המפלגה הציונית הדתית שלי ושלך

בתוך מרכז הבית היהודי עולים קולות שונים מול השאלה כיצד והאם בכלל יש לשקם את המפלגה, האם הגיעה שעת הפרידה

רפי קפלן , כ"ג בטבת תש"פ

המפלגה הציונית הדתית/ רפי קפלן

לאחר שבוע סוער בפוליטיקה הפנים ציונית דתית , רבים מתלבטים מה הלאה? האם הגיעה שעת הפרידה מרעיון המפלגה הציונית הדתית (הבית היהודי החדש על בסיס הבית היהודי שהוקמה על בסיס המפד"ל ההיסטורית)?

בתוך מרכז ה"בית היהודי" עולים קולות שונים בשאלה כיצד והאם בכלל יש לשקם את המפלגה? בקרב חברי המרכז קיימת תחושה קשה של חוסר שיתוף מצד ההנהגה במהלכים ובתהליכים, כשהתחושה היא ש"לא ספרו" את מרכז המפלגה.

האווירה בציבור היא שיש פער גדול בין הציפיות מהתנהלות המייצגים לכאורה את "המגזר הציוני הדתי" לבין מה שקורה בפועל. האם תם עידן המפלגה הציונית הדתית?

המסמך הבא הוא מסמך המנסה לצייר קווי יסוד וצורת עבודה למפלגה הציונית הדתית, על פי השקפת כותב המסמך.

אינני מעונין להתייחס לאירועי השבוע ופרסונה זו או אחרת, אלא ליצור קריאת כיוון עבור רבים מאיתנו הנבוכים והמתלבטים בשאלה מה הלאה. בתקווה לנסות להשפיע על עתיד המפלגה הציונית הדתית, והחזרת האימון ותמיכת הציבור במפלגה זו.

נושאי מסמך זה:

  • הצורך במפלגה דתית לאומית
  • איך מפלגה זו צריכה להראות?
  • מנגנוני המפלגה ושיטת הבחירה
  • יעדי המפלגה הציונית הדתית
  • יחסי רבנים/פוליטיקאים

הצורך במפלגה ציונית דתית

בחירות לכנסת שונות מבחירות לוועד בית, או לוועד הורים ואפילו לא דומות לבחירות לראשות העיר, כיון שבכל הבחירות הללו הבוחר בוחן באופן אישי את המתמודדים, מי האישיות המועמדת.

בכנסת, המקום שמנהל את המדינה, יושבים נציגי העם שנבחרו ואמורים לשקף את מגוון הדעות והאמונות בחברה. ההצבעה לכנסת היא קודם כל הצבעה לרעיון שאותו המפלגה נושאת, ובא לידי ביטוי באמצעות האנשים (ולא להיפך) ומטרתה של כל מפלגה, היא לקדם ולטפל באותם נושאים ותחומים הנגזרים מהרעיון. ולייצג את תפיסות העולם שלה וערכיה החשובים סביב שולחן קבלת ההחלטות הלאומי.

לעומת קולות הטוענים כי "אין דבר כזה ציונות דתית" אני מרשה לעצמי לומר בקול ברור- יש ויש ציונות דתית.

ישנה ציונות ללא קריאה בשם שמיים, ללא שאיפה גאולית רוחנית אמונית. זוהי - "ציונות כללית", המבטאת את רצונו של עם ישראל לשוב לארצו, ולחיות בה בצורה בטוחה עצמאית ושלווה. בעיני עדיף המונח ציונות כללית מ"ציונות חילונית" מפני שישנם הרבה יהודים דתיים, מסורתיים, וגם חרדים, הרואים בקיום מדינת ישראל דבר טוב ונח ואולי בטוח יותר לעם ישראל, אך עדיין לא בהכרח קשור לאמונתם היהודית, ואינם רואים במדינת ישראל ערך דתי-אמוני.

"הציונות הדתית" היא תפיסה המכירה בערכו העמוק של בנין עם ישראל בארצו מתוך תורה על מנת לממש את תפקידו ויעודו. הציונות הדתית רואה בקיומה וצמיחתה של מדינת ישראל על כל מוסדותיה את הביטוי המעשי לכך.

