האם המכון הישראלי לדמוקרטיה תומך במדינת הלכה?

הרב עדו רכניץ , י"ב באב תשע"ט

הרב עדו רכניץ
הרב עדו רכניץ
צילום עצמי

ד"ר שוקי פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, טוען במאמר שעל פי המשפט העברי יש לאמץ את העקרונות הבאים: הגבלת השלטון, שלטון החוק, היעדר חסינות, הקפדה על כך שרשויות יפעלו בסמכות בלבד, ועל עצמאות מערכת המשפט.

בנוסף, לטענתו, מטרת השלטון דאגה לאזרח ולצדק. לדבריו, על רבנים לפעול למימוש עקרונות אלה במדינת ישראל.

ככלל דבריו נכונים. אלא שד"ר פרידמן דורש בצדק מנבחרי הציבור לנהוג ב"יושר וניקיון כפים", וכך יש לנהוג גם כשמדובר בהסקת מסקנות מהמשפט העברי למשטר בימינו. משמעות הדברים היא שיש לקבל את כל העקרונות השלטוניים של המשפט העברי, ולא לבחור מתוכם רק חלק.

נפתח בעקרון העליון והראשון, שד"ר פרידמן מציין בעצמו: "להסדיר, על פי חוק אלוהי, את חיי החברה והמדינה", במילים אחרות, המשפט העברי קובע שיש להחיל על החברה והמדינה את חוקי התורה, מה שמכונה כיום מדינת הלכה. 

בנוסף, ד"ר פרידמן מציין שעל פי ההלכה "דייני הסנהדרין צריכים לדון ללא הטיות וללא מורא, והתערבותו של גורם פוליטי בכיר עלול לפגוע ביכולתם לעשות זאת". הדעת נותנת שהוא הדין כאשר מדובר על דייני בית הדין הרבני, שעליהם לפסוק ללא חשש משום גורם, ובכלל זה, בג"ץ. במילים אחרות, על פי המשפט העברי יש להפסיק את הביקורת השיפוטית של בג"ץ על בית הדין הרבני הגדול.

בהמשך לכך, יש להזכיר נקודה חשובה נוספת שד"ר פרידמן עקף באלגנטיות. אמנם, רוב הפוסקים הציוניים פסקו שיש למדינת ישראל מעמד של מלך ישראל. אולם, באותה נשימה, כולם פסקו שלבית המשפט אין מעמד של סנהדרין.

להיפך, רוב הפוסקים ראו באופן ביקורתי מאד את ההחלפה של חוקי התורה בחוקי הכנסת ואת ההחלפה של בית הדין הרבני בבית משפט אזרחי. ממילא, יישום של עקרונות ההלכה על הנעשה במדינת ישראל משמעו שיש לתת לבית הדין הרבני הגדול את הסמכויות של בית המשפט העליון. 

וכעת לגופן של הטענות שהוזכרו לעיל. אכן, ההלכה תומכת נלהבת ביישום דקדקני של עקרון שלטון החוק. לפיכך, כיוון שהחוק קובע שראש ממשלה יודח מתפקידו רק לאחר הרשעה סופית כך יש לנהוג, וקריאה להדחתו לאחר הגשת כתב אישום בלבד חוטאת לעקרון האמור.

יתירה מזו, עקרון שלטון החוק חל על כל גופי המשטר ולא רק על המנהיגות הפוליטית. ממילא, הוא חל גם על מבקר המדינה, וכיוון שנקבע בחוק שעליו להגיש דוחות מסוימים הוא אינו יכול לטעון, בניגוד ללשון החוק, שהוא רשאי להגיש דוחות אלה, אך אינו חייב בכך, וזכותו להגיש במקומם דוחות אחרים. 

ממילא הוא חל על הייעוץ המשפטי לממשלה שאינו מוסדר בכלל בחוק ומנכס לעצמו סמכויות חדשים לבקרים, כך לגבי מערכת המשפט עצמה, שנוהגת באותו האופן בדיוק. זאת ועוד, עקרון שלטון מחייב לפסוק על פי החוק, בניגוד לכך מערכת החוק נוהגת מזה שנים לבחור על פי אילו חוקים לפסוק (ראו למשל, הפסיקה האחרונה בעניין פסילת ד"ר מיכאל בן ארי והכשרת בל"ד). 

כל האמור אינו מכשיר שחיתות שלטונית כאשר היא קיימת, ויש למחות כנגדה בכל תוקף ולגבות את רשויות אכיפת החוק כאשר הן נאבקות בה, ובלבד שהדבר נעשה באופן שוויוני ובהגינות.

לסיום, יפה עשה המכון הישראלי לדמוקרטיה כאשר קרא ליישם עקרונות שלטוניים מהמשפט העברי במדינת ישראל. יישום מלא של מכלול העקרונות השלטוניים של המשפט העברי במדינת ישראל הוא אכן משאת נפשו של עם ישראל במשך דורות.

כפי שניבא ישעיהו (פרק א, פס' כו-כז): "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק--קִרְיָה, נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה".