עת לחפור

כשם שיצחק שלח את עבדיו לחפור בארות, כך צריך לשלוח כל אחד את "עבדיו" - כוחות נפשו, כח המסירות נפש וקבלת עול, ולהסיר על ידם את כל העלמות וההסתרים של הגוף והנפש הבהמית.

הרב שמואל רסקין , ל' בחשון תש"פ

יהדות הרב שמואל רסקין
הרב שמואל רסקין
צילום: חב"ד קרן אור

היום חגגנו בכותל המערבי בירושלים את בר המצווה של אדם שי' למשפחת בן דוד, מהמשפחות החשובות בקהילתנו בהונגריה. כשעברנו ליד הדוכן בו מציעים חסידי חב"ד להניח תפילין, נזכרתי בסיפור נפלא שקרה במקום:

האיש לא היה צעיר. הוא לחם במחתרות היהודיות של ארץ ישראל, וזכה להיות אף מקבוצות החיילים הראשונות שהגיעו לכותל עם שחרורו. הוא מספר, שכאדם שלא ראה את עצמו מחובר לתורה ומצוות, ובמיוחד כגבר למוד מערכות קרב, תמיד התפלא בעצמו על כך שבכל פעם שהגיע לכותל במשך השנים הרבות, משהו עלה מתוכו והוא החל להתפרץ בבכי.

עברו השנים, ובאחד הביקורים בירושלים החליט להגיע שוב לכותל המערבי. "ניגשו אלי שני אברכים, לבושים כחסידים, ושאלו אם הנחתי היום תפילין. עניתי להם שלא חונכתי לכך, שמעולם לא הנחתי תפילין, וביום הבר-מצוה שלי נשבעתי להיות חבר נאמן בארגון "ההגנה" על התנ"ך והאקדח". האברכים המשיכו לנסות, אך אני בשלי.

ברגע שהרפו ממני, הופיעו קצין נמוך קומה וחייל ענק, עטור זקן. ניכר היה בלבושם שהם חיילי מילואים. הם ניגשו אלי והפצירו בי אף הם שאניח תפילין. חשבתי אולי הם מהרבנות הצבאית, אך הסתבר שהם עוברי אורח כמוני. לפתע אחז החייל גבה הקומה בשתי כתפיי, הישיר מבט לתוך עיני ואמר: "הרי אתה חב"דניק, מדוע שלא תניח תפילין?".

נדהמתי. אכן אני צאצא לחסידי חב"ד. הצבעתי לעבר הר הזיתים וסיפרתי לו שממש לפני כמה שבועות נמצאו קברות סבי ואבי-סבי בחלקת חב"ד שבהר הזיתים. "איך ידעת?" שאלתי. הוא חייך אלי וענה: "החיוך והעצב שבעיניך, הם מיוחדים לאנשי חב"ד. אם כן, בא והנח תפילין לזכרם של אבותיך".

"בעת שלימד אותי החייל כיצד להניח את התפילין, רגשותי גאו בי. לא ידעתי את נפשי, התחלתי לרעוד והכל התפרץ החוצה בבכי ממושך. באותם הרגעים, בעודי בוכה עם התפילין לראשונה, הרגשתי כאילו נולדתי מחדש. כאילו הוחזרה לי אבידה יקרה מכול. כאילו מצאתי את עצמי לראשונה. פתאום הבנתי שאולי מצאתי את סיבת בכיי ליד הכותל רווי הדמעות".

* * *

"ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים" - אומר הרבי מליובאוויטש: עבודתו של יצחק התבטאה בחפירת בארות, שהוא עניין הסרת ההעלם וההסתר וגילוי נביעת המים. "מעשה אבות סימן לבנים", יצחק אבינו נותן לנו את הכח ומלמד אותנו - אל לנו לטעון כי לא נוכל להגיע לאור הנשמה, בזמן שהיא בהעלם גדול בתוך הגוף והצרכים החומריים. 

כשם שיצחק שלח את עבדיו לחפור בארות, כך צריך לשלוח כל אחד את "עבדיו" - כוחות נפשו, כח המסירות נפש וקבלת עול, ולהסיר על ידם את כל העלמות וההסתרים של הגוף והנפש הבהמית. גם אצל יצחק זה לא היה קל, ולפעמים זה הצריך מריבות ועימותים, אך סוף דבר המנגדים נהיו לבעלי בריתו. כך גם אצל כל אחד ואחד מאיתנו - יש להתמיד ולדבוק במטרה לגילוי אור הנשמה, ובסוף גם המתנגדים יתהפכו ויהפכו למסייעים.

שבת שלום,
הרב שמואל רסקין
בית חב"ד קרן אור בודפשט