סיפור יוסף ואחיו - איפה הצדק?
סיפור יוסף ואחיו - איפה הצדק?

סיפור יוסף ואחיו הוא כמו מבחן 'רורשך'. הוא מניח בפנינו את הרגשות רבי העצמה המתקיימים בכל משפחה;

הקנאה, התחרות, השנאה היוקדת ואהבת הנפש, צובע אותם בצבעים עזים, מגייס אותנו רגשית לתוך הסערה המתחוללת בבית יעקב, ושואל אותנו 'כמו מה זה נראה לך?' - עם מי אנחנו מזדהים? עם הבן המוכשר המייעד את עצמו לגדולות? עם האחים שדיבתם הרעה מובאת אל אביהם? עם האב שליבו נוטה אחר בן הזקונים ובאהבתו אותו הוא מכין עבורו כתונת פסים?

מתוך שלל הרגשות שמציפים היחסים בין בני יעקב, סוגיית העדפת אחד הילדים היא בוודאי מן הכואבות ביותר. המדרש, כמו גם הפרשנויות הנשענות עליו, מביטים בעין ביקורתית בבחירתו של יעקב. זו לדוגמה גישתו של רבי אלעזר בן עזריה: "צריך אדם שלא לשנות בין בניו, שעל ידי כתנת פסים שעשה אבינו יעקב ליוסף - 'וישנאו אותו'" (בראשית רבה פ"ד סימן ח').

מן הצד השני, ניתן להכיר בכך שיעקב הבין כי ליוסף סגולה מיוחדת, זו העתידה לסייע לו להיחלץ מן הבור ולהפוך אותו בבוא העת לאדם השני בחשיבותו במצרים כולה, כישרון יוצא מן הכלל המעניק לו יחס עודף כבר בבית אביו. כך למשל ניתן להסיק מפרשנות הספורנו, הסבור כי כתונת הפסים איננה אלא סמל למינוי מיוחד של יוסף ולאחריות הבאה עמה: "וְעָשָׂה לו כְּתנֶת פַּסִּים - לְאות שֶׁיִּהְיֶה הוּא הַמַּנְהִיג בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה” (בראשית ל"ז ג').

בני יעקב אינם אנשים פרטיים בלבד אלא אבי טיפוס המייצגים את החלקים השונים באומה הישראלית. בהתאמה, הקשרים ביניהם מגלמים לא רק את מורכבותה של כל משפחה, אלא קוראים להתבוננות במתחים, באינטרסים וביחסי הכוח המתקיימים בין רבדים שונים בעם. בימינו, הופכת שאלת העדפתו של יוסף, בעל הכישורים, לדילמה גדולה הרבה יותר, כזו הכרוכה במדיניות ובחלוקת משאבים והנתבעת להכריע בין שוויון המרדד את ההבדלים בין הקבוצות השונות, ובין הבחנה המבקשת לדחוף את בעלי הכישורים קדימה, או לחלופין, המשקיעה במעוטי היכולת – היא ההעדפה המתקנת.

השאלות המסתעפות מדילמה זו רבות ונוגעות לתפיסות שונות של אחריות המדינה – האם עליה לייצר שוויון הזדמנויות בלבד ולאפשר לאנשים למצות את כישוריהם, או שעליה להתערב ולבקש להשפיע על המציאות באופן אקטיבי תוך יצירת מסגרות ייחודיות לקבוצות חזקות או מוחלשות? כיצד ניתן למנוע פלגנות או עוינות העשויות לצמוח מהחלטה זו או אחרת? מהם המשאבים שיש להשקיע על מנת לקדם אופנים שונים של מדיניות– האם 'הכסף יענה את הכל' או שיש לבחון דרכי פעולה אחרות המביאות להישגים שממון איננו יכול להבטיח?

שאלות אלה רחבות וחורגות כמובן מהקשר המיוחד שנרקם בין יעקב ובנו יוסף ומסבך הרגשות שחוללה אהבת האב לבנו בקרב יתר האחים. זאת ועוד, מושגים כמו שוויון הזדמנויות או העדפה מתקנת שייכים להשקפת עולם דמוקרטית ורחוקים לא רק ממעשה יוסף ואחיו אלא אף מתפיסות השלטון והנהגה המדינית הקיימים במקרא.

ועדיין, ניתן לחתום את הדברים בציטוט ממדרש שכל טוב, ציטוט שאיננו תומך בהעדפה מתקנת, אולם מצביע על כך שאת ההיגיון המכונן אותה הכירו פרשני התורה הקדומים: "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף (וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי) - סילק הקב"ה שכינתו מאת אחיו שהן גדולים וברשות אביהם, והשרה שכינתו אצל זה שהוא קטן, וברשות עצמו". (מדרש שכל טוב בראשית פרשת וישב פרק לט סימן ב).