"קשוט עצמך תחילה" – הרהורים לקראת יום הכיפורים

הרב חנן יצחקי , ח' בתשרי תש"פ

יהדות הרב חנן יצחקי
הרב חנן יצחקי
צילום: עצמי

ערב יום הכיפורים תש"ף, תקופת בחירות, ניסיונות להקמת ממשלה. ולצערנו, קיטוב חברתי.

העיתונות, הפוליטיקה, הרשתות החברתיות- כולם מלאים בעצות מי צריך לבקש סליחה מאיתנו, האזרחים הפשוטים. מחפשים מי לא היה בסדר, בשל מי נגרמו הבעיות, ומבקשים/דורשים ממנו לבקש סליחה מעם ישראל לפני יום הכיפורים.

מאוד קל לקחת את האגרוף שאיתו מכים על הלב בווידוי של יום הכיפורים, ולהפנות אותו לצד השני- להכות על החזה של מי שעומד מולך ולומר לו: "אשמתם, בגדתם, גזלתם, דיברתם דופי...."

צריך לזכור שכשהכהן הגדול היה מתוודה ביום הכיפורים, קודם כל היה מתוודה את וידויו שלו "אנא ה', חטאתי,  עויתי פשעתי אני וביתי...", אחר כך היה מתוודה את עוון אחיו הכהנים, ורק אחר כך היה מתוודה על עם ישראל: "עוו, פשעו, חטאו...".

ללמדנו, שחשבון הנפש, ובקשת הסליחה היא דרישה קודם כל כלפי עצמי, ולא כלפי האחרים.

הגמרא במסכת יומא דף פו ע"א מספרת על ארבעה חילוקי כפרה, ומסיקה שהחטא החמור ביותר הוא חילול ה': "אבל מי שיש חילול השם בידו אין לו כח בתשובה לתלות, ולא ביוה"כ לכפר, ולא ביסורין למרק, אלא כולן תולין ומיתה ממרקת". לאמור: לא תשובה, ולא יום כיפור, ולא ייסורים יכולים לכפר על העוון החמור של חילול ה'.

ואז הגמרא שואלת '"היכי דמי חילול ה'?". כלומר, האם יש דוגמאות למעשה הנורא של חילול ה', שאין לו כפרה? 

התשובה הראשונה היא בשם רב:"כגון אנא, אי שקילנא בישרא מטבחא, ולא יהיבנא דמי לאלתר", (=כגון אני, שאני רב מכובד ומנהיג הדור, אם אני לוקח בשר מהקצב, ואינני משלם מיד. כנראה שאנשים חושבים בצורה זו שהמנהיג מקבל טובות הנאה מן הקצב, וזהו חילול ה'. רלוונטי לימינו, לא?) התשובה השניה היא של ר' יוחנן: "כגון אנא, דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין" (=כגון אני שאני רב גדול, אם אני הולך ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין). מהו חילול ה' הגדול במעשים אלו, שעליו כמעט ואין כפרה? אפשר לחשוב על כמה תשובות, אך ארצה לעמוד על הנקודה החשובה ביותר: 

שניהם מתחילים את התשובה במילים: 'כגון אנא', 

ללמדנו, שלא נרוץ לחפש את חילול ה' אצל האחרים, אלא זה נמצא כאן קרוב, אצלי. כגון אנא...

ובתפילה שאדרבא, שנראה כל אחד מעלת חברינו.