אל תחניפו את הארץ!

בפרשיית ערי המקלט מוזכרים דיני רוצח בשוגג ובמזיד. אולם בעוד רוצח בשגגה מקבל חסות והגנה הרי שרוצח במזיד מצווים להורגו כי דמו יכפר. לכאורה מה התועלת בשפיכת דמו של הרוצח במזיד?

הרב משה כהן , כ"ה באב תשע"ט

יהדות הרב משה כהן
הרב משה כהן
צילום: עצמי

בפרשת מסעי אחר כל פירוט דינו של רוצח בשגגה פונה התורה לעסוק ברוצח במזיד. לגביו, אין כל סליחה ומחילה. ישנו איסור לקחת כופר ולהשאירו בחיים. התורה מחייבת עונש מוות לרוצחים ומחבלים ואף מוסיפה קביעה חד משמעית כי "הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו" (פס' לג). 

כך כבר קבע ה' בעת אשר התיר את שחיטת בעלי החיים ואסר את רצח האדם "שופך דם האדם באדם דמו יישפך כי בצלם אלוקים עשה את האדם" (בראשית ט, ו). יש מקום לשאול, מה התועלת בשפיכת דם הרוצח? כיצד שפיכת דמו מהווה כפרה על הארץ ולא החנפה? האם אין בכך רק מיעוט דמות צלם אלוקים בקיפוד חייו של אדם נוסף?

דומה שיש לשוב אל הרוצח הראשון בתנ"ך הלוא הוא קין. ה' אומר לקין כי "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה" (שם ד, י). על אף צעקת הנרצח - קין לא נענש בעונש מוות אלא בעונש גלות. הוא הרוצח היחיד שכביכול ויתרו על מיתתו הישירה. אולם, משם ואילך מהדהד הציווי כי לא ניתן לחוס על נפש הרוצח אלא יש להורגו. ציווי זה הינו באחריות העדה ולפניה עומד הרוצח (במדבר לה, פס' יב). היא שדנה אותו מתוקף אחריותה ואף שופטת אותו לחובה או לזכות (פס' כג-כד). אצל קין לא היתה אזהרה ולא היתה עדה, אולם בישראל ישנו איסור, ישנה חובה וישנה אחריות. 

אם האדמה תבלע את דמי הנרצח בלבד הרי שיש כאן החנפה ועשיית איפה ואיפה. שומה לשפוך את דמו של הרוצח ובכך למנוע משוא פנים מעוות המותיר את הרשע מעל פני האדמה ואת הצדיק מתחתיה. זהו הצדק האלוקי הנדרש ואין בלתו!

בימים אלו, שאנו חווים את חילול השם הנורא שבוע אחר שבוע בגזילת נשמותיהם של יהודים צדיקים אסור להחריש על הדם היהודי שנשפך ללא כל נקמה באויבינו ומבקשי רעתנו. ההנהגה חייבת לדעת כי דברים אלו לא יעברו בשיוויון נפש ועלינו כעדה מוטלת האחריות לזעוק את זעקת דמי אחינו הזועקים מן האדמה. לא מדובר בנקמה רגשית פרטית שעלולה להיות נגועה אלא נקמה של האומה בכללותה, של כנסת ישראל באויביה, אויבי ה' מתוך מטרה לכלות את הרשעה מן העולם.

הקריאה להתחזקות במעשים טובים היא דבר מצויין ומוטל עלינו בכל עת להתקדם בעבודת ה', אך אינה מהווה תחליף לחובה לבער את הרע מעל פני האדמה. ישנה חובה לעשות כל שאפשר כדי שרעה זו תכלה ולא תרים ראש כלל כי בכך היא מטמאת את הארץ ומסלקת את השכינה. גם הקריאה להסדרת ישובים ולריבונות היא דבר מבורך ויפה שעה אחת קודם אבל גם היא אינה תחליף לדרישה הברורה וחד משמעית למיגור הרשעה באופן טוטאלי מעל פני האדמה. 

חייבת להיות קריאה ברורה למקבלי ההחלטות כי מלבד תפיסת הארורים יש להחריף את כל הצעדים נגד המחבלים ונגד כל התומכים בהם בכל אופן שהוא ולא להתחשב כלל במוסר הנוצרי המזוייף הפושה בחברתנו ומגיע מתרבויות העמים שאינם מתוקנים. זהו צו התורה האלוקית הנצחית שלא תתחלף לעולם וגם לא בדור עקבתא דמשיחא. הקנאות של פנחס שקינא לאלוקיו היא שהביאה את השלום האמיתי שכולנו מייחלים לו.