מערכת ללא בלמים

פעם היועמ"ש מונע חקירה, פעם הוא סוגר את החקירה מיד בתחילתה ופעם מגיעים להסכמה שקטה על פרישה מרצון. אף פעם אין אשמים ולמערכת המשפט אין איזונים.

עו"ד זאב לב , ל' בחשון תש"פ

דעות מנדלבליט ושי ניצן
מנדלבליט ושי ניצן
צילום: ללא קרדיט

לא אחת אנחנו שומעים מאנשי מערכת המשפט על חשיבותם של "איזונים ובלמים" לקיומו של משטר דמוקרטי, אבל מה קורה כאשר מערכת אכיפת החוק עצמה מאבדת את הבלמים?

שתי דוגמאות מהשבועיים האחרונים צריכות להדליק נורה אדומה אצל כל אזרח, האחת היא האישור שנתן בית המשפט למשטרה לעיין בטלפונים הסלולאריים של עוזרי ראש הממשלה, למרות ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה בנושא.

השניה הינה תשובת היועמ"ש לבקשה שיבחן את ההתכתבויות בין פרקליט המדינה לבין שופטים מכהנים, בקשה שנענתה בשלילה.

בעניין העיון בטלפונים של עוזרי רה"מ מתח בית המשפט ביקורת חריפה על המשטרה, אבל אישר את העיון בטלפונים. המשמעות היא שלא משנה מה יעשו אנשי האכיפה, לא משנה אם יעברו על החוק ויפגעו בזכויות החשודים, לאורך הדרך אין שום תמרור "עצור" ברור ובוהק שיוביל להפסקת החקירה.

למעשה, מדובר בהמשך טבעי לפסיקה בישראל, לפיה ראיות אינן נפסלות גם אם הושגו בניגוד לחוק. גם אם ראיה הושגה באמצעות פריצה לא חוקית, סחיטה באיומים או זיוף, היא לא נפסלת, זאת בניגוד למצב החוקי בארה"ב, המכונה "פרי העץ המורעל", לפיו ראיה "רעילה" נפסלת מיידית, על מנת לחייב את החוקרים לשמור על זכויות החשודים.

לעומת ארה"ב, בישראל אין למערכת המשפט איזונים, ובטח שלא בלמים. פעם אחר פעם אנו נדרשים לסמוך על אנשי אכיפת החוק, שכן אין שום גורם חיצוני בעל יכולת אכיפה אפקטיבית כלפיהם. מציאות זו היא תוצאה של מאבק ארוך שנים של המערכת עצמה. החל בקביעה שאין לפסול ראיות שהושגו בניגוד לחוק, המשך במאבק ארוך ומכוער של אנשי הפרקליטות כנגד נציבות הביקורת עליהם שהקימה שרת המשפטים לבני, וכלה בעובדה שהגורם שצריך להכריע האם להגיש כתב אישום כנגד שוטר או פרקליט שסרחו הוא היועץ המשפטי לממשלה, הממונה עליו.

השחיתות בפרשת רות דוד, השמדת תיקים בפרקליטות בניגוד לחוק, תיקי עבירות בניה שנעלמו ע"י שופטת תמורת שוחד, ניסיון להדחת עד ע"י המשנות ליועמ"ש, איום על עדה ע"י פרקליטה בכירה, תרגילי חקירה הגובלים בסחיטה כנגד ניר חפץ, הדלפות מחקירות, תכתובות בין פרקליט המדינה לשופטים מכהנים וכעת החרמה וחיטוט בטלפונים של יועצי ראש הממשלה בניגוד לחוק. סדרה ארוכה של פרשיות שחיתות, עבירה על החוק ועבירות אתיות, הכל לכאורה, שכן אף אחת מהן אפילו לא זכתה להגיע להכרעה שיפוטית.

פעם היועמ"ש לא מאפשר לפתוח בחקירה, פעם הוא סוגר את החקירה מיד בתחילתה ופעם מגיעים להסכמה שקטה על פרישה מרצון. אף פעם אין אשמים, והמערכת איבדה את הבלמים.

כשעל הפרק עמדה העמדתו לדין של שוטר זוטר שירה בתוקף חמוש, כתב השופט גרוסקופף את הדברים הבאים: "גורמי התביעה אף הם חלק ממערך אכיפת הדין בשם המדינה...שעה שהם מחליטים אם להעמיד לדין גורם אחר במערך האכיפה, עלולה להיווצר מראית עין של ניגוד עניינים". למרבה הצער כאשר מדובר בבכירים במערכת, לא נשמע קול אמיץ בבית המשפט או בפרקליטות שמסוגל להשמיע את העמדה הנחוצה הזו.

כל מערכת חייבת איזונים. כל מערכת חייבת ביקורת חיצונית ובלתי תלויה. כוח משחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. נדרש להסמיך גורם חיצוני למערכת שיוכל לחקור, לבקר ובמקרה הצורך גם להעמיד לדין את אנשי מערכת המשפט, באופן שייצר שקיפות ויחדש את שאריות אמון הציבור במערכת החשובה הזו.