להניף דגלים בחנוכה 

הרב דניאל שילה , כ"ז בכסלו תש"פ

יהדות הרב דניאל שילה
הרב דניאל שילה
צילום: באדיבות המצולם

בתחילת הלכות חנוכה מתאר הרמב"ם את תלאות היהודים תחת גזרות מלכות יון. אחר ניצחון החשמונאים הוא ממשיך וכותב "והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה עד החורבן השני".

רק בהלכה הבאה הוא מציין את נס פח השמן. לפלא הדבר. כורש נתן ליהודים עצמאות דתית ושילטון פנימי.

הוא לא העניק להם שלטון על הארץ. מאה ושמונים שנים ראשונות של בית שני, התקיים כאן שלטון זר של פרס ויון. המשנה במסכת מידות  מציינת, כי בשער המזרח של בית המקדש הייתה מצויירת תמונת שושן הבירה, סמל לשלטון פרס. החשמונאים לא יצאו למלחמה כדי ליצור כאן ריבונות יהודית! למה ראה הרמב"ם להזכיר זאת כדבר ראשון?

מאז קביעת חג החנוכה, עוסקים בית ישראל בהדלקת נרות חנוכה "כמהדרין מן המהדרין", אך ממעטים להזכיר את "חזרה מלכות לישראל".

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, מגדולי ישראל שלפני השואה, כתב בפירושו לתורה "משך חכמה": "והנה עיקר הנס היה לנצחון מלכות אנטיוכוס וישראל קבלו מלוכה מאתים שנה ולזיכרון צריך להאיר נרות".

וכן ספר נר מצווה חלק ב - עניני חנוכה מה שקבעו ימי חנוכה, בשביל שהיו מנצחים את היונים, רק שלא היה נראה שהיה כאן ניצחון הזה על ידי נס שעשה זה השם יתברך ולא היה זה מכחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך, וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל היה מן השם יתברך. מהר"ל מפראג ובשפת אמת בראשית לחנוכה נכתב:

ובאמת נראה שעיקר היום טוב על ניצוח מלכות יון הרשעה כמ"ש בעל הנסים ויראה שע"י שעשה לנו הקדוש ברוך הוא הנס דנרות לכן קבעוהו לדורות. תרל"ו. ובמקום אחר כתב: חנוכה חנו כה. כי עיקר הנס הי' במלחמה שגברו על מלכות יון הרשעה. תרל"ט.

על חשיבותה של ריבונות יהודית בארץ ישראל, כתב הרב סולובייצ'יק זצ"ל: "רמב"ן כבר ניסח את האמת, שריבונות מדינית בארץ ישראל היא מיסודות של ירושה וישיבה. "שנצטווינו לרשת את הארץ ... ואל  נעזבנה ביד זולתנו מן האומות, או לשממה. אי אפשר לפרש אחרת את דברי רמב"ן".

חמש דרשות קדם לו רבי יהושע מקוטנא מחבר שו"ת ישועות מלכו, שכתב  בשנת תרנ"א: אמנם גם לפי דעת הרמב"ן שחשב זאת למצות עשה מכל מקום בעיקר המצווה אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו, לכבוש ארץ ישראל  שתהי' תחת ירושתנו, לא על ביאה ריקנית של עתה. (אל תחת שלטון זר).

ועוד לפניו, רבי משה חאגיז, ראש ישיבה בצפת: שו"ת הלכות קטנות  חלק א סימן רנא [בערך 1650]  שאלה: העומדים בירושלים ת"ו אם יאמרו והביאנו לירושלם עיר קדשך. תשובה זו היא ביאה ריקנית ועל אחינו ג"כ אנו מבקשים  

על ספרו התמציתי  של הרב חאגיז ,נכתב פירוש "הלכה רווחת לר' בן ציון  אלקלעי  טבריה 1888: "ביאה ריקנית " פירוש – כיון שאין לנו חלק ונחלה בארצנו, ועדיין יד זרים מושלת בנו – לא מקרי "ביאה"..."והביאנו לירושלים ..בשמחת עולם" – הכוונה לשמוח בארצנו שתהיה תחת ידנו".

על פי כל אלה, עיקר נס חנוכה היה הניצחון במלחמה וכדברי הרמב"ם שחזרה מלכות לישראל. במרוצת הדורות, ההדגשה המעשית של חנוכה היתה סביב נס פח השמן. אולם, עיקר הנס , לא בא לידי ביטוי כראוי. היהודים לא היו יכולים להדגיש את נצחונם וחזרת מלכותם בעת היותם בגלות. עתה יש לשוב ולשמוח על ביאתנו לארץ ישראל ואל שלטון ישראל.

