מרדכי היהודי: חוק הגיוס טוב ליהודים

הרב אפרים זלמנוביץ' , כ"ב בחשון תש"פ

דעות הרב אפרים זלמנוביץ'
הרב אפרים זלמנוביץ'
צילום: באדיבות המשפחה

לו מרדכי היהודי היה חי, הוא היה תומך בחקיקת חוק הגיוס בתנאי שהכנסת תחקוק אותו בהסכמת המפלגות הדתיות ולא בכפיה. ובתנאי שבמהלך השירות האברך ירכוש מקצוע שיאפשר לו לפרנס את בני משפחתו בכבוד.

השירות הצבאי וכניסת האברכים לשוק העבודה, יתרמו תרומה אדירה לאיחוי השסע הקיים היום בין דתיים וחילוניים. עולם התורה יכנס לקונצנזוס הלאומי. השפעתם תגבר; ויאמן העם בה' ובמשה עבדו. גם ההכרה בזכותנו ההיסטורית על הארץ תתעצם, אמר הרב אפרים זלמנוביץ, הרב הראשי מזכרת בתיה.

המשנה (ירושלמי פאה פ"א ה"א) שונה: תלמוד תורה כנגד כולם. מדינת ישראל ללא ישיבות, כגוף ללא נשמה. אין לה זכות קיום כמדינה יהודית. כמאמר רבינו סעדיה גאון: אין אומתנו אומה אלא בתורותיה. תורה שבכתב ותורה שבעל פה. לכן מדינת ישראל כמדינת היהודים חייבת לאפשר לכל מי שנפשו חשקה בתורה ללמוד תורה. כבר בימי קדם, בבבל,  נהגו ללמוד תורה ורק אחרי כן נשאו אישה ויצאו אל שוק העבודה לפרנס בכבוד את בני משפחתם.

בל נשכח! בשואה נרצחו רבבות רבבות תלמידי חכמים הי"ד. עולם הישיבות באירופה הושמד כליל, ועמו אוצרות חכמה ודעת שלא תסולא בפז. ידע תורני עצום האצור בספרים וכתבי יד של גאוני ישראל שבכל הדורות עלה באש. פגיעה קשה זו בנשמת האומה, בתרבות היהודית, מחייבת את המדינה לחזק את עולם הישיבות לפחות כמו את עולם המדע. הצורך במציאת פתרונות הלכתיים לבעיות הצצות בכל שטח משטחי החיים המודרניים והמתחדשים דורש ידע תורני רב ועצום, בלעדיו אין לנו כל אפשרות לנהל כאן חיים יהודיים. 

אמר הקב"ה לישראל "והגית בו יומם ולילה" (יהושוע א' א') אמרו ישראל לפני הקב"ה: וכי אנו יכולים להגות בתורה יומם ולילה? - אמר להם: היו נותנים תפילין על ראשיכם ועל זרועותיכם ואני מעלה עליכם כאילו אתם הוגים בתורה יומם ולילה שנאמר "והיה לאות על ידיך ולזיכרון בין עיניך למען תהיו תורת ה' בפיך" (מסכתות קטנות תפילין פ"א ה"כ).

מגילת אסתר מסתיימת בפסוק (פרק י' פסוק ג') "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו ודורש שלום לכל זרעו". מבארת הגמרא (מגילה ט"ז ב') "לרוב אחיו. ולא לכל אחיו, מלמד שפרשו ממנו מקצת סנהדרין". מרדכי היה חבר סנהדרין. גדול בתורה. עקב המצב הביטחוני הקשה, הוא מחליט לעזוב הכל ולהתמסר להצלת היהודים מגזירת המן, שביקש להרוג ולאבד את כל היהודים. סוף דבר מונה על ידי אחשוורוש לשמש משנה למלך. 

היו מי שלא ראו בעין יפה את פרישת מרדכי מהסנהדרין, מהרבנות, מתלמוד התורה, וכניסתו לפוליטיקה. המתנגדים סברו כדעת רב יוסף (שם) שאמר: גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות. לו היה מרדכי ממשיך כחבר סנהדרין ולא היה מתנדב להילחם בהמן הרשע מי היה מציל את עם ישראל?! גם היום ללא צבא הגנה לישראל מי יצילנו מיד אויבינו הקמים עלינו לכלותינו ?!!! 

