תחושה שנעשים מהלכים בכוחנות תוך רמיסת ערכים ואנשים כדי להשיג מטרות שבחלקן אינן תואמות את רוב ציבור החמ"ד.

אני קוראת לציבור אנשי החמ"ד לומר את דברו לשר ולהזכיר לו בשליחות מי הוא נבחר לתפקידו.