העמלק הקטן שבתוכנו

הרב יעקב נמן , י"ב באלול תשע"ט

יהדות הרב יעקב נמן
הרב יעקב נמן
צילום: באדיבות המצולם

בסוף פרשת כי-תצא אנחנו קוראים על המצווה לזכור את אשר עשה לנו עמלק ולמחות את זכרו מתחת השמים... 

הי, רגע, לא אמרנו עכשיו שני דברים סותרים?! מצד אחד אנחנו מצווים לזכור, ומצד שני אנחנו מצווים למחות את הזיכרון?!

אז לפי פשוטו של מקרא ברור שהמצווה לזכור היא לזכור את מה שעמלק עשה לנו והמצווה למחות את זכרו הכוונה היא להשמיד אותו, פיזית, מעל פני האדמה.

אבל זה לא כל כך מסתדר, שהרי הרמב"ם כותב שאפילו עמלק יכול להשלים עם ישראל, ואם הוא משלים - אז לא הורגים אותו! ובתלמוד אף מובא שמבני בניו של המן הרשע, צורר היהודים, שהיה מזרע עמלק, למדו תורה בבני ברק! אז כיצד נמחה את זכרו של עמלק?

במיוחד בימינו, שכבר אף אחד איננו יודע מיהו עמלק, אז לכאורה זכרו כבר נמחה ואם כך, מדוע אנחנו ממשיכים ללמוד על המצווה הזו ואפילו להקפיד לשמוע בשבת שלפני פורים את "פרשת זכור" ולקיים בכך מצווה דאורייתא? 

איפה זה פוגש אותנו?

כדי להשיב על כך, אפשר אולי לומר שהמצווה למחות את זכר עמלק היא לא רק פיזית אלא גם רוחנית, למחות את זכר עמלק מתוכנו.

מה עשה עמלק? הוא היה הראשון להלחם עם ישראל אחרי כל הניסים במצרים. חז"ל אומרים בדרך משל שהוא "קפץ לאמבטי רותחת" וקירר את המים. אחרי המעשה הנועז של עמלק גם עמים אחרים קיבלו את האומץ להלחם בישראל.

עמלק בגימטריה = "ספק" עמלק הכניס ספק בלב העמים, אולי עם ישראל כן יכול להיות מנוצח? אולי האלוהים שלהם בכל זאת מוגבל

וכיצד עמלק עושה זאת? על ידי כך שהוא מזנב בנחשלים - "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך", הוא פוגע במקומות החלשים ועל ידי כך מחליש את כולם.

גם בכל אחד מאיתנו יש עמלק קטן, אחד כזה שתופס אותנו במקומות החלשים ואומר לנו שאולי אנחנו בעצם לא שווים כלום, אולי אלוקים לא נמצא באמת בתוכנו... הוא מחליש אותנו. והדרך להתמודד איתו היא לזכור שהוא עמלק, ולמחות את הזכר שלו. להתעלם ממנו!

כולנו מכירים את העמלק הקטן שלנו. המשימה שלנו היא לא להשאיר ממנו כל זכר.

שבת שלום!

לדברי תורה נוספים של הרב נמן לחצו כאן