הרב גורן זצ"ל איש של חזון רב וגנרל

במלאת 25 שנה לפטירתו של הרב שלמה גורן זצ"ל כותב הרב אליעזר שנוולד על דמותו יוצאת הדופן של הרב ועל יצירתו הגדולה - הרבנות הצבאית.

הרב אליעזר שנוולד , כ"ז בחשון תש"פ

יהדות הרב שלמה גורן בכותל
הרב שלמה גורן בכותל
צילום: עצמי

רבות נכתב על מרן הרב גורן זצ"ל. פועלו בהקמת הרבנות הצבאית, כרב ראשי לישראל, על גאונותו וחדשנותו בתחום הפסיקה הציבורית. על ידיעותיו הרחבות בכל מקצועות התורה. ואף אנחנו זכינו לשמוע ממנו בתקופה מסוימת שיעורים למדניים מאלפים בישיבת מרכז הרב.

אולם, נדמה שהמפעל הייחודי שלו ומורשתו לדורות היה הקמת הרבנות הצבאית מהמסד עד הטפחות שעוצבה על פי חזונו ועליה הוא הטביע את חותמו. פקודות המטכ"ל שקבע בענייני דת תקפים כמעט ללא שינוי עד היום – שבעים שנה אחרי.

זכיתי לשמוע עליו סיפורים רבים מאבי מורי ר' משה שנוולד שיחי' שהיה מראשוני הרבנות הצבאית על האופן שבו ניהל והוביל את הרבנות הצבאית בתוך תהליך הבניין והעיצוב של כלל צה"ל שהיה בחיתוליו.

בתבונה רבה, במסירות אין קץ אך גם בנחישות ובתקיפות. וכיצד הצליח לבסס את מעמדה של הרבנות הצבאית כגוף שיש להתחשב בו למרות שהיקף החיילים הדתיים באותה תקופה לא היה גדול. הוא טיפל בחרדת קודש בכל מקרה של חריגה מנוהלי ההלכה שבפקודות ונתן גיבוי מלא למשקי"ם ולקציני הדת (רבנים צבאיים אז לא היו הרבה). המפקדים הבכירים והזוטרים העריכו את שיקול דעתו ההלכתי ואת ידיעותיו הצבאיות.

רא"ל במיל' מוטה גור ז"ל שהיה מפקד חטיבת הצנחנים משחררי ירושלים ולימים רמטכ"ל אמר עליו: "שאם הרב גורן לא היה רב הוא היה גנרל!" דמותו הייחודית נחרטה בזיכרון הלאומי כדמות בולטת במיוחד במהלך מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים. התמונה שלו בכותל עם שחרורו כשבידו ספר התורה והשופר, ללא כובע פלדה וללא כל מיגון, הפכה לאחד מפניה של מלחמת המגן והישועה ששינתה את ההיסטוריה של מדינת ישראל ושל המזרח התיכון כולו.

בהקמת הרבנות הצבאית לא היה מדובר רק על 'בניין כח' וארגון. אלא לקביעת המתכונת הייחודית – התפיסתית וההלכתית של רבנות צבאית - לצבא יהודי שמחדש ימיו כקדם לאחר אלפיים שנות חורבן וגלות. אחד הכלים ההלכתיים החשובים ביותר שהיה עליו לברר הוא כללי הפסיקה בתחום המבצעיות בשבת ובמועד.

בשונה ממספר פוסקים שביססו את הפסיקה על הכללים של 'פיקוח נפש' הוכיח הרב גורן זצ"ל, על פי היכרותו הייחודית והמקצועית עם המהות של הפעילות המבצעית, שיש לבסס את הפסיקה על גדרי 'עד רדתה'. (ראה בהרחבה במאמרי: "'עד רדתה' - מקור הלכתי לבחינת סוגיות מבצעיות בשבת במדינה יהודית ריבונית" בתוך – 'ספר הראל' - צבאיות ישראלית באספקלריה תורנית – תש"ס).

הגדר ההלכתי של 'עד רדתה' אמנם התברר בצורה כללית בהלכה במספר הקשרים שונים כבר לפניו, (בעיקר בהקשר של 'מפרש בספינה') אולם רבים ראו בו חידוש מופלג (לענ"ד בעיקר משום שלא ירדו לעומק ההוייה הייחודית של הפעילות המבצעית, שברובה אינה 'פיקוח נפש' אלא 'מסירות נפש') על כן היה צריך ללבן ולזקק עקרון זה לכדי כלי הלכתי שעל פיו ניתן לפסוק במגוון סוגיות מבצעיות. זוהי אחת הדוגמאות היחידות שבהן נבנתה מערכת שלימה של התנהלות ופסיקות  מכח בירור הלכתי שיש בו חידוש גדול. 

ביום חמישי הקרוב בשעה 19:30 נקיים בהיכל ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' במודיעין ערב לימוד ואזכרה לזכרו.
יהי זכרו של הרב גורן זצ"ל ברוך לעד ולעולמי עולמים,  ומפעלו הגדול והחשוב לעם ישראל בארץ ישראל ולתורת ישראל יהווה השראה למפעלים רבים אחרים ונוספים.