בעל הטורים וטורי החיילים הצדיקים

הרב דניאל שילה , י"ג באלול תשע"ט

יהדות הרב דניאל שילה
הרב דניאל שילה
צילום: באדיבות המצולם

אנו מצויים עתה בשבוע שבין הפרשיות  "שופטים" ו"כי תצא". פרשת שופטים  מסתיימת במילים: "וְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר הַדָּ֥ם הַנָּקִ֖י מִקִּרְבֶּ֑ךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְקֹוָֽק".

צמוד לו הפסוק "כי תצא למלחמה". כותב הפרשן בעל הטורים: כי תעשה הישר. וסמיך ליה כי תצא למלחמה. שאין יוצאין למלחמה אלא צדיקים .

כבר בפרשה קודמת, כותב בעל הטורים בפרשת ראה על הפסוקים הבאים פרשת ראה   .....כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶֽיךָ:  (כט) כִּֽי־יַכְרִית֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אוֹתָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם:  : כי תעשה הטוב והישר בעיני ה'. וסמיך ליה כי יכרית. לומר שאין יוצאין למלחמה אלא צדיקים שעושים הטוב והישר  

 קדם לו  רש"י בפרשת בשלח בספר שמות . שם נאמר: "בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק".  מפרש רש"י:  בחר לנו אנשים - גבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן.

 פירוש "בעל הטורים"  לתורה נכתב לפני למעלה מחמש מאות שנה, ורשי קדם לו בהרבה. שניהם לא התייחסו לשאלות אקטואליות, ודבריהם  תקפים לתמיד.

אלה הם רק מעט מן הנכתב בדורות ישראל,  בזכות היוצאים למלחמה ובגנות הנמנעים מכך.

כיום הצליחו החרדים להשריש את הרעיון, כאילו על פי התורה, פטורים לומדיה מלצאת למלחמה. אין לכך זכר בהלכה. המקום בו היה הדבר צריך להימצא ברמב"ם הוא או בהלכות מלכים ומלחמותיהם, שם  מפרט את ההוראות למנהיגי המלחמה, או בהלכות תלמוד תורה, שם הוא מפרט את ההקלות הניתנות ללומדים כדי להקל עליהם. הם פטורים ממסים הכפויים על ידי מלכות זרה, פטורים מלצאת לעבודות ציבוריות, ויש להם קדימויות בתחומים אחדים. לו היו פטורים ממלחמה, היה הדבר צריך להיכתב שם.

כמובן שלאורך שנות הגלות לא עלתה השאלה על הפרק. היא הופיעה לראשונה במלחמת השחרור, בה בקשה הממשלה לחייב בגיוס את כולם.

גדולי התורה באותו זמן, (ואני מציין כאן כאלה שהחרדים הודו בגדולתם) היו החזון איש, רבי איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת עץ חיים, ורבי צבי פסח פרנק. שלושתם תבעו את שחרור תלמידי הישיבות מלצאת למלחמה, אך איש מהם לא טען שזהו מעיקר הדין  אלא "צורך השעה".     כך מופיע באתר בשם "דעת תורה" שהכניסה אליו מוגבלת :

ברגע של גילוי לב, סיפר לי הגר"ח גולדוויכט (ראש ישיבת כרם ביבנה)  סיפור מדהים שנשא באמתחתו:
בפרוץ המדינה, היה ההסדר עם בן גוריון בדבר 'תורתו אומנותו' חסר גיבוש, ושלטונות הצבא הערימו מוקשים בדרך להשגת הדיחוי. עלו אפוא הרב גולדוויכט וקומץ בחורים למעונו של מרן ה'אבן האזל'. לרבי איסר זלמן היו קשרי ידידות עם הרב הראשי דאז; הם ביקשו מרבי איסר זלמן שיפעיל את השפעתו על הרב הרצוג על מנת שיקל את נתיב החתחתים הזה.

הרהר רבי איסר זלמן שעה קלה, והשיב כך: 

"השולחן ערוך פוסק, שעכו"ם שצרו על עיירות ישראל, בעיר הסמוכה לספר אפילו על עסקי קש ותבן מחללין עליהן שבת, אפילו לא באו עדיין אלא רוצים לבוא" (או"ח שכט וברמ"א). מהאי טעמא, במצב שאנחנו שרויים בו בעת הזו (יצוין שהכונה הייתה לתקופתו של מרן הגרא"ז - י.ב.פ.) עלינו לכאורה להתגייס לצבא לגונן על שארית הפלטה... אלא שרבי אברהם ישעיהו (ה'חזון איש' - י.ב.פ) ואני נתיישבנו, והכרענו בדעתנו דעת תורה, שבתקופה הזו ובתנאים שנוצרו בארץ ישראל יש הכרח גמור בביסוס עולם התורה... ועת לעשות לה'... והרי זה עניין המסור לגדולי התורה. בחורי ישיבה לא אמורים להתערב בו שום דרך!".

מי שלוקח הוראת שעה וטוען שהיא מן התורה, עובר על איסור "לא תוסיף". כך כותב הרמב"ם : ...שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע   מהן ולקבוע הדבר לעולם, בדבר שהוא מן התורה בין בתורה שבכתב בין בתורה שבעל פה.

בעת מלחמת השחרור, בתש"ח, עמד הדבר על הפרק. ראשי הישיבות דאז, יצאו בקריאה לתלמידיהם שלא להתייצב לשרות הצבאי. הרב זווין זצ"ל מחשובי תלמידי חכמים שבדור, יצא נגדם בקונטרס, תחת השם "אחד הרבנים" בו שאל נחרצות , "זאת מנין לכם"? הרב צבי פסח פרנק זצ"ל, רבה של ירושלים, התנגד לעמדתו וכתב: "וכן ההוכחות שמביא אחד הרבנים, כי בני תורה ובני הישיבות מחויבים ללכת לצבא- ... כד,נעיין ונראה ההפרש שבין הצבא של היום להצבא של הקדמונים.....וידוע שרוב הנכנסים לצבא מהיראים ושלמים יוצאים עקודים ונקודים אין בהם מתום".

"חוב קדוש הוא לדרוש שבני הישיבות ישתחררו מעבודה זו כדי שיהיו בישראל לומדי תורה". (מבוא לספר התורה והמדינה של הרב אליעזר ולדנברג). לו סבר הרב פרנק זצ"ל שבני תורה פטורים מעצם הדין, לא היה נזקק לטעם המבייש הזה. כבר אי אפשר לסמוך על בני תורה שיעמדו מול הנחשול העכור של ההווי החילוני?

מנהיגי החרדים היום, מתנגדים לכל שרות צבאי של בני הישיבות, ולו גם הקצר ביותר. הטענה היא "תשתכח תורה מישראל. זו טענה שקרית.  בבית הדין הרבני הגדול מכהן הרב איגרא. במלחמת יום הכפורים ישב בטנק.

הרב יגודה, אב בית דין בחיפה, לחם בקרב סולטן יעקב. הרב בזק, דיין בצפת, היה לוחם בצהל. הרב יצחק בן שחר, ראש ישיבת קדומים, דמות תורנית מיוחדת, לחם בירושלים בששת הימים. כך הרב איסר קלונסקי, רבה של גבעת מרדכי, כך הרב צבי פרבשטיין רבה של קדומים היום כך הרב ברוך גנות, טייס קרב, אשר לאחר שחרורו למד שנים בכולל ונעשה ראש ישיבה.

דברי בעל הטורים המתינו מאות שנים לשעת הכושר. עתה היא כאן, וטורי החיילים הצדיקים היכן הם?