העדר שועט ודורס

להיכן נעלם חופש הביטוי? ומה עם ספקנות אינטלקטואלית? ומה עם הסובלנות המפורסמת לה מטיפים כל הצבועים והמתחסדים.

בעז שפירא , ג' בחשון תש"פ

דעות קידר:כל יום שעובר מקרב אותנו למלחמה
קידר:כל יום שעובר מקרב אותנו למלחמה
צילום: עצמי

זוכרים את "בגדי המלך החדשים" ? מבחינתי לפחות מדובר בסיפור מכונן והמחבר הצליח שם לכוון ולקלוע לאחת החולשות האנושיות שטרם נפטרנו מהן.

לצדיקים שאינם מכירים אתמצת : החליט מלך פלוני שמלבושיו יהיו כאלה שטרם נראו על מלכים אחרים. מצא חייט מלכותי כלבבו ותיאר לו את מבוקשו. לאחר מכן התייצב אצל החייט לתפירה ומדידות עד אשר הושלמו ה"בגדים" דא עקא שהחייט בגאוניותו לא תפר מאומה אלא השים עצמו כתופר תוך שהוא משכנע את המלך המשתומם (שלא ראה בד...) שהבגדים הם המשובחים והיקרים שבנמצא.

לימים, עם גמר מלאכת "התפירה" "עטה" המלך את "הבגדים" החדשים ויצא לרחובה של עיר על מנת להציגם בפני עם רב, שציפה מזה זמן בכיליון עיניים לראות את הבגדים שכמוהם טרם נראו. וכך, כשרבבות ברחובות עבר המלך (העירום) לפניהם כשכל העם מתפעלים מהמלבושים היקרים והנדירים.

עד אשר ילד אחד קטן, תמים, שלא ידע שקר מהו, שטרם נשטף מוחו להיכנע בפני לחץ חברתי או שקרים מוסכמים זעק בקריאה רמה : " אבל המלך הוא עירום"...

כמו שפתחתי – סיפור מכונן.

נדלג לימינו. בימים האחרונים הרהיב מלומד חובש כיפה עוז בנפשו וקרא בגלוי לנתץ את העלילה השפלה על פיה הימין אשם ברצח רבין. בדבריו התייחס גם לזהות הרוצח וברשותכם לא ארחיב כאן היות שהנושא לעוס ונדון בעבר בהרחבה.

בתמצית אומר רק שישנה מסכת עובדתית מוצקה המטילה צל כבד על אמיתות הגרסה הרשמית על אודות הרצח. כפי שאני טוען מזה שנים, די בכך כדי שכל אדם הגון ושוחר אמת ירצה שהחקירה תפתח מחדש, על מנת לאשש או להפריך.

אלא שהתופעה הבולטת עליה מבקש אני לדון כאן היא תופעת העדר השועט. כמו צונאמי פראי החלו הגידופים והגינויים להישמע מכל עבר. אנשי תקשורת, פוליטיקאים, אנשי אקדמיה, משפטנים, בעלי טורים ורבים בכל הערוצים (רדיו וטמבלוויזיה) התנפלו כמוצאי שלל רב על הדברים ועל אומרם. גם ראש הממשלה נתניהו לא נדם ומיהר להוקיע......

מה שמדהים היא העובדה שרוב רובם של התוקפים אינם יודעים דבר וחצי דבר על הפרשה כולה. הם אינם בקיאים בעובדות, אינם מכירים את המסמכים הרפואיים, לא עיינו מעולם בדו"ח שמגר, לא ראו ולו מסמך משטרתי אחד ומעולם לא נתנו את דעתם בכובד ראש על מנת לשאול או לחקור.

הנבערות הזו, ההתנפלות ההמונית, הצטברות הקולות המגנים והמוקיעים בעודם נעדרים כל ידע בסוגיה – כל אלה מציבים אותנו שוב בעמדה של התבוננות על ההמון וכוחו. שהרי לרבים החוברים יחדיו יש כוח, מזה אין להתעלם. ולכוח הזה יש השפעה מצטברת, כמו כדור שלג. שהרי כבר שמענו כיצד אוניברסיטת בר אילן מיהרה לנער חוצנה מהמלומד ואף הצהירה שתעמיד אותו לדין משמעתי !!!! (לא פחות....).

להיכן נעלם חופש הביטוי? ומה עם ספקנות אינטלקטואלית? ומה עם הסובלנות המפורסמת לה מטיפים כל הצבועים והמתחסדים. ויתירה מכך – האם מישהו מהתוקפים טרח לבדוק הדברים, ואולי יש בהם משהו.....

על כל פנים, הקונצנזוס הזה בין "בעלי הדעה" ובעלי העמדה הוא בעיני דוחה ומביש. עלובה מכולם היא בעיני אוניברסיטת בר אילן שכאמור לעיל מיהרה להכריז שתעמיד את המלומד בפני וועדת משמעת!!!! (פרס כספי מובטח למי שיסבר את אוזני להשכילני בדבר מהות העבירה בה יהיה המלומד מואשם...)

 לו היה לזו האוניברסיטה דגל ועליו סמל (אולי יש, אינני יודע...) כי אז הייתי מבקש להחליפו בכזה עליו תתנוסס דמות קרנף גדול ממדים ומרשים ולמרמס רגליו איור של מוח קטנטן חסר חיות ומצומק. שהרי המוסד האקדמי הזה שתכליתו להנחיל ידע, להרחיב השכלה, לחנך לספקנות אינטלקטואלית ובוודאי לדרוש חופש דעה ומחשבה התייצב באחת בראש העדר השועט שמטרתו לאיים, להפחיד, להשתיק, להוקיע ולנדות אקדמית וציבורית יהודי שכל חטאו בכך שהוא אומר וחושב אחרת....

המלומד אינו כמו הילד מהסיפור בו פתחנו (בעיקר משום שיש אנשים נוספים המעוניינים בבירור האמת הנשכחת ההיא – בכללם בתו של רבין דליה השותקת שתיקה מביכה ולאורך שנים...).אלא שהתופעה  של ההמונים השועטים לגנות בעודם נבערים מדעת מזכירה לי את ההמונים שראו את המלך מהלך לפניהם עירום ובעודם רואים ממלאים פיהם מים במקרה הטוב או מהללים ומשבחים את "הבגדים" במקרה הרע.