להחזיר הסמכויות לבית הדין הרבני

אנו קוראים לכם לבוא להשתתף במאבק נגד פסק הבג"ץ החדש, שעוקר מהיסוד את כל סמכות בתי הדין הרבניים בענייני גירושין, בניגוד לחוק.

אחיעזר וולף , י"ב בחשון תש"פ

דעות בית הדין הרבני האזורי תל אביב
בית הדין הרבני האזורי תל אביב
צילום: חותם

רצינו לשתף אתכם במהלך היסטורי למערכת המשפט כולה אך לא רק, לעם ישראל כולו! מהלך שיוביל לצמצום הפגיעה בשלטון החוק והפרדת הרשויות.

בימים האחרונים ניתנה החלטה בבית המשפט העליון שלמעשה פוגעת קשות בסמכויות בתי הדין הרבניים כפי שהיו עד היום וזאת בניגוד להוראת חוק ברורה ולהלכה הפסוקה (פגיעה בהפרדת הרשויות ובשלטון החוק אמרנו?)

ע"פ סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, וכך גם קבעו פסקי דין קודמים של ביהמ"ש העליון בשנים אחרונות, כאשר בני זוג מתגרשים ואחד מהם מבקש לסיים בבת-אחת באותה ערכאה את כל הסכסוכים שביניהם, כולל קביעת את גובה תשלומי המזונות שישולמו לילדים, הליך הגירושין וכל שאר העניינים הכרוכים אליו היו נדונים באותה ערכאה, בבית הדין, בלא צורך להריץ את הצדדים בין שתי הערכאות, בתיה"ד ובתיהמ"ש.

כך לשון החוק: "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין... יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי
הזוג". בשנת 2013 יצא פס"ד של ביהמ"ש העליון שהסביר שלמרות שבעבר נקבע שהסמכות שניתנה לבית הדין הרבני הנה רק ביחס לסכסוך שבין הבעל ולאישה והילדים אינם בעלי דין בהליך (הלכת שרגאי), בכל זאת ניתן כחלק מההסדר בין האיש לאישה לכרוך את עניין מזונות הילדים בבית הדין הרבני. אחריו יצאו עוד כמה פס"ד של ביהמ"ש העליון שחזרו ואמרו זאת, ואף ביה"ד הרבני הגדול הבהיר זאת בכמה מפסה"ד שלו.

אולם, בפסק הדין של ביהמ"ש העליון מלפני כמה שבועות (בע"מ 7628/17) אמנם השופט הנדל בדעת מיעוט המשיך אותה גישה שנקבעה בפסיקת ביהמ"ש העליון, ואמר שאפשר לכרוך מזונות ילדים בביה"ד – כלשון החוק, פשוטו כמשמעו. אך השופט מזוז, ובעקבותיו השופט קרא, קבעו שלא ניתן לכרוך ולדון במזונות הילדים בביה"ד הרבני, כשלמעשה הוא מוחק מילים מפורשות מספר החוקים של מדינת ישראל. וזאת כשאין כל מי שמפקפק בכך שהחוק נחקק כראוי וכדין.

משמעות הדבר היא עיקור סמכות מרכזית מבתי הדין הרבניים והחלשת מעמדם, ונטילת היכולת שלהם לפסוק בענייני מזונות - אחת הנקודות המשמעותיות לבני הזוג, ובעצם יצירת מצב שבו תביעות יתפצלו, בני הזוג יפגעו והסכסוך בניהם יגבר, ובסופו של יום גם הילדים יפגעו.

הדבר הוא "אבן דרך" למציאות בה בית המשפט העליון לוקח סמכויות בניגוד לחוק, על אף הידיעה הברורה כי בית הדין הרבני מאז ומתמיד היה המקום המרכזי והטבעי להתדיינות בנושא המזונות הכרוך במקשה אחת עם נושא הגירושין. מדינת ישראל כמדינה יהודית הקימה את בתי המשפט לענייני משפחה לצד בתי הדין הרבניים, וכעת נמצאים אנו במציאות לא נורמאלית בה בית המשפט העליון "לוקח סמכויות מהראש ומעבירם לרגליים". מדובר בפגיעה מהקשות ביותר מקום המדינה בסמכויות בתי הדין הרבניים כרשות שופטת. אך יותר מכך זוהי פסיקה המתעלמת לחלוטין מהוראות חוק ברורות ומטשטשת לחלוטין את עקרון הפרדת הרשויות, מהלך אשר עשוי להביא לכאוס שלם בכל תחומי המשפט, עתירה והפיכת ההחלטה יש בה בכדי לשנות מצב זה.

