בין אברהם לנח

מדוע לא נבחר נח כאבי האומה הישראלית? במה עדיף אברהם על נח?

הרב עזריאל זילבר , ו' בחשון תש"פ

יהדות הרב עזריאל זילבר
הרב עזריאל זילבר
צילום: עצמי

מדוע לא נבחר נח כאבי האומה הישראלית? במה עדיף אברהם על נח? הרי "נח איש צדיק תמים" ואף נאמר בו "את האלוהים התהלך נח", דומה למה שנאמר על אברהם "האלוהים אשר התהלכו אבותיי לפניו אברהם ויצחק"?

צריך להסביר על פי דברי הילקוט שמעוני [ פרשת נח אות נ] בשם ר' נחמיה. 

ר' נחמיה ממשיל את נח לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט. הציץ המלך וראה אותו ואמר לו, עד שאתה משתקע בטיט בוא והלך עימי, ועל כך נאמר "את האלוהים התהלך נח", במשמעות של "עם". כלומר, נח צריך לסעד ועזר מאת ה'. 

לעומת זאת, אברהם דומה לאוהבו של מלך, שראה את המלך מהלך במבואות אפלים, והתחיל להאיר למלך את דרך החלון. אמר לו המלך, עד שאתה מאיר לי דרך החלון, בוא והאר לפני. כך אמר הקב"ה לאברהם אבינו, עד שאתה מאיר לי ממסופוטמיה וחברותיה, בוא והאר לפני בארץ ישראל. 

משמעות הדברים: נח היה צריך סעד לתומכו שלא ייכשל כמו דור המבול, אך אברהם מאיר את הדרך לכל הדור באמונה תמימה, בדור בו האמונה נמצאת במבואות אפלים, ואנשים לא רואים את מלך העולם, אברהם הולך לפני ה' ומאיר את הדרך. לכן נבחרו אבותינו ולא נח.

בחירת האומה הישראלית

אולם לא רק ברובד האישי ישנו הבדל בין אברהם לנח. עיקר ההבדל הוא בכך שנח נבחר כצדיק באופן אישי. לכן נאמר מיד בתחילת פרשת נח: "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו". לעומת זאת, הבחירה באברהם אבינו היא בחירה באב לעם שלם.

יש כאן בחירה כללית. לכן לא כתוב כלום על צדקותו של אברהם אבינו בתחילת הדרך. פרשת לך – לך פותחת במילים :"ויאמר ה' אל אברם לך לך". בלי שום שבח על אברהם אבינו. עמד על כך המהר"ל מפראג, וכתב:" אברהם הוא ראש ייחוסנו ובו הייתה הבחירה אשר בחר ה' בישראל, כדכתיב "אתה הוא האלוהים אשר בחרת באברם" [נחמיה פרק ט'] ולא הקדים [לכתוב בתורה] צדקות אברהם [כהסבר לכך שה' בחר בו] כי לא בשביל שום צדקות בחר באברהם ובזרעו, רק [=אלא] שבחר באברהם ובזרעו מצד עצמם, ולא בשביל דבר, שהיה אפשר לומר שכאשר בטל אותו דבר בטלה האהבה". ["דרך החיים" מהר"ל על פרקי אבות עמ' רס"ב]

כלומר, אין מקום להזכיר כאן את צדקותו של אברהם אבינו, כי מדובר כאן על בחירת עם שלם, ולא אדם אחד. יתר על כן, הבחירה בעם ישראל היא בחירה מוחלטת, ולא תלויה במעשים של עם ישראל. המהר"ל כותב דברים אלו על המשנה במסכת אבות [פרק ה' משנה ט"ז] שם מדובר על אהבה שאינה תלויה בדבר.

בחירת עם ישראל היא אהבה מסוג זה. אף אם דור מסוים יחטא וייענש, לא תתבטל הבחירה של עם ישראל. בספרו "נצח ישראל" [פרק י"א] מרחיב המהר"ל ומבאר, שבחירת עם ישראל לא הייתה תלויה בשום מעשה. לא בגלל צדקות מיוחדת או מצוה אחרת, לכן לאהבה כזו אין ביטול. זו אהבה שלא תלויה בשום דבר. 

עם ישראל נבחר כי הוא טוב במהותו. על הפסוק ב"שיר השירים" "אל תראוני שאני שחרחורת" דרשו חז"ל "אמר ר' יצחק, אמרו ישראל לעובדי אלילים, למה אנחנו דומים? לשפחה כושית שירדה למלאות מים מן המעיין עם חברתה. אמרה השפחה לחברתה, אדוני רוצה לגרש את אשתו ולישא אותי. אמרה לה חברתה, מדוע גבירתך מתגרשת? אמרה השפחה, משום שראה ידיה מפוחמות. אמרה לה חברתה, ישמעו אוזנייך מה שפיך מדבר, אם זו, על ידי שראה ידיה מפוחמות, היא מתגרשת, את שכולך מפוחמת על אחת כמה וכמה" [ילקוט שמעוני לשיר השירים סי' תתקפ"ב]

מכאן לומד המהר"ל, שהחטא בעם ישראל הוא מיקרי. כמו הידיים השחורות מפחם. לעומת הגויים שנמשלו לכושים, שהם שחורים במהותם. השחרות כאן היא משל לחטא. 

לסיום, גם לעתיד לבוא, תבוא הגאולה לעם ישראל אף אם עדיין לא יהיה ראוי, כמו בבחירת אברהם, שלא הוזכרה מעלתו, וכמו ביציאת מצרים, על אף שהיה גלוי לפני ה' שעתידים ישראל עוד לחטוא.

כלשון המהר"ל :"לא בחר הקב"ה באברהם בשביל צדקתו, אלא הבחירה שבחר באברהם אינה תלויה בשום דבר. רק [=אלא] בעצם אברהם בחר, וכן כאשר גאל אותם ממצרים, אמר הקב"ה, אף על גב שבסוף יחטאו, על כל פנים הוא גואל אותם. וזאת המידה הגדולה לישראל, אשר יגאלם הקב"ה על כל פנים, ולא יביט אל צדקת ישראל, רק מפני שהוא חפץ בישראל מצד עצמם". [גבורות ה' עמ' קג]