רעיון בסיסי זה משותף לכלל הרצף של הציונים הדתיים, החל מאלו המכונים ליברלים ו/או הקיבוץ הדתי ועד המכונים תורניים, או "חרדלי"ם".

ליצוג הרעיון לא מספיקים נציגים שהם  אנשים טובים, ציונים דתיים המאמינים בערכים הנ"ל, שהרי כאלו יש כמעט בכל מפלגה ציונית, רעיון הציונות הדתית יכול להיות מיוצג באופן אמיתי  רק ע"י מפלגה שאלו הם ערכיה. ורק על גבי תשתית זו להוסיף את איכות החברים, יכולתם המעשית, ניסיונם וכו'.

הציונות הדתית על כל גווניה רואה במדינת ישראל ערך תורני. בכל בתי הכנסת של הציונות הדתית (שלא כבתי הכנסת החרדים, וודאי לא אלו שלא מגיעים לבתי הכנסת) מתפללים לפני תפילת מוסף של שבת תפילה לשלום המדינה ו"מי שברך לחיילי צהל". בכל בתי הכנסת הנ"ל חוגגים את יום העצמאות ואומרים הלל (עם או בלי ברכה, בבוקר וחלק אף בערב).    כלומר, השקפת עולם ציונית דתית בהחלט ישנה, לפחות לגבי חלק מהנושאים.

האם יש ציבור כזה?

זה כבר תלוי בתחושה של כל אחד ואחת.

אני חושב שיש ציבור גדול שמרגיש גאוות יחידה, ושמח לראות על ראש נציגים מצליחים כיפה סרוגה.

"חוק הדתיים השלובים" הוא לא רק בדיחה, וכולם מכירים או קשורים באופן ישיר או עקיף לכולם. "הבן/בת/אח/אחות/גיס/הורים/ ילדים של"- למדו באותו ממ"ד ביסודי או תיכון, ישיבה תיכונית או גבוהה,  אולפנה, מדרשה או מכללה, או היו באותו שבט מתחת או מעל, או שרתו יחד בצבא או בש"ל...

בין היתר המשותף למוסדות וארגונים דלעיל הוא אחיזה בערכי הנאמנות לעם, לתורה ולארץ ישראל.

האם  הציבור הזה מלוכד ואחיד? פחות ופחות. הגוונים הולכים ומתרבים ויש יותר ויותר מחלוקות ודעות, רבים מנסים להתנער מההשתייכות המגזרית, ויש שדווקא  מרגישים בה נח.

האם זה טוב שיש ציבור/שבט/משפחה/מגזר?

אם המגזר פועל רק למען עצמו ולא רואה עצמו כחלק, ומתוך כך דואג לכלל צרכי עם ישראל – זה בעיקר רע.

בעם ישראל היו ויש שבטים. כל אחד עם גוון משלו ותפקיד משלו. אבל כל אחד מהם חייב להיות מחובר לכלל ומחויב לכלל, דואג לטובת הכלל.

כל אחד מאתנו "קרוב אצל עצמו" וקרוב למשפחתו הגרעינית, ולמשפחתו הרחבה, ולעמו, ולכלל האנושות ולבריאה. מעגלים מעגלים של רגשות ושל מחויבויות-אבל בשום פנים ואופן לא במנותק.

מתוך תפיסה זו, עצם השם "מפלגה" בעייתי בעיניי. אינני רוצה להיות "פלג", כלומר גוף או קבוצת אנשים המפולגים מן העם והדואגים לעצמם (לאנ"ש ומוסדות האנ"ש ולשכונות וישובים וצרכי האנ"ש), אלא תנועה למען הכלל מתוך ראיה ערכית מסוימת ותפישת עולם אידיאולוגית.

ככל שגוף פוליטי יפעל פחות כמפלגה ויותר כתנועה פרלמנטרית ערכית בשם קבוצות מצביעיה, הוא יהיה יותר ראוי בעיניי.