כעת נשאל שאלה נוספת: כיצד יתמודדו השופטים מזוז וקרא עם העובדה שאפילו ביהמ"ש ב"הלכת שרגאי" אמר שניתן לכרוך את מזונות הילדים כתביעה בין ההורים להשבת הוצאות מזונות ילדים? על כך השיב השופט מזוז, בפרשנות 'יצירתית' משלו ללשון החוק, שיש לצמצם את כוונת ביהמ"ש עד כמה שניתן, ואמר שכוונת ביהמ"ש כשאמר שניתן להסדיר את המזונות בבית הדין הרבני, אין הכוונה לתשלומי המזונות הכלליים אלא רק "להוצאות שההורה התובע כבר הוציא עבור מזונות הילדים, או הוצאות ידועות שהוא עומד להוציא בזמן הקרוב". בקיצור, פרשנות חדשה ושגויה  להלכת שרגאי ולחוק שמעקרת מן היסוד את סמכותו של בית הדין הרבני לדון בכריכת מזונות ילדים, למרות לשונו הברורה של סיף 3 בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים.

כזכור, לשון החוק היא - "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין... יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג", ולדברי השופט מזוז - הכוונה להוצאות קרובות, ואין הכוונה למזונות כמשמעותם. פרשנות זו היא בניגוד ללשונו הפשוטה של החוק תוך שינוי והוספה על דברי המחוקק הברורים והפשוטים, ובכך הוא הופך שורת חוק במדינת ישראל לאות מתה!

מדובר פה במחיקה דה-פקטו של הוראת החוק הישראלי שחוקק כדין על ידי המחוקק במדינת ישראל. יש כאן פרשנות חדשה ומפליגה הסותרת פסקי דין קודמים, מהעבר הקרוב והרחוק, של ביהמ"ש העליון. חשוב מכך, מעבר לכך שפרשנות זו פוגעת באופן אנוש לא רק בסמכות בתי הדין הרבניים, היא פוגעת בראש ובראשונה בבני הזוג המתגרשים וביכולם לפתור באותה ערכאה את סכסוכיהם הנוגעים לגירושין, ולא פחות חשוב מכך - פוגעת בסופו של יום גם בטובת הילדים.

אשר על כן, הפיכת ההחלטה היא צו השעה ומחייבת. הייעוץ המשפטי וכן עלויות נוספות מסובסדות ומטופלות וניתנות על ידי מיטב המשפטנים (מדובר בסכומים גבוהים מאוד).

בכדי להפוך את ההחלטה, ההליך המשפטי הנכון הוא 'בקשה לדיון נוסף' בבית המשפט העליון. ואכן העותר הגיש בקשה כזו אך נשיאת בית המשפט העליון, אמרה שתשקול את הבקשה רק לאחר שהעותר יפקיד בקופת בית המשפט 25,000 ₪ בימים הקרובים, זהו למעשה הסכום שצריך לגיייס.

נוכח חשיבות העניין, יש כבר מי שלקח חלק במימון הסכום אך יש צורך במימון נוסף. לפי הערכה ישנו סיכוי לא מבוטל שהרכב מורחב של בית המשפט העליון יטה הכרעתו כדעת השופט הנדל, ויהפוך את פסק הדין. הפיכת ההחלטה משמעה להחזיר את הסמכות לדון במזונות לבתי הדין הרבניים

עם יד על הלב... לא חלמנו שאי פעם נגיע למצב כזה אך אם כבר הגענו (לצערנו הרב) חייביים לתקנו.

מדובר אגב בקטסטרופה לא קטנה גם לעורכי הדין לענייני משפחה, שכעת צריכים לנהל מספר הליכים על אותו תיק וזאת מעבר לעובדה שאם נשאל אותם, רבים מהם יאמרו שישמחו להישאר בבית הדתי הדין הרבני שם יש סיכוי להליך מהיר ויעיל הרבה יותר, שם הם מרגישים נוח וטבעי לנהל הליך מסוג זה.

כל שקל חשוב במאמץ! יש כאן משמעות אסטרטגית ולאומית רחבה לכל תחומי המשפט בכלל, לטובת הילדים לשמירה על הפרדת הרשויות ושלטון החוק והזכות להיות יהודי במדינת ישראל. מדובר ברגע היסטורי עם חלון הזדמנויות של ימים ספורים, בו יש הזדמנות לשנות החלטה שיש בה בכדי להשפיע על עולם המשפט כולו.  

אנו רוצים להמשיך לראות את בתי הדין הרבניים מתפקדים כפוסקים בענייני הגירושין, כמו שהיה נהוג עד היום. לא נותנים לבית המשפט העליון להשתלט על הרשות המחוקקת. סומכים עליכם שתהיו שותפים ותיקחו חלק במהלך היסטורי וחשוב מאין כמוהו למדינת ישראל ולמערכת המשפט כולה.

בכדי להיות שותפים כנסו לאתר beactive לדף השבת סמכות ביה"ד הרבני ותרמו כל אחד כפי יכולתו.

מדובר כאמור בכסף פיקדון על מנת שיהיה אפשר להגיש את הערעור. במידה ובית המשפט יפסוק להחזיר את הכסף הכסף ייתרם לאחת או לכל או לחלק מהעמותות הבאות: חותם, התנועה למדינה יהודית, עזר מציון, בית הילד, הצלה איגוד רבני הקהילות.