עשרת הדיברות באדם ובעולם

הרב יעקב נמן , י"ג באב תשע"ט

הרב יעקב נמן
הרב יעקב נמן
צילום: באדיבות המצולם

בפרשתנו מופיעות עשרת הדיברות, ואם נשים לב, בצורה בה הן כתובות ישנה תופעה מעניינת מאד.

הדיברות הראשונות מלוות ב'איומים', מה יקרה אם לא תעשו.. "לא תעשה לך פסל... כי אנוכי ה' אלוקיך אל קנא..." "לא תישא... כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשווא".. שכר ועונש.

הדיברות הבאות מלוות בהסברים: "שמור את יום השבת לקדשו... למען ינוח עבדך ואמתך כמוך... וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים.." "כבד את אביך ואת אמך -  למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך..." יש פה הסבר, יש פה נתינת טעם.

והדיברות האחרונות, קצרות מאד. ללא איומים וללא הסברים: "לא תרצח" "לא תנאף" "לא תגנוב"...

מה פשר המבנה הזה?

אולי הדבר רומז לסדר חינוכי. בתחילת חינוכו של אדם, כאשר דעתו קטנה, יש לדבר אליו בלשון של "שכר ועונש". כן, גם קצת איומים .. אבל, כשהוא גדל ומתחיל להבין - אז כבר מסבירים לו כל דבר, בתקווה שיגיע לשלב שכבר יבין מעצמו. וכשהוא כבר גדול ומנוסה - אז כבר לא צריך להסביר לו ואפשר כבר לומר לו ראשי פרקים והוא מבין לבד.

נראה שכמו שזה בחינוך של האדם הפרטי, כך גם בהתעלות של העולם. 
בתקופות הקדומות, העולם היה הרבה יותר ילדותי ופרימיטיבי וזה בא לידי ביטוי בעבודת אלילים שהיא בעצם תירוץ לפורקן היצרים של האדם ולכן היה נדרש "חינוך באיומים" והיתה תקופה של מלחמה עקובה מדם בעבודה הזרה. (של עם ישראל בעובדי עבודי זרה ושל עובדי עבודה זרה בישראל)

אך מאז, דור אחר דור, בזכות התורה ועם ישראל, העולם התעלה והתחיל להבין יותר ולסגל לעצמו אמות מוסר. זהו השלב השני. המקביל לתקופת ההתבגרות של האדם.

ובדור שלנו עם ההתפתחות המואצת של המדע והטכנולוגיה, שבעצם מוכיחים את האמיתות של התורה, נראה שאנחנו על סיפו, אולי אפילו בעיצומו של השלב השלישי והאחרון בו המוסר צריך כבר להיות טבוע בנו באופן טבעי.

מי שמתבונן יכול לראות את זה בהתעוררות שקיימת היום לנושא האחדות, שהוא עיקרה של תורה. 
כל כך הרבה דיבור בנושא והתקוממות על השיח המפלג. 

מי יתן ונזכה לראות עין בעין בהתממשות המלאה של השלב הזה ויתקיים בנו במהרה הפסוק: "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד"

שבת - שלום!

לדברי תורה נוספים של הרב נמן לחצו כאן