סיגד בעידן השיבה

חג הסיגד בשבילי - הוא עוצמה, ביטוי ליהדות אותנטית וחזקה, חג שציין לאורך שנים את הכיסופים והגעגועים לירושלים

משה שטה , כ"ח בחשון תש"פ

דעות חוגגים סיגד. ארכיון
חוגגים סיגד. ארכיון
צילום: עצמי

חג הסיגד - הינו ציר מרכזי בתרבותה של הקהילה וקיומו מהווה חידוש הברית והערגה לציון. 

במשך דורות חלמו יהודי אתיופיה על השיבה לירושלים כדי להתאחד מחדש עם שאר היהודים. חג הסיגד היה יום של צום, בקשת מחילה על חטא, מקור להתחזקות במצוות, יום של גיבוש בקרב קהילת ביתא- ישראל, ומעל לכל תחינה בפני ה' שישיב את עמו – ביתא- ישראל – לירושלים ביטוי לכיסופים לציון.

טקס החג נועד לאזכר את חידוש הברית בין ה' לעמו ישראל בעקבות השיבה לציון מגלות בבל במאה השישית לפני הספירה. הטקס מזכיר את האירוע, שבו הביעו עזרא ונחמיה וההולכים בדרכם חרטה, והשתחוו בעת שאישרו מחדש את הברית עם ה' בהגיעם לציון. מכאן שמו של החג – סגד: השתטחות, סגידה.

בעבר נקרא החג גם "מחללה", ובעברית – תחינה. יהודי אתיופיה שמרו על הכמיהה הגדולה הזו לשוב לציון וחינכו את צאצאיהם להאמין כי יבוא היום וישובו לציון, כפי מובא בספר הנביאים. ב-2008 חוק "חג הסיגד", נחקק כיום חג לאומי בישראל. בשנים האחרונות, אנו עדים לאירועים רבים בכל רחבי הארץ, ביטוי להטמעת החג בכל מוסדות המדינה.

כיום, אנו יהודי אתיופיה חיים כאן בארץ ישראל ממשיכים לקיים ולשמר את יום הסיגד, שהפך לחג לאומי ורשמי של כל עם ישראל. חג הסיגד בשבילי - הוא עוצמה, ביטוי ליהדות אותנטית וחזקה, חג שציין לאורך שנים את הכיסופים והגעגועים לירושלים. תמיד להיזכר בהכנה לקראת החג בעיקר שלושת הימים האחרונים בהם היו הגברים הולכים לטבול בנהרות, מכבסים את בגדיהם וכל הכפרים בהן חיו היהודים לבשו לבן. גברים, נשים וטף כביטוי לטהרה. מחזה העלייה להר בהובלת הקסים, טבוע בזיכרוני כמחזה מרומם נפש מאין כמוהו.

בעוד חג הסיגד, מבטא באופן מובהק את הגעגועים ותקווה לעלות לארץ אבותינו, להגיע למנוחה ולנחלה, באה המציאות וטופחת לנו בפנים חלום לחוד ומציאות לחוד. בצד הטמעת החג בכל מוסדות המדינה, קהילה שלמה סובלת עדיין מגילוי גזענות ואפליה במישורים רבים. אם ברשויות אכיפת החוק, אם במערכת החינוך ואם במוסדות הדת. צעירים רבים מרגישים ניכור כלפי מוסדות המדינה והמדינה עצמה. היו גם אלה שהרחיקו לכת ושקלו לעזוב.

להמשך קיומו של חג סיגד בארץ, ולהטמעתו, יש משמעות חברתית עצומה, שמבטאת את השייכות שלנו לישראל. חג שבא לחזק את השורשים והזהות היהודית לנוכח האתגרים בפניהן החברה הישראלית מוצבת.

 בשנים האחרונות, אנו עדים לחיבור מחדש של בני נוער מקרב קהילת יוצאי אתיופיה לשורשים, לזהות, למאכלים ולמסורת ויש נכונות להעמיק ולהיפתח למסורת ולהיסטוריה שבעבר דחקו והתנערו ממנו שנים רבות. לאחרונה, בעקבות הצעה שהגשנו במועצת העיר רמלה, מוסדות חינוך רבים מציינים את החג באירועים ססגוניים תוך שימת דגש על מהותו החברתית והדתית של הסיגד וכולנו תקווה שגם עיריות נוספות יעשו כן.

בני הקהילה עסוקים במתח הזה שבין תחושת המולדת לבין ההכרה שמדינת ישראל היא בית לכל העם היהודי. לכן, לחג בישראל משמעות עצומה ומכרעת. זהו יום תפילה והודיה לה' על שזכינו לעלות לירושלים ולהתאחד עם אחינו היושבים בציון. ללא ספק, חשיפת החג שיתוף והיכרות עם מנהגי הקהילה מסייעים להטמעה ולשייכות בקרב כל בני ישראל, דור הצעיר והדורות הבאים. אני מזמין כל אחד ואחת ליטול חלק באירוע החג המרכזי ביום רביעי.

חג שמח