אומרים שערפאת חולה, שיש לו סרטן, שימיו ספורים.אם זה נכון – אז זמננו הולך ואוזל.

זמננו?

כן! חלון ההזדמנויות הגדול שלנו, לחסל את ערפאת ולכבוש בחזרה את הצדק – הולך ונסגר.

מעולם לא אמרנו שצריך לחסל את ערפאת כי זה יפתור את הבעיה, למרות שזה בהחלט עשוי לקראת.

מעולם לא טענו שצריך להרוג אותו מסיבות טקטיות, פרגמטיות, מעשיות, מתוחכמות, ביטחוניות...
הרי בדיוק מהסיבות הללו, המליצו מאז ומתמיד כל ה"ביטחוניסטים", ה"פרגמטיסטים", וה"חכמים המעשיים" – להשאירו בחיים.

ומאז הוא חי - ואנחנו מתים.

כי אותה המעשיות לכאורה, שהביאה אותם למסקנה שצריך להחיותו, הביאה אותם למסקנה שצריך להביאו לכאן, ולתת לו את ארצנו. זו אותה "חוכמה" שבשלה עלה המוות בחלוננו.

זו המעשיות הנסמכת על תפישת המציאות כגוש חומר חסר תכלית. מטרתנו – שימור החומר – כלומר שרידות – 'שלום' בשפה נעימה לאוזן.

בתודעה הזו אין מקום לערכים כמו צדק ואמת. ספק אם יש בה מקום לערכים בכלל – וודאי שלא לכאלה שאינם משרתים באופן מידי ומוחש את שימור (אשליית) החומר.

לכן הקריאה לחיסול ערפאת כל כך מפחידה אותם. לכן, נעו אמות הספים כשפרסמנו קריאה לחיסול ערפאת לפני שלוש שנים. לכן, שקל היועץ המשפטי להעמיד לדין את הח"מ בגין המרדה – על הקריאה הזו, לכן, נדרש היועץ לסוגיה הזו כשהג'רוסלם פוסט יצא לאחרונה במאמר מערכת בדרישה דומה. כי המלחמה היא כלל לא על דרך הטיפול בערפאת. המלחמה היא בין שתי תפיסות עולם שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת. התפיסה החומרית מול התפיסה המציאותית.

מי שבורח אל האשליה החומרית – חש מאוים מבעלי תפיסת המציאות השלמה.

הכוח המניע את המלחמה הזו, הוא צדק. ערפאת מעולם לא דרש את ארץ ישראל מסיבות חומריות כעיר מקלט. גם לא את זכות השיבה כפתרון פרגמטי. הוא מעולם לא השתמש בטרמינולוגיה החומרית הבזויה של השמאל. תמיד הוא דיבר ותמיד ידבר רק על דבר אחד – על צדק.

פרס אמר שהבעיה היא העוני, הנחשלות – החוסר בחומר. עורכת הדין המבוססת שהתפוצצה במסעדת מקסים – לא שמעה אותו, כנראה...היא התפוצצה משום שחשבה שהיא צודקת.

וכי למה שלא תחשוב כך , הרי היהודים עצמם מודים בזה. לא רק שראש הממשלה שלהם קרא לארץ ישראל – שטח כבוש, לא רק שבלב ירושלים ,בהר הבית, במקור הקדושה, אוסרים הישראלים על היהודים להתפלל, את מי שהרג בהם יותר מכל אחד אחר – הם מחסנים מפגיעה, כלומר הם מאשרים שהצדק – איתו.

זו אולי ההזדמנות האחרונה להשיב לעצמנו את כוחנו האמיתי, להשיב לעצמנו את הצדק.
הוא על ערש דווי.

מהר! להרוג אותו לפני שימות !