ב"ה הציונות הדתית חרטה על דגלה להיות חלק אינטגרלי של התנועה הציונית והחברה הישראלית, צעירי הציונות הדתית מרגישים שאינם נבדלים מגזרית מחבריהם לפלוגה או לעבודה, ועל כן קשה לפעמים להבין בצורך במפלגה ציונית דתית, אך מי שמסתכל על שלמות הערכים מבין שיש מקום לתנועה ערכית עצמאית המחוברת כל העת לשאר חלקי העם על כל גווניה.

מי הם מצביעיה של מפלגה זו?

כל מי שיש לו "ארגז כלים-ערכים" ציוני דתי.

לא נוכל להיכנס כאן לכלל ערכי הציונות הדתית. אציין בקצרה שמי שמאמין ברבש"ע, ושלמדינת ישראל יש ערך אמוני, ושלמדינת ישראל צריך להיות צביון יהודי, (כגון שבת, ערכי משפחה, צדק חברתי, אחדות ואחווה בתוך עם ישראל, אופי יהודי לצבא, מוסר יהודי ויחס הגון לגר ולתושב הזר...)  ושארץ ישראל איננה רק טריטוריה אלא ארץ חיינו ויש להחזיק בה וליישב אותה, הוא בעל ערכים ציוניים דתיים.

לכל אחד מדרג וסדר עדיפויות שונה בתוך מכלול הערכים הנ"ל, יש הרואים בכל הערכים הללו דבר חשוב, ויש שאמנם אינם חיים באורח חיים של שמירת מצוות כחובה אך מזדהים רעיונית וערכית עם  ערכים אלו.

לתפיסתי, כל אלו אמורים לרצות בקיומה של מפלגה גדולה וחזקה המקדמת ערכים אלו, ויעדיפו להצביע לה (כמובן אם המפלגה/ תנועה לא רק נושאת את שם הערכים אלא גם מקדמת אותם) כל אלו יוכלו לבחור להיבחר לייצגה בכנסת.

אינני מבין כיצד למשל מי שמאמין שלמדינת ישראל צריך להיות צביון יהודי, ושערכי המשפחה המסורתית הם מהותיים, יכול להצביע למפלגות עם אג'נדות אנטי דתיות (על אף כמה אנשים מצוינים שיש שם) או מפלגות שגירשו יהודים מבתיהם? או למפלגות חרדיות שלא רואות סיבה לחגוג ביום העצמאות ולא שולחים את צעיריהם וצעירותיהם לשרת בצה"ל/בש"ל?

כשתהיה מפלגה/תנועה ציונית אמונית ראויה, עם נציגות אמינה ומכובדת, אני מאמין שיהיה ניתן לשכנע את מרבית בעלי השקפת העולם הציונית דתית להתאחד סביב תנועה זו ולהצביע למפלגה הציונית הדתית.

בתוך הציונות הדתית יש הסכמה על 90% מהדברים ועל ה10% שלא- (ניתן להגדיר מספר נושאים של דת ומדינה שלגביהם) תהיה חופש בחירה לח"כ, ולא תוטל משמעת סיעתית.

מהו המבנה הארגוני הראוי וכיצד תתנהל המפלגה?

רוב המפלגות כיום אינן דמוקרטיות. הנציגים ברשימתם לכנסת נבחרים על ידי היו"ר או מועצת חכמים.

הציבור הדתי לאומי רוצה להיות מעורב ולהרגיש שיש לו אמירה והוא שותף להחלטות.

*לכן יש לקיים התפקדות, פריימריז, ומרכז מפלגה. (מפלגה מאוחדת אחת עם מרכז מפלגה אחד).

כל ציבור ובייחוד ציבור זה, רוצה להרגיש שייך ומשפיע, ולהיות בטוח כי האנשים ברשימה לכנסת אכן מייצגים אותו. מרחב הדעות וסגנון אורח החיים של ציבור הכיפות הסרוגות מגוון, ויש לדאוג לייצוג מגוון של כלל מצביעי המפלגה לכנסת.

יש לקיים מדי 3 שנים התפקדות (בעלות מינימאלית שתאפשר לכל אחד ואחת להתפקד) פתוחה לכל מי שרואה חשיבות בקיומה של מפלגה ציונית דתית ורואה סיכוי סביר שיצביע לה באם היא תייצג את ערכיו בצורה המקסימלית.

