ביקורת באהבה

דמותו של הרב קוק זצ"ל נתפסת בעיקר כאוהב ישראל. החיבור לחילונים, ראיית הטוב בתהליך הציונות ועוד הקנו לו את תדמיתו זו.

יהודה ולד , ג' באלול תשע"ט

דעות יהודה ולד
יהודה ולד
צילום: הלל מאיר

אנחנו חיים בדור של שחור לבן, שקשה לדייק ולהסביר מורכבות לעומק, התמונה ברורה מי בעד ומי נגד, מי קיצוני ומי ליברל, מי כל היום רק מבקר ומוחה ומי באופן קבוע רק מכיל ומתפשר.

דמותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל  נתפסת בעיקר כאוהב ישראל. האהבה הגדולה שלו לכל הבריות, החיבור לחילונים, ראיית הטוב בתהליך הציונות ועוד הקנו לו את תדמיתו זו.

אך מי שמכיר את פעולותיו בנושא שמירת השבת הציבורית ואגרותיו השונות בנושא שמירת הדת במושבות יודע שהוא היה מגדולי הלוחמים והמבקרים את מחללי השבת והמוחה הגדול על אי שמירת תורה ומצוות.

לדוגמא -לאחר אספת פועלים במושב עין גנים שליד מפתח תקוה (תרע''א, 1911), שנעשתה בחילול שבת בפומבי, יצא הרב קוק במחאה חריפה. הוא ציין כי יש פה מצב של דלדול רוחני חמור והוא אף קרא ל"מלחמת אחים", מלחמה אבל של אהבה.

וכך כתב:
"רגש האחוה שאנו מרגישים גם נגד אחינו..הוא שמחדיר בנו את רגש המלחמה, ומגביר את כוחה ואת מרירותה של מחאתנו: אבל הוא נותן בנו גם כן תכונה של זהירות כי סוף כל סוף לא על אויבים, כי אם על אחינו אנו לוחמים".

הגדולה של הרב הייתה ביכולת להכיל את שתי העמדות הנפשיות הללו בשלמותן כפי שכתב בפסקתו הידועה:
"האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום"

למרות שנראה שיש פה התנגשות בין אהבת ישראל והעבודה הגדולה של לימוד זכות; ומנגד החופש הפנימי לבקר, והרצון לא להיות צבוע, לא לעצום עיניים לנוכח פגמי המציאות ולא לחיות בשקר.

חידושו של הרב הוא, שלא רק שביקורת כזאת לא נועדה לסתור את אהבת ישראל, אלא מטרתה להעצים אותה ולתמוך בה. ביקורת שנובעת מאמונה גדולה בעם ישראל, כמו אמא שמבקרת את בנה שיחזור למוטב מתוך אהבתה אליו. ביקורת שמכירה את הפוטנציאל הגלום בכל יהודי ויהודי, את הנשמה הגדולה שרוצה להאיר ומנסה לעורר אותו להסיר את מחשכי הזמן ומעכבי האורה מלצאת.

מבט מורכב ואמיתי שכל כך חסר לנו היום. לאהוב מאוד, לבקר בחריפות ולרצות לתקן עולם, ולאהוב שוב. מאוד.