לא בכדי אמרו חכמים: מותר לשנות כספי תלמוד תורה לצורך הצלת נפשות (שו"ע יו"ד רנ"א י"ד הלכות צדקה). מקשה המהרש"ל מדברי רב יוסף הסובר שגדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות? מתרץ זקני הב"ח: הצלת נפשות קודם ודוחה תלמוד תורה, אולם תלמוד תורה חשוב. הפלא יועץ אומר: מצות פיקוח נפש דוחה הכל. אין ספק שחייבים לבטל תורה כדי להציל נפש מישראל. יען כל מציל נפש כאילו קיים עולם מלא "והעושה כן – יוצא נשכר". 

המשנה באבות (ג' י"ז) שונה "אם אין קמח אין תורה". שבט זבולון לחוף ימים ישכון (ברא' מ"ט י"ג) עסק במסחר. אחיו יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים (שם) עסק בתלמוד תורה. מקבל עליו עול תורה ואינו מבקש תענוגות העולם הזה (שם משמואל פ' תצווה זכור). יששכר נולד לפני זבולון. מדוע משה רבינו מברך את זבולון לפני יששכר ככתוב "שמח זבולון בצאתך ויישכר באוהלך" (דברים ל"ג י"ד)? - לפי שזבולון עוסק במסחר, עובד לפרנסתו ומכספו תומך באחיו יששכר ומאפשר לו לעסוק בתורה (עיין שכל טוב ברא' ויחי). כאמור, אם אין קמח אין תורה, ולפיכך הקדימו משה רבינו בברכות. 

שלמה המלך אמר "כי בצל החכמה בצל הכסף" (קהלת ז' י"ב), ואומר החכם באדם "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" (משלי ג' י"ח). הזוהר כתב "בזמן הזה שהעולם טרוד אחר הפרנסה צריך לבנות בית תחילה ולזמן מזונותיו ואחר כך ליקח אישה (בראשית מאמר בחכמה אות רפ"ב). כיום נהוג שבחור ישיבה יושב ולומד תורה עד החתונה. אח"כ ילמד מקצוע לספק צרכיו הגשמיים.

"ובחרת בחיים" (דברים ל' י"ט). תנא דבי רבי ישמעאל: זו אמנות נקיה. מכאן אמרו "חייב אדם ללמד בנו אומנות". "ראה חיים עם האישה אשר אהבת" קנה לך אומנות עם התורה. אם אין קמח גם תורה אין. משרד החינוך חייב להכיר בשנות הלימוד בישיבה הגבוהה ובסמיכה לרבנות מראש הישיבה כתואר ראשון אקדמי לכל דבר וענין. זה יכול להקל על האברך למצוא פרנסה מכובדת ונקיה. 

מן התורה חייב אדם ללמד בנו תורה וחייב ללמדו אומנות (המכילתא בא קנ"ד) 

כל תורה שאין מלאכה סופה בטילה וגוררת עוון כי העניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו (ערוך השולחן או"ח קנ"ו א'). עוד כתב שם "כל מי שאינו מלמד בנו אומנות כאילו מלמדו לסטות וכמה טועים בזה לאמור שאומנות הוא דבר של ביזיון הרי כמה תנאים ואמוראים היו בעלי מלאכות. התנא רבי יוחנן הסנדלר שהיה סנדלר. התנא רבי מתיא בן חרש היה רופא וכד' 

חביבה מלאכה למי שמתפרנס ממעשה ידיו. "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מיראת שמים" (ברכות ח' א'). ככתוב "יגיע כפיך כי תאכל אשרך וטוב לך" (תהילים קכ"ח ב'). אשריך - בעולם הזה, וטוב לך - לעולם הבא שכולו טוב. גדול הוא התלמוד שמביא לידי מעשה שנאמר "כי קולך עקב" – זה התלמוד. "ומראך נאוה" זה מעשה טוב (שיר השירים רבה). "ואספת דגנך" אמר רבי ישמעאל הנהג בהם מנהג דרך ארץ. ואין דרך ארץ גדול יותר מעול הפרנסה.