כלל המתפקדים יבחרו את היו"ר, את רוב הרשימה לכנסת ואת הצירים למרכז המפלגה.

יש לרענן את מרכז המפלגה, לעודד כוחות צעירים ליטול חלק במרכז זה, ולשנות את האווירה באופן כזה שיותר ויותר אנשים בעלי אידאולוגיה, אנשי חינוך ועשייה וכל המעורבים עם הבריות יימשכו להיכנס למרכז ולהשפיע פנימה והחוצה על כיוון המפלגה, ופחות בעלי זרוע או אינטרסים.

ההחלטות לגבי מועדי ואופן קיום הפריימריז יתקבלו על ידי מרכז המפלגה.

מרכז המפלגה יאשר את החוקה, ויבחר את גופיה.

למרכז המפלגה תפקיד חשוב של יצירת איזונים, באמצעות בחירת נשיאות המרכז, ואת ועדות הביקורת.

הנשיאות וועדות הביקורת (הכספיים והמשפטיים) ייפגשו ויקבלו דיווח מחברי הכנסת של המפלגה לא פחות מפעם בחודש.

הנשיאות תכין חוקה מפורטת שתובא (לאחר פרסום מספיק זמן מראש) לאישור המרכז.

הנשיאות אף תביא לידיעת חברי המרכז את מצבה הכלכלי ואת אופן הניהול התקציבי של המפלגה בצורה שקופה. ועדת הביקורת תמסור דין וחשבון על ניהול משפטי, תקציבי ותפקודי של כל הגורמים השונים.

תוצאות פריימריז יכולות לעיתים ליצור רשימה לא מאוזנת (למשל רשימה ללא נשים, או עדות שונות...) במקרה זה יוכלו חברי המרכז להציע תיקונים שונים על מנת לשנות את סדר הנבחרים (כגון לקדם אישה למקום ריאלי), או כדי להכניס באופן חריג כוכב אלקטורלי שנתגלה וכלל לא התמודד מראש בפריימריז.

הצעות אלו יובאו למרכז לאישור (ירוכזו על ידי הנשיאות, או בחתימת אחוז מסוים של חברי מרכז).

יעדי המפלגה

-המפלגה הציונית הדתית תטפל בנושאים חברתיים, ותדאג לחלשים בחברה בכל המובנים (בתי חולים, שכונות מצוקה, נוער בסיכון ועוד), ולציבוריות הישראלית להיות מוסרית יותר.

-המפלגה תפעל למען איחוי הקרעים בעם, ותהווה גשר וגורם מאחד בחברה הישראלית.

-חברי הכנסת ובעלי התפקידים במפלגה יהיו קשורים למוסדות וארגוני הציונות הדתית, יקיימו מפגשים עם ראשי המוסדות והארגונים, ישתתפו בכינוסים של הציבור, ישמעו על הנעשה וישמיעו את רחשי לב הציבור וצרכי העם.

- הנבחרים יפעלו למען חיזוק צביונה היהודי של המדינה, ידאגו למערכות גיור וכשרות יעילות ומתוקנות ורבנות ראשית ראויה למדינת ישראל.

-הנבחרים יפעלו לחיזוק עולם החינוך, התורה הארץ ישראלית והרמת קרן התורה בישראל.

-חברי הרשימה יפעלו למען שמירה על שלימות הארץ ויסייעו להתיישבות בכל רחבי ארץ ישראל.

-חברי הכנסת של המפלגה יפעלו למען תיקון מערכת המשפט, באופן שתהיה מבוססת על המשפט העברי, ומביאה אותו לידי ביטוי בפועל. ויחד עם זאת תפעל במגמה שוויונית וישרה, תייצג את כלל הציבור, ותשיב את אמון הציבור במערכות המשפט.

-הם אף ידאגו לתיקונים נצרכים במערכות הביטחון ובמשטרה (ניהול תקין, הלכתית ומוסרית).

