פרשת דינה והפוסט מודרניזם

האם הפוסט מודרניזם הוליד את המורכבות או שהיא היתה אתנו תמיד ורק מופיעה בלבוש חדש בעשורים האחרונים?

תניה רגב , י"ב בכסלו תש"פ

יהדות תניה רגב
תניה רגב
צילום: עצמי

פוסטמודרניזם. מות האידיאולוגיות הגדולות, מות הסיפור המארגן; 'בין אמת לאמת', כפי ששר ארז לב ארי בשיר הנושא של הסדרה 'סרוגים'.

האם הפוסט מודרניזם הוליד את המורכבות או שהיא היתה אתנו תמיד ורק מופיעה בלבוש חדש בעשורים האחרונים? פרשת דינה היא דוגמה נהדרת לכך ש'בין אמת לאמת' היא תמה שהייתה כאן מאז ומעולם. נכון, יש בתנ"ך סימני קריאה – שחור ולבן מובהקים, כך לדוגמה בכל הקשור לעבודה זרה או ליחס כלפי הגר האלמנה והיתום. אבל יש בתנ"ך גם חלקים אפורים, שאנחנו קוראים וחושבים לעצמינו, רגע, לאיזה כיוון בדיוק נושבת הרוח?

מעשה שמעון ולוי באנשי שכם (בראשית ל"ד) מורכב מאוד. מחד, מדובר בדינה "בת יעקב" המתענה תחת ידי שכם בן חמור, נטמאת בלשון הכתוב, ומוחזקת בביתו כבת  ערובה. מאידך, יעקב אביה של דינה מחריש, דממה המחווירה עוד יותר לנוכח תגובת האחים הבאים מו השדה: "וַיִּתְעַצְּבוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיִּ֥חַר לָהֶ֖ם מְאֹ֑ד כִּי-נְבָלָ֞ה עָשָׂ֣ה בְיִשְׂרָאֵ֗ל לִשְׁכַּב֙ אֶת-בַּֽת-יַֽעֲקֹ֔ב וְכֵ֖ן לֹ֥א יֵֽעָשֶֽׂה" (פסוק ו').

מחד, גילוי אחריות של שמעון ולוי המבקשים להסיר את החרפה ולהחזיר את דינה הביתה, מאידך – הרג כל אנשי שכם, ביזת החללים והעיר, נטילת הנשים והטף בשבי ותגובתו הקשה של יעקב: "עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֨נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ " (פסוק ל).

ולבסוף, המילים האחרונות: "הַֽכְזוֹנָ֕ה יַֽעֲשֶׂ֖ה אֶת-אֲחוֹתֵֽנוּ?" (פסוק ל"א), תשובה המהווה את אקורד הסיום בפרק זה, אבל לא סותמת את הגולל על הפרשייה השבה וצצה בפרידת יעקב מבניו בעוד מספר פרקים: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים, כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם; בְּסֹדָם אַל־תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל־תֵּחַד כְּבֹדִי" (בראשית מ"ט ה-ו).

כטיבם של פרקים מורכבים מסוג זה, הפרשנות לבראשית ל"ד מתפצלת ומתפלגת לכיוונים שונים. כך אנו מוצאים את דעותיהם החלוקות של הרמב"ם – המצדד במעשה שמעון ולוי, והרמב"ן – המותח עליהם ביקורת.

הרב גורן, המתייחס למחלוקת זו בספרו 'משיב מלחמה' (עמ' כז-כט) מבקש ליישב את הדברים כך: "יש להסביר את דברי הרמב"ם שאמנם מבחינת ההלכה צדקו שמעון ולוי, אבל היה זה הצדק ההלכתי בבחינת 'יקוב הדין את ההר" אבל אין זה הצדק מבחינה מוסרית, כפי שאנו מוצאים בתלמוד הירושלמי שלהי פרק ח' מתרומות, את שתי אמות המידה הללו – הצדק ההלכתי והצדק של "משנת חסידים", הנוגדת לפעמים את ההלכה...ויש ללכת בזה אחרי "משנת חסידים", שגם היא תורה, ובדיני נפשות היא בבחינת 'הלכת-על'...".

הרב גורן מציג בפנינו שתי מערכות של צדק, האחת היא הצדק ההלכתי - שורת הדין, האחרת  'משנת חסידים' המציבה רף גבוה יותר ותרה אחר הצדק .המוסרי. לשתי מערכות אלה מקום בעולם. לעיתים הן עומדות בסתירה זו לזו, ובמקרה שלנו שיש בו צד של דיני נפשות, טוב וראוי היה לבחור באמת המידה הרכה של לפנים משורת הדין.

אמירה זו של הרב גורן מתייחסת למעשה מורכב המופיע בבראשית והיא אף מורכבת מצד עצמה, שכן היא איננה פורשת בפנינו משנה סדורה בנוגע למפגש בין הצדק ההלכתי והצדק של 'משנת חסידים'. כך, אנחנו נשארים עם שתי אמות המידה בארגז הכלים שלנו, ונדרשים להכריע מחדש בכל פעם שמתגלגלת לפתחנו סוגיה קונפליקטואלית. מורכב – כבר אמרנו?

שבת של שלום,

תניה רגב וצוות יסודות.