הביאני המלך חדריו

הרב יוסי יזדי , י"א בתשרי תש"פ

יהדות ארבעת המינים
ארבעת המינים
צילום: באדיבות המצולם

על הפסוק "ולקחתם לכם ביום הראשון" כותב המדרש תנחומא (אמור, כב): "ראשון לחשבון עוונות". היינו, שבאלו ארבעה ימים בין יום כיפורים לסוכות, אין רשות ליצר הרע להחטיא את האדם.

בעל ספר 'הלקח והלבוב' (תשרי), מביא בשם ספר 'נהר שלום' על פי ה'ילקוט שמעוני': "כתוב במגילת סתרים אם יום תעזבני, יומיים אעזבך".

ומחדש 'הנהר שלום': "אומרת הגמרא במסכת יומא (עו, ע"א): 'מרובה מדה טובה ממידת פורענות'. ממילא, כאשר ביום הכיפורים עזבנו את היצר הרע ליום אחד, ומידה טובה מרובה ומכופלת, נמצא שיש לנו כנגד יום זה ארבע ימים בלא יצר הרע".

ומוסיף 'הלקח והלבוב' בשם 'החתם סופר' זיע"א, שארבעת ימים אלו מעלתם גבוהה מאוד והם מכוונים כנגד ארבעה אותיות שם הוי"ה, ויש ביכולת האדם להיות דבוק בקונו בכל ההכנות לחג סוכות.

השנה אנו זוכים ששבת קודש היא בתוך המניין של ארבעת ימים אלו, ושבת קודש היא שמו של הקב"ה (זוהר יתרו פח, ע"ב). 

מובא בגמרא (שבת י, ע"ב): "אמר לו הקב"ה למשה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, אני מבקש לתנה לישראל, לך והודיעם". 

ופירש הרב הגאון רבי גדליה שארר זצ"ל בעל ספר 'אור גדליהו', שהקב"ה העלה את משה רבינו והכניסו לבית גנזיו. ללמדנו, שזו סגולת השבת שאנו עולים ונכנסים לפני ולפנים, לקודש הקודשים. 

השבת הזו יש חיבור מיוחד בין סגולת השבת לבין הישיבה בסוכה, שכן אנו יודעים שעל הסוכה נאמר 'הביאני המלך חדריו' (שיר השירים א, ד), וכתב ה'אמרי אמת' זיע"א שסוכה היא בחינת בית המקדש, שבני ישראל יושבים בתוך קדושת האמונה, בצלו יתברך, והקב"ה מקיים בנו 'וימינו תחבקני'. 

על חג הסוכות נאמר בתורה (ויקרא כג, מג) "למען ידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", ועל שבת קודש נאמר (שמות לא, טז) "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם". בשניהם נאמר 'לדרתם' לשון 'דירה', שעל ידי מצוות שבת וסוכה האדם קונה 'דירה- מקום קדושה', להיות שייך ומיוחד אליו יתברך. 

בשבת קודש יש איסור תחומין, היינו לא לצאת לאן שלא צריך, לשמור את הרגליים לא ללכת למקומות החיצוניים הפך הקדושה, אלא יש רק שייכות לריבונו של עולם. 

שבת היא קבועה וקיימת ביציבות כיתד בל תימוט "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם" (שמות לא, יז), וקביעות זו אנו זוכים להמשיך עם ישיבתנו בתוך הסוכה הקדושה, להיות מסוככים ומוסתרים בצל כנפיו יתברך בקביעות נצחית. 

כותב ה'שפת אמת' זיע"א (ויצא, תרנ"ב) על הפסוק "אל יצא איש ממקומו" (שמות טז, כט): "מכלל ששבת נותן לאיש מקום". היינו, שלכל מקום שיהודי הולך הוא מוקף ועטוף באורו יתברך ונשמר בטהרתו.

וזה אנו מקיימים במצוות שבת סוכה, שאנו מצווים לעסוק בגשמיות- לאכול, לשתות ולישון בסוכה, והכל מתוך חיבור, דבקות וקרבה גדולה לאבינו שבשמים. 

וזו השמחה העצומה שלנו השבת ובחג הקרב, שאנו שמחים במעלתנו שיש ביכולתנו לעבוד את בוראנו בכל זמן, מצב ומקום- "בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו), וכך לגלות ולפרסם מלכות ה' בכל העולם ולהכריז לכולם- "ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו"!