מה הקשר בין פרשת נעמה יששכר ודין מוסר?

בהלכה יש החמרה גדולה בדינו של מסגיר יהודי לשלטונות זרים. חכמים חששו ממערכות משפט שהם כלי ביד פוליטיקאים ציניים. האם דינה של מערכת משפט זרה אך הוגנת ונקיה שונה? תלוי בצנזורה.

הרב עדו רכניץ , ט' בטבת תש"פ

הטרגדיה של נעמה יששכר היא ההוכחה שחז"ל ידעו כבר מזמן עם מי יש להם עסק...

בעקבות הגמרא, פסק הרמב"ם שיש איסור חמור להסגיר יהודי לידי גויים (רמב"ם חובל ומזיק ח, ט): "אסור למסור ישראל ביד גוים בין בגופו בין בממונו, ואפילו היה רשע ובעל עבירות ואפילו היה מיצר לו ומצערו, וכל המוסר ישראל ביד גוים בין בגופו בין בממונו אין לו חלק לעולם הבא".

פרשת נעמה יששכר ממחישה את הרקע לדין הזה: כאשר מדובר במשטרים בהם מערכת המשפט איננה מתיימרת לדון דין צדק (אפילו להבנתה) אלא היא כלי ציני בידי בעלי עוצמה, ברור שיש איסור בהסגרה למערכת כזו. האם ניתן להסיק מכאן שמותר להסגיר פושע יהודי למערכת משפט זרה המקפידה על הגינות?

כך לכאורה עולה מדברי ערוך השולחן (חו"מ שפח, ז) שכתב:

"הערה: ידוע לכל קוראי הדורות שבזמן הקדמון במדינות הרחוקות לא היה לאיש בטחון בגופו וממונו מפני השודדים והאנסים אף שנשאו עליהם שם משרה. כידוע גם היום מאיזה מדינות מאפריקא השוד והחמס שפחות הממשלה עושים. ועל טוב יזכרו מלכי איירופא וביחוד אדונינו הקיר"ה מרוסיא ואבותיו הקיסרים ומלכי בריטניא שפרשו כנפי ממשלתם בארצות הרחוקות למען יהי לכל איש ואיש בטחון על גופו וממונו באופן שהעשירים לא יצטרכו להסתיר עצמם שלא ישללו ממונם ויהרגו אותם. ועל זה סובב הולך כל דיני מסור ומלשין שבש"ס ופוסקים כאשר נבארם בס"ד כי המוסר ומלשין את חבירו לפני שודדים כאלה הלא רודפו בגופו וממונו ולכן ניתן להצילו בנפשו".

מדבריו עולה שאיסור "מוסר" חל על משטרים מושחתים ולא על המשטרים המתוקנים. אלא שישנה מחלוקת האם גם דברים אלה נכתבו תחת אימת הצנזורה או שהם מבטאים את דעתו האמתית. לסיכום סוגיה זו ראו: הרב עדו רכניץ, מדינה כהלכה, עמ' 86-93.

למעשה ברור שכאשר מדובר במשטרים בהם מערכת המשפט איננה מתיימרת לדון דין אמת אסור להסגיר פושע יהודי אלא בתנאים מחמירים המפורטים בהלכה.

פורסם בעמוד הפייסבוק של מכון משפטי ארץ