-המפלגה תבדוק את האפשרות להתקשר ולפעול למען המיעוטים הנמצאים בתוכנו.  לסייע לאותן אוכלוסיות המרגישות שותפות ונאמנות למדינה. כמו כן תפעל לצמצם את השפעות אותם אלו (והמסייעים בידי אלו) הרוצים להזיק למדינת ישראל, ואת פעילויותיהם.

נציגי הציונות הדתית יפעלו לחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות, יעסקו בעידוד העלייה ובסיוע לעולים, וכן יעסקו במציאת דרכים להילחם באנטישמיות מחד ובהתבוללות מאידך.

*הצעתי היא שהאחריות לקידום יעדי הפעילות הנ"ל יחולקו בין הח"כים השונים. כל ח"כ ימסור מעת לעת למרכז המפלגה דו"ח על נעשה בתחום אחריותו. כך שמצע המפלגה לא ישאר רק על הנייר, אלא יהווה תכנית עבודה שקופה לכלל מצבעיה המצפים לביצוע היעדים שנקבעו.

יחסי רבנות ופוליטיקה

"פוליטיקה" איננה מילה גסה. לא רק שמותר, אלא מצופה מרבנים להביע דעתם בנושאים ערכיים הנוגעים לפוליטיקה. הפוליטיקה משפיעה על השיח הציבורי, על צביון המדינה, על הצדק החברתי והדאגה לחלש, על אחיזתנו בארץ קדשנו ועוד, כיצד לא יביעו אנשי התורה קולם בנושא?

רוב רובם של רבני הציונות הדתית אינם רוצים להחליף את הפוליטיקאים ומשאירים את ההחלטות הפרקטיות של משא ומתן פוליטי מפלגתי ותרגילי פוליטיקה וכיוב' לחכמת הפוליטיקאי.

עד היום התייעצו חברי הכנסת עם רבנים מיזמתם, ואף הוקמו גופים של "מעצבי דעת קהל" אשר התכנסו מעת לעת לדון בנושאים בוערים על סדר היום הציבורי. חברי הכנסת השתתפו בדיונים, שמעו והשמיעו, ולאחר מכן בפורומים פנימיים של הסיעה בכנסת קבלו החלטות בהצבעה. כך, בעיניי, צריך להמשיך לעשות גם כיום.

הרבנים ישמיעו קולם, ולא רק הם, אלא כל איש חכם וכל בעל השפעה ערכית.

חברי הכנסת ישמעו את הקולות וטוב שיקיימו ישיבות אצל גדולי התורה, ולאחר מכן לאור הנתונים בשטח, הערכים בהם הם מאמינים, ותפישת עולמם, יקבלו את ההחלטות בנוגע להצבעתם ותחומי פעילותם.

ביחס לשאלות לאומיות גורליות, באם הזמן יאפשר, יפנו למרכז המפלגה לקבל אישור למהלכם.

סיכום הדברים:

*הציונות הדתית היא קודם כל תפישת עולם הרואה בהתעוררות האומה בארצה ערך יהודי אמוני גדול.

*מתוך ערכי התורה רואים עצמם האוחזים בתפישה הציונית דתית מחויבים ליטול חלק בכל אתגרי המדינה, במשימות החברתיות, הביטחוניות, ההתיישבותיות, קליטת עליה, מערכות המשפט, הכלכלה,  ועוד.

*הציונות הדתית קיבלה החלטה בראשית דרכה של התנועה הציונית להיות חלק מהתנועה ולפעול מבפנים להרמת רוח היהדות בתוכה ושתהווה  חברת מופת רודפת צדק, אור לגויים ולא רק מקלט מדיני בטחוני ליהודי העולם.

היא לא רק "ימינה" וביטחון ומלחמה על ארץ ישראל.

*הצורך במפלגה שתייצג ותקדם את כלל הערכים של הציונות הדתית הוא גדול, ולא ניתן לסמוך על מפלגה שאינה דתית או ציונית לדאוג לתפישת העולם השלימה והייחודית לציונות הדתית.

*הרשימה לכנסת צריכה לייצג את מגוון ציבור הציונות הדתית ולכן היא צריכה להיבחר בפריימריז הפתוחים לכל מי שמאמין בצורך של מפלגה ציונית דתית ורוצה להשפיע על הרכב הרשימה לכנסת ופעילותה.

*על חברי הכנסת להיות קשובים לרחשי לב הציבור, להיוועץ ברבנים ואנשי חינוך ועשיה הפועלים בשטח ולקבל החלטותיהם בצורה עצמאית ודמוקרטית.

*המפלגה צריכה לפעול למען שלל ערכי הציונות הדתית, החברתיות, ההתיישבותיות, וצביון יהודי למדינת ישראל.

*המפלגה תיתן דין וחשבון לבוחריה במהלך כהונתה ולא רק לקראת הבחירות.

*המפלגה תשאף להיות גורם מאחד בחברה הישראלית ותהיה מחוייבת לכלל אזרחי המדינה.

*יחד עם זאת, מוטלת על חברי הכנסת של המפלגה הציונית לחזק את מוסדות הציונות הדתית הפועלות למען החינוך וקידום ערכי התנועה. אנשים טועים לחשוב שצריך מפלגה דתית לאומית שתדאג לאינטרסים של המגזר כמו ישיבות אולפנות ומדרשות, אבל האמת היא הפוכה, הקמנו את המדרשות והאולפנות והישיבות בגלל שאנחנו דתיים לאומיים כמו גם את ההתישבות ביהודה בשומרון, מתוך הבנה שזה צורך לאומי. ואכן אחד מתפקידה הרבים של מפלגה ציונית דתית היא לדאוג לאינטרס הלאומי שהמוסדות האלו ימשיכו להתקיים ואף יגדלו.

           

נספח:                                ציטוטים מדברי חכמינו בדורות האחרונים על יעודנו במדינת ישראל

הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל מכמני עוזיאל ח"א עמ' תעה

"עבודתנו בהמזרחי נובעת מתוך הכרתנו העמוקה להשלטת הרעיון הציוני והגאולה השלמה. טועים אלה החושבים, שבבנין הארץ והתיישבותה בעבודה מדינית או יישובית גרידא, יגיעו למטרתנו הסופית. קניין הארץ והתיישבותה היא חצי דבר, גוף מוצק שהנשמה היהודית תתלבש ותתגלה בו. וטועים אלה הסוברים, שבישיבתנו בבית המדרש נצא ידי חובתנו לאלוקינו ועמנו. כל העושה חצי דבר, גם חצי דבר אין לו. תחיתנו המלאה לא תקום ולא תהיה אלא בהצטרפות הרמונית של תורה ועבודה, תורה מקורית המצטרפת במעשה בכל ענפי העבודה, תרבות מקורית השואבת את מהותה ממעיני הקודש של האומה.                                                                                      

                                                                                        

הגרי"ד סולובייצ'יק. חמש דרשות עמוד 32

"כדי לבנות את מדינת ישראל צועדים אנו עם כל המפלגות, מפני שמאמינים אנו, כי מדינת ישראל היא הדרך המובילה אל הר המוריה, ומפני שברור לנו, כי לבדנו לא תצליח נסיעתנו בדרך זו לכן מקיימים אנו את ה“ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו הא־להים“.  האם פירושו של דבר הוא כי הולכים אנו עם כל אחד ואחד אל הר המוריה, כי מוכנים אנו להרשות לשני הנערים לחלל את קדושת הר המוריה ולהשתחוות לכל הגילולים? לא!כשהדבר נוגע להר המוריה, להלכות אישות, חינוך, לשמירת שבת, למאכלות אסורות, לרבנות ולהוראה, ל'מיהו יהודי' - מצהירים אנו בגאון לשני הנערים, יהיו מי שיהיו בקואליציה אתנו: 'שבו לכם פה עם החמור, ואני והנער נלכה עד כה ונשתחווה'... אנו משתפים פעולה אתכם בכל המפעלים, אולם אין פשרות בנוגע ל'מקום אשר אמר לו האלוהים'."

