טוב עין הוא יבורך

הרב יוסי יזדי , כ"ב בחשון תש"פ

יהדות עיניים
עיניים
צילום: באדיבות המצולם

בפרשתנו נאמר "וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרן את הכסף אשר דיבר באזני בני חת, ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר". כותב המדרש (בראשית רבה נח, ז) "נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו" (משלי כח, כב), 'נבהל להון איש רע עין' זה עפרון, שהכניס עין רע בממונו של צדיק, 'ולא ידע כי חסר יבואנו', שחסרתו התורה וא"ו, דכתיב 'וישקול אברהם לעפרן". 

רבי נתן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי הלכות' (תפילין, ה) כותב יסוד עמוק וחשוב בעבודת ה': אברהם אבינו ועפרון מסמלים שתי תכונות שנמצאות בתוך כל אדם. אברהם מסמל את האמונה וההתחדשות, ועפרון, כשמו כן הוא, מסמל את יסוד העפר - עצלות ועצבות.

רבינו נחמן מברסלב זיע"א כותב בספרו 'ליקוטי מוהר"ן' (חלק א, תורה קנה) שאמונה היא בחינת 'עפר דקדושה' כמו שכתוב (תהילים לז, ג) "שכן ארץ ורעה אמונה". וזה לשון רבי נתן: "עפר שמקבלים ממנו חיות לגדול ולצמוח בעבודת ה', ולדלג על כל המניעות והעיכובים ולבלי להסתכל על שום דבר, כי אמונה הוא בחינת כוח הגדל וכוח הצומח". 

'עפר דקדושה' הוא 'עפר החיים' ששורשו הוא 'אמונה'. אברהם אבינו שהיה 'ראש למאמינים' מסמל את הרעננות וההתחדשות בעבודת ה' שמביאים את האדם לחיים ארוכים ונצחיים. לכן, קנה את 'מערת המכפלה', שאומר עליה רבי נתן, שנקראת כך: "על שם חיים ארוכים של הצדיקים שקדושתם וחיותם כפולה תמיד, כי בכל יום מוסיפים קדושה על קדושה, תשובה על תשובה."

ומנגד, עפרון הוא 'עפר המוות', הוא מושך את האדם למטה- לכבדות ולייאוש. עפרון הוא הקליפה שגורמת ליהודי שלא להאמין בעצמו ובחייו. עפרון לוקח מהאדם את התקווה והאופטימיות, כך שמבזבז את זמנו לריק, ולא מוציא מהכוח אל הפועל את הכוחות והכשרונות שלו. הוא נובל ומת.

עוד נאמר בפרשתנו "ואברהם זקן בא בימים" (כד, א), וכותב על כך ה'שפת אמת' זיע"א (חיי שרה, תרל"א): "כי חיות ה' שיש בכל דבר הוא תמיד חדש, כמו שכתוב 'מחדש בכל יום תמיד', ופירוש תמיד - בכל רגע. ולפי מה שאדם מדבק כל דבר בכוח הפנימיות ואינו נדבק בטבע וגשמיות, כמו כן יש אצלו תמיד התחדשות".

היינו, שאברהם 'בא עם הימים', בגלל שהוא היה 'ראש למאמינים' שהאמין בעצמו ובחייו, הוא ניצל כל יום מימי חייו ולא נכנע לשגרה ולאפרוריות של החיים, אלא נלחם בעפרון, עם קליפת 'עפר המוות'. אברהם האמין שכל יום הוא מתנה, כל יום הוא חדש, ואין יום דומה לחברו כלל, ואין יום שתלוי בעבר או בעתיד, ומתוך כך, ידע לנצל אותו עד תומו. 

בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חיי שרה) כותב עוד הבדל בין אברהם אבינו לעפרון: רבנו בחיי מביא שהסיבה שכתוב 'עפרן' חסר וא"ו, כי עולה בגימטריה 'רע עין' הפך מידתו של אברהם אבינו, שהוא סמל ה'עין הטובה' כפי שכתוב במשנה (אבות ה, כג) "ג' מידות של אברהם אבינו; עין טובה וכו'", ומחדש ה'מגלה עמוקות', שלכן אברהם אבינו קנה את המערה ב'ארבע מאות' כסף, כי מספר 'ארבע מאות' עולה בגימטריה 'רע עין' ואברהם אבינו רצה לבטל את קליפת 'עפרן'. 

עוד כותב ה'מגלה עמוקות' ש"ו'יקם ש'דה ע'פרון" ראשי תיבות 'עשו', כי גם עשו הרשע מסמל את מידת 'רע עין', כפי שמרמז רבינו בחיי, שעשו בא עם 'ארבע מאות' איש להילחם ביעקב אבינו, ו'ארבע מאות' עולה כמניין 'רע עין' כנ"ל. לעומתו, יעקב אבינו מרמז את מידת 'עין טובה' כמו שכותב הגאון מוילנא זיע"א על הפסוק (משלי כב, ט) "טוב עין הוא יבורך", 'טוב עין' זה יעקב שחי קמ"ז שנה, קמ"ז שווה בגימטריה 'טוב עין'.

וזה לשון 'הלקח והלבוב': "החיד"א הקדוש זיע"א כותב "ו'אברהם ז'קן ב'א ב'ימים", ראשי תיבות 'זבוב'. זבוב הוא הקליפה של 'רע עין' - למצוא תמיד את החיסרון שיש בזולת ולדבר עליו לשון הרע, כדוגמת הזבוב, כמבואר ב'כלי יקר' (פרשת מצורע) שדרך הזבוב שתמיד נמשך למקום המכה והלכלוך."

והתיקון הוא שמחה וחשק בלימוד התורה, כמו אברהם אבינו שישב ועסק בתורה. רמז לכך מביא 'הלקח והלבוב' בשם רבי יהודה עטייה זצ"ל בספרו 'מנחת יהודה' ש'זבוב' מרומז בפסוק (דברים לג, יח) "שמח ז'בולון ב'צאתך ו'יששכר ב'אהליך". כלומר, לא רק אהבת תורה מתוך עין טובה וחיות כמו שבט יששכר, אלא גם החזקת לומדי תורה מתוך עין טובה ושמחה, כמו שבט זבולון שתמכו בשבט יששכר.

יוצא מדברים אלו, שעל ידי שיש לאדם מידת 'עין טובה' על עצמו, הוא יכול להגיע לידי אמונה בעצמו ולהאמין שיש ערך וחשיבות לחייו, ומתוך כך יגדל ויצמח. הוא ידע איך לנצל את הזמן ללימוד תורה ולעשות דברים טובים לו ולזולת. כי כל הייאוש, העצלות והעצבות שיש לאדם, הכל נובע מ'עין רעה', שמסתכל על עצמו בצורה שלילית וקטנה, וזה מה שגורם לו לכבדות ולהיות נמשך ל'עפר' - למטה, לחיים בלי ערך ומשמעות. 

רבנו הקדוש כותב, שאמונה שלמה בה' יתברך באה לידי ביטוי בעיקר באמונה של אדם בעצמו, שהוא יקר וחשוב בעיני אביו שבשמים. ואם הוא לא מאמין שהקב"ה חפץ בו ובעבודתו, אזי חסרה לו אמונה בה'. אברהם אבינו שהיה 'ראש למאמינים' וראש לאומה הישראלית, ביטל את קליפת עפרון, הוא הנחיל ולימד אותנו דרך בעבודת ה' מתוך עין טובה וזריזות, התחדשות ושמחה, חשק וחיות, אמונה בה' ובעיקר אמונה בעצמנו.