הלכות בירוקרטיה

תניה רגב , כ"ז בכסלו תש"פ

'זמן ההמתנה ארוך מהרגיל' – האם ניתן לתאר באופן טוב יותר את החוויה שלנו לנוכח מנגנוני הבירוקרטיה? לא משנה כמה ינסו לייעל או להפוך את השירות לנגיש יותר, תמיד התחושה המתלווה היא שזמן ההמתנה ארוך, הרבה יותר ארוך ממה שהיה צריך.

אל פרק מ"א בבראשית ניתן להיכנס דרך דלתות פרשניות שונות. מנגנוני הבירוקרטיה הם אפשרות מעניינת להיכנס דרכה להבנת הפסוקים שבמחצית השנייה של הפרק. איך מתארגנת ארץ בסדר גודל של מצרים העתיקה לנוכח הבשורה המטלטלת על שבע שנות השובע ושבע שנות הרעב? פרעה ואנשיו צריכים להקפיד כאן על היערכות מדוקדקת - ומי אם לא מנגנוני הבירוקרטיה ייתנו מענה? המלך, לצדו איש נבון וחכם, מתחתם המוני פקידים וכמובן – מערכת משומנת היטב של איסוף מיסים.

הבירוקרטיה הכרחית על מנת לנהל ציבור גדול של אנשים, תהיינה אלה האימפריות של ימי המקרא –או מדינות הלאום של הדמוקרטיה המערבית. כולן מתבססות על פקידים גבוהים, או זוטרים, המבקשים להוציא לפועל את מדיניותו של השליט. אז הנה מספר תובנות פרשניות על הפסוקים "וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִֽישִׁיתֵ֖הוּ עַל-אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם;  יַֽעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל-הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת-אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָע" (בראשית מ"א ל"ג-ל"ד) תובנות שיכולות לשמש התחלה טובה לשולחן הערוך להלכות בירוקרטיה:

- "יעשה פרעה ויפקד וגו' פירוש שישתדל הוא במעשה זה - וגם יעשה לאחרים, כדי שלא יתעצל אדם בדבר זה בהכנת שבע שני השבע לזרוע בכל היכולת" (אור החיים). הפקידים צריכים להיות דוגמה אישית בהשתדלותם ובעבודתם החרוצה, זה ברור מאליו. הצד השני של המטבע הם הנתינים או האזרחים, הציבור המבקש שירות והנתבע להפעיל את 'עקרון החסד'. עקרון זה מניח כי אנשים הם יצורים תבוניים המונעים על ידי היגיון מסוים.

לכן, בבואנו לפרש את דברי הזולת עלינו לייחס להם ראציונליות – גם אם מדובר בכזו שאנו חולקים עליה. כך בפרשנות לדיבור, כך גם בפרשנות למעשים. לא אחת אנחנו עומדים בתימהון לנוכח מנגנוני הבירוקרטיה, שלא לדבר על תדהמה,  וממהרים לדון את התנהלות הפקידים ברותחין. רגע לפני ההכרעה השיפוטית – כדאי לזכור שהמנגנון מורכב מאנשי מקצוע שאינם שונים מרובינו המבקשים לעשות את מלאכתם על הצד הטוב ביותר. 

- "וישיתהו על ארץ מצרים. "שות" הוא יותר מאשר "הפקד". ה"פקיד" תלוי בדעת אחרים ונתון למרות הממונה. אך מי ש"נשות", הרי הוא עצמאי. הזמנים יהיו קשים, ואם יעזבו את הארץ לעצמה, לא תנוצלנה האפשרויות הטמונות בשנות השפע. משום כך יש להעמיד "אפוטרופוס" לארץ, מעין דיקטטור חקלאי, שיגביל את הצריכה באותן השנים" (הרש"ר הירש).

הרש"ר הירש מחלק בין הפקידים, שהם זרועו המבצעת של הממונה ובין אותם אנשים 'נבונים וחכמים' הניצבים לצידה של ההנהגה ומושכים בחוטים באופן עצמאי יותר, במקרה של מצרים – אנשים הרואים את התמונה הרחבה, מביטים מעבר לאופק של החקלאי הפשוט ומגנים עליו בשנות השובע מפני בזבוז השפע. בעולם המודרני ניתן לדבר על ה'סיוויל סרוויס' – מסורת שלטונית אותה הנחילה האימפריה הבריטית לעולם.

אותם פקידים המאיישים תפקיד במשך שנים, המשרתים פוליטיקאים כאלה ואחרים, המחזיקים מחד בידע מקצועי מסוים ומאידך צריכים לגייס אותו עבור מדיניות זו או אחרת "תלוי בדעת אחרים ונתון למרות הממונה" כדברי הרש"ר הירש. לצדם, במינונים משתנים, נמצא את אנשי האמון של המנהיג, מומחים מטעמו שהוא מביא אתו לתפקיד. הפקידים – ניטרליים יותר, המומחים – מגיעים עם אג'נדה ובעלי הטיה, האיזון בין שני הגורמים עדין - אולם אלה גם אלה בונים את המנגנון ההופך החלטות שלטוניות למציאות בשטח. 

"אך פרעה עצמו יטיל את מס החומש. גם כאן מתגלה יוסף כחכם. אל יעמיסו על האפוטרופוס את הטלת המס וגבייתו; הוא, הזקוק כל כך להשפעה מוסרית על האוכלוסייה, ישוחרר מכל תפקיד שעלול לעורר איבה. כל מס, גם אם הוא הכרחי ומביא תועלת, הרי הוא לוחץ על הציבור. דבר זה יעשה פרעה עצמו, והפקידים שיתמנו על ידו." (הרש"ר הירש).

אף אחד לא אוהב מיסים. לכן, צריך להבדיל בין הפקידים העשויים לעורר איבה לפקידים שתפקידם להשפיע מן הבחינה המוסרית – אלה שהציבור נושא אליהם עיניים, שאמונו במערכת תלויה במידותיהם הטובות. מעניין הוא שבמצרים העתיקה פרעה עצמו ממוקם דווקא בצד של 'מעוררי האיבה' – השוטר הרע הלוחץ את העם - ואולי גם כאן ישנה דוגמה אישית של האינסטנציה הגבוהה ביותר השוכבת על הגדר על מנת שה 'אפוטרופוס' יוכל לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר. הבנה כי טובת העם גדולה יותר מטובת המנהיג.