הרב קוק ב אגרות הרא"יה חלק ב' עמ' רח

האומה בכללה, עם כל גודלה וחסנה הרוחני, עם כל גאון-נשמתה, לא תוכל בשום-אופן להיות מצטמצמת רק בהעוגה הצרה של חלומו של ד"ר הרצל ז"ל, עם כל יופיו ועזו, לפי-הערך. הציוניות, המעשית, והעיונית, הפוליטית והדפלומטית וכל ענפיה יחד, כמו שיצאו מן הכוח אל הפועל עד היום, יש בהם ענינים נשגבים ונעלים, שאנו נקראים ממעמקי הוויתנו הישראלית לתמכם בכל כוחותינו הגשמיים והרוחניים; אבל כל אלה יחד אינם כ"א הגוף הציוני, אבל קרואים אנו מיד לזרוק את הנשמה בהגוויה המחוטבת הזאת, כדי שתהיה ראויה באמת לשמה… ושייתן לעולם את אותו המושג שמקור הציונות הוא המקור הקדוש העליון, התנ"ך, נותן לה בכל העומק וההוד המסורתי.

לא הד קול שעם שנוא בעולם הולך לבקש לו מקלט בטוח מרודפיו, לבדו ראוי להשיב לתנועת עולמים זו את חייה – אלא שגוי קדוש, סגולת העמים, גור אריה יהודה, נעור מתרדמתו הארוכה, והנה הוא הולך ושב אל נחלתו, "אל גאון יעקב אשר אהב סלה". ונשמה זו אי אפשר שתהיה נזרקת בתנועה, כל זמן שעל מצחה חקוק אות קין זה ש"הציונות דבר אין לה עם הדת".

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. הדאר תש"ח

"זכאים אנו לשמוח בו ביום, הלא עוד יותר נשגב ונאדר, ונורא הוד - ושיא ושגב לו - מבחינת הערכים הנצחיים, שכן הוא מהווה את תחילת מילוי דבר אלוקים ביד נביאיו, שכן הוא פותח פתח, אם כי עדיין צר וקטן, העתיד להתרחב לפתח עולם למילוי ייעודי הנביאים לישראל ולעמים כולם בציון ומציון, כחזון ישעיהו בן אמוץ ומיכה המורשתי, וכמרומז כבר בתורת משה איש האלוקים. אראנו ולא מרחוק, אשורנו מקרוב, נגילה ונשמחה בך".

הגרי"ד סולובייצ'יק. חמש דרשות, עמ' 88

"בהקמת המדינה חשיבות הלכתית, מאחר שבאמצעותה נוכל לקיים את המצווה של ירושה וישיבה. אמרנו, מצווה זו מתקיימת לא רק בבניינה המשקי של הארץ, אלא גם על ידי ריבונותנו בה."

הראי"ה קוק אגרות הראי"ה אגרות הראיה / כרך ב עמוד רט'

"לא הד קול, שעם שנאוי בעולם, הולך לבקש לו מקלט בטוח מרודפיו, לבדו ראוי להשיב לתנועת- עולמים זו את חייה, אלא שגוי קדוש, סגולת העמים, גור-אריה יהודה, נעור מתרדמתו הארוכה, והנה הוא הולך ושב אל נחלתו, אל "גאון יעקב אשר אהב סלה". ונשמה זו אי-אפשר שתהיה נזרקת בתנועה, כ"ז שעל מצחה חקוק אות-קין זה, ש"הציוניות דבר אין לה עם הדת". ומעתה, "המזרחי" צריך הוא להכיר בגאון את גדולת תעודתו. לא להיות שמש למפלגה מעשית, פוליטית, קולטורית וכו' וכו' נוצר אותו הזיק האלהי. השרוי בלב שלמי אמוני עם ד', בשעה שהם נגשים לעבודת- קודש זאת של תחית-האומה, כ"א לתן להתנועה הגדולה, רבת הצבעים ואדירת הפעלים והשאיפות, את דחיפת-חייה היותר עצומה, להוציא את ענין הציוניות מקטנות של מפלגה בודדת, שמהלכה ביחס להאומה כולה הוא סמוי מן העין, לגדלות של תנועת- חיים של הגוי כולו, ההולך בגאון לקראת עתידו הגדול באור פני ד' אלהיו."