מה טיבה של המלכות היום?

רבי יעקב קמינצקי זצ"ל, מגדולי תלמידי חכמים בארצות הברית, נדרש לשאלת תוקף מלכות החשמונאים. כך בספרו אמת ליעקב: נראה  שלא היו החשמונאים מלכים ממש, שהרי כתב הרמב"ם [פ"א ממלכים הל"ג] וז"ל: אין מעמידין מלך בתחלה אלא על פי  ב"ד של ע' זקנים וע"פ נביא  .... והרי בזמן החשמונאים כבר פסקה נבואה מישראל, וא"כ ודאי לא היו מלכים.

נראה לפי עניות דעתי, "שחזרה מלכות לישראל" היינו שכלל ישראל היו ברשות עצמם לגמרי וזו נקראת מלכות מכיון  דאין הכלל משועבד לשום מלכות אחרת, אבל הם עצמם באמת לא היה להם דין מלך, אלא שהיה להם דיני שופט לפני מאות שנים, נדרש ספר כלבו לשאלה מפני מה אין אומרים הלל בפורים, ואילו בחנוכה אומרים אותו.

כך השיב, סימן מה "יש טעם אחר בגמרא, דהיכי לימרו הלל, הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש- אכתי עבדי אחשורוש אנן. רוצה לומר שבאותו הזמן היו בגלות עדין תחת יד אותו רשע, ואין לומר הלל כי אם על הגאולה שלימה כגון יציאת מצרים ונס חנוכה שחזרה להם המלכות. (הכלבו הוא מחשובי ספרי הראשונים, ושם מחברו לא ידוע בברור מובא בשו"ע 170 פעם)

רבי יהושע מקוטנא  מוסיף בתשובה שהוזכרה, ש "הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה". כששערי הארץ פתוחים, וכן שערי הגלויות, אזי מצד הקב"ה זו אתחלתא דגאולה. ומשהוכרזה הקמת מדינת ישראל, הרי זוהי גאולה שלימה כהסברו של הכלבו, שכן זו בדיוק חזרת המלכות, כהסברו של הרב קמינצקי.

הכל מכריזים כי מי שאינו לומד תורה חייב להתגייס לצבא. אם אין למדינה דין מלכות, כיצד היא רשאית לגייס צבא?

נראה שזה דינה של מדינת ישראל היום. מי שאינו נותן לה דין מלכות, אינו רשאי למשל לנסוע על חלק גדול מן הכבישים, שהרי הופקעו קרקעות פרטיות לצורך כך ואין להשתמש בקרקע שנגזלה ולעבור דרכה.

יש מתחכמים הטוענים שמדינת ישראל איננה ריבונית מפני שישנם נושאים אשר בהם היא נאלצת להתחשב בעמדות מדיניות של אחרים. דבר זה טעון ברור. המנוח פרופסור אליעזר דון יחיא ז"ל, איש מדעי המדינה, פרסם לפני שנים מספר את קני המידה המקובלים לקביעת עצמאותה של מדינה.

הראשון, יכולת לקבוע את גבולותיה. נתבונן,  באר שבע, אשדוד, אשקלון, יפו , לוד ורמלה, עכו, נהריה מגדל העמק, נצרת, מבשרת ציון, ראש העין, בית שמש ועוד, לא נכללו במדינה היהודית בתכנית החלוקה של האו"מ. אזורים אלה נכבשו במלחמת תש"ח, ומדינת ישראל החילה עליהם את ריבונותה ואכלסה אותה באזרחיה.

השני, היכולת לקבוע את חוקי ההגירה. מדינת ישראל קובעת מי יבוא בגבולה ומי לא. כנגד מפירי חוקיה היא הקימה גדר בגבול סיני. השלישי, היכולת לגייס צבא ומשטרה. הרביעי, היכולת להטיל מסים ולאכוף את גביתם והחמישי, היכולת לקבוע את שער המטבע.

אם ישנן למדינה מגבלות כאלה או אחרות, אין הדבר משנה את עובדת היותה מדינה. יפן וגרמניה דרך משל, עדיין מוגבלות בתחום הצבאי בגין מגבלות שהוטלו עליהן אחר מלחמת העולם השניה. איש אינו רואה בהן בגין כך מדינות לא עצמאיות.

בימי החנוכה, ראוי איפה לשים דגש גם על כך שזכינו לעצמאות במדינתנו, כמלכות החשמונאים בשעתה, ולהניף בהם את דגל המדינה.