הרב יצחק ניסים, מכתב ששלח הרב לבני קיבוץ ה"שומר הצעיר" בעקבות ביקור

"מצאתי אתכם דבקים בכל נפשכם במצוות יִשוב הארץ והפרחת שממונה, שהיא מצווה גדולה בתורה ואותה דבקות אי אפשר לה ביודעין או שלא ביודעין, שלא תהא יונקת ממקור ומשורש צמיחתה - בתורת ישראל."

הרב צבי יהודה קוק- לנתיבות ישראל ח"ב עמ' קנט

"האם זו המדינה שאותה חזו נביאינו?", אומר אני: זוהי המדינה שחזו הנביאים. כמובן, אין המדינה בתכלית השלמות, אולם נביאינו ורבותינו, ממשיכיהם, אמרו שהמדינה תהיה כזו: זרע אברהם, יצחק ויעקב ישובו ויקימו בה תקומה יישובית ושלטון מדיני עצמאי; לא נאמר לנו אם יהיו הם צדיקים או שאינם צדיקים. אומר הנביא: "בקבצי את בית ישראל... וישבו על אדמתם... וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים..." (יחזקאל כ"ח כ"ה) - נטיעת כרמים נאמרה, הקמת ישיבות לא נאמרה... אמנם מתוך חזרת ישראל אל אדמתם נביא לידי הגדלת התורה והאדרתה, אולם הצעד הראשון - ישראל על אדמתם"... בפרק ל"ו ביחזקאל ניתנה תכנית הגאולה: "וקידשתי את שמי", מתוך "ולקחתי אתכם מן הגויים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם". רק אחר כך "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם... ועשיתי את אשר בחוקי תלכו". תשובה שלימה של העם תבוא רק אחרי קיבוץ הגלויות."

הגרי"ד סולובייצ'יק. דברי הגות והערכה, עמ' 52,53

"שליחותה של מדינת ישראל איננה חיסול בדידותה המיוחדת של כנסת ישראל או ביטול ייחוד גורלה - בזה לא תצליח - אלא העלאת עם-מחנה לדרגת עדה-גוי-קדוש, והפיכת שיתוף גורל לשיתוף ייעוד"

הראי"ה קוק . אגרות הראי"ה תקע"א

"ראוי יהיה "המזרחי", כשיעמוד על תפקידו הנשא הזה, להיות מתחיל לעסוק בעבודה הכללית, שלא הושם לה לב עד כה, היא עבודת השלום, שלום כללי באומה לכל פלגותיה. השלום איננו רק דבר של נטיה מוסרית, עבודת-השלום היא עבודה קולטורית תדירה, רוממה ואדירה, עבודה שצריכה להפנות אליה תמיד את כל הכחות היותר פוריים שבאומה. אנו צריכים לשום אל לב: מה יהיה האחרית מכל הפירודים כולם ההולכים ומתרבים, המפלגות, הפדרציות והפרקציות, האגודות והמנינים, הזרמים והבמות, אם לא ימצא לנו תל-תלפיות אחד שישא את הדגל הכללי של האומה ויעסוק בלא- הרף בכל התעמולות היותר רצויות בעבודת אחדות האומה, השוית-המחלוקת והתקשרות-השאיפות. כשם שאנו מכירים ומאמינים שתשועת ישראל תבא ע"י התחלה של קץ-המגולה, שנעשה אנו בכח אשר נתן לנו ד' לעשות חילי, לרכוש את הארץ, לגאול אותה. לעבדה ולבנותה, לכבש אותה בכיבושים קולטוריים ומעשיים, כן עלינו לדעת יותר ויותר. כי רוח ד' אשר על אליהו , להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, לעשות שלום בעולם, להשוות את המחלוקת, צריכה להתגלות גם בפעולה נפשית שלנו, פעולת האומה כולה, ע"י כחותיה היותר טובים, תלמידי- חכמים המרבים שלום בעולם."

מסכימים? רוצה להוסיף חתימתך לתומכי המסמך?

או לתגובות, הערות, תיקונים, הארות  והצעות:

Raka